קטוזה.

אילו ירקות מותרים בקיטו: השאלה היא כמה

שלושים ושש מנות הירק באתר נמדדות, וכולן בחצי תקציב יומי. ועוד טבלה ל-100 גרם שבודקת את כלל מעל הקרקע מול מתחת לאדמה, ומוצאת בו דבר שלא מסתדר.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-1931 התחילה חנקה לזרסון מקיבוץ בית אלפא לטפח מלפפון מזן מקומי שנקרא “דמשקאי”. התוצאה, המלפפון הקטן והפריך שנראה כאן מובן מאליו, נמכרת היום בחו“ל בשם “מלפפון פרסי”. והסלט שנחתך ממנו, עם עגבנייה בקוביות קטנות ככל האפשר, הוא אחד הדברים שהמטבח הישראלי הכי גאה בהם, וגם אחד שהכי מתווכחים עליו: יש מי שקורא לו בכלל סלט ערבי.

ובקיטו, הסלט הזה הוא בדיוק המקום שבו “אילו ירקות” הופך ל“כמה”.

“אילו ירקות מותרים” היא שאלה שנשאלת הרבה, ורוב התשובה שלה נפתרת לבד ברגע שמסתכלים במספרים במקום ברשימות.

והמספרים כאן אינם מהאינטרנט, הם של האתר הזה.

שלושים ושש מנות, וכל אחת נמדדה

מנהנטוסיבים
חביתת גבינה ותרד1.70.7
חביתת פטריות וגבינה2.30.5
צ׳יפס קייל אפוי בשמן זית2.61.8
פילה דג בתנור עם קישואים3.11.4
ביצים ירוקות בתרד וקישוא3.52.1
חזה עוף צלוי עם אספרגוס ושמן זית3.52.7
קציצות בקר ברוטב עגבניות3.61.3
מאפה תרד ופטה3.81.9
סלט תרד, פטה וצנוברים3.81.9
סלט כרוב במיונז ולימון42.8
פטריות שום בחמאה4.41.7
המבורגר בקר עם סלט כרוב4.92.3
פילה דג בתנור עם עגבניות וזיתים4.92.3
טאבולה קטוגנית מכרובית53.1
עוף בקרם קוקוס ופטריות5.32.2
סלט חצילים קלויים בטחינה5.95.2
חביתה ים-תיכונית עם זיתים ועגבניות6.32.4
כרוב מוקפץ עם פטריות ושום6.43.9
שקשוקה ירוקה עם תרד ופטה6.42.2
סלט מוצרלה ועגבניות6.52.2
גרטן כרוב בשמנת6.73.8
כרוב מוקפץ עם ביצה ושום6.73.8
מרק קישואים קרמי6.72
כרובית שלמה בתנור עם טחינה6.94.3
עוף וברוקולי מוקפץ בשום7.14
ברוקולי צלוי בשום7.24
מרק כרובית קרמי בשמנת7.33.5
לביבות קישואים וגבינה7.55.1
מרק עגבניות קרמי7.62.3
סלמון וברוקולי מוקפצים7.74.2
פלפלים ממולאים בבשר טחון8.43.7
מרק פטריות ושמנת8.92
מרק ברוקולי וגבינה9.53.8
אורז כרובית מוקפץ9.64.6
חציל אפוי בטחינה9.68.5
חצילים במילוי בשר9.85.6

מה שהטבלה הזאת מראה, בשני דברים

הראשון הוא שהשאלה כמעט לא קיימת. כל מנת ירק בקטלוג נכנסת בחצי תקציב יומי או פחות, וביניהן מרקים, סלטים, מאפים וירקות צלויים. כלומר אין כאן ירק שצריך “אישור”, יש כאן שאלה של כמה.

והשני חוזר על מה שמאמר הפירות הראה, והוא מתהפך מול האינטואיציה: המנה עם הפחמימות הכוללות הגבוהות בטבלה היא גם זו שכמעט חצי מהן סיבים, ולכן היא נשארת מתחת לעשרה גרם נטו. אילו פירות מותרים בקיטו בנוי כולו על הנקודה הזאת, ושם היא מודגמת על אבוקדו מול תות.

והכלל שהאתר הזה חוזר עליו, ומה שהנתונים שלנו יכולים לומר עליו

יש כלל אצבע שחוזר בכל מקום, וגם באתר הזה בשלושה מקומות: ירקות שגדלים מעל הקרקע כן, ירקות שגדלים מתחת לאדמה לא.

הקטלוג אינו יכול לבדוק אותו: הוא נבנה לפי הכלל, ותפריט שנבנה לפי כלל אינו ראיה לכלל. יש בו מנה אחת עם ירקות שורש במפורש, מרק עוף עם ירקות שורש, ובתוכו שני גזרים.

והמנה הזאת היא גם מה שהכי קרוב לעדות שיש כאן. היא עומדת על 5 גרם נטו, רביע מהתקציב היומי, עם הירק שהכלל מוציא בשמו.

ולכן המספרים כאן באים מבחוץ, מטבלת USDA, לכל 100 גרם.

ירק, ל-100 גרםכוללותסיביםנטו, וכמה נכנס בתקציב
חסה3.292.1
1.191680 גרם
תרד3.632.2
1.431398 גרם
קישוא3.111
2.11947 גרם
פטריות3.261
2.26884 גרם
עגבנייה3.891.2
2.69743 גרם
חציל5.883
2.88694 גרם
כרובית4.972
2.97673 גרם
מלפפון3.630.5
3.13638 גרם
כרוב5.82.5
3.3606 גרם
פלפל אדום6.032.1
3.93508 גרם
ברוקולי6.642.6
4.04495 גרם
שעועית ירוקה6.972.7
4.27468 גרם
סלק · מתחת לאדמה9.562.8
6.76295 גרם
גזר · מתחת לאדמה9.582.8
6.78294 גרם
בצל · מתחת לאדמה9.341.7
7.64261 גרם
בטטה · מתחת לאדמה20.13
17.1116 גרם

הפס הזהוב הוא ירק שגדל מתחת לאדמה, וזה מה שהטבלה באה לבדוק. 12 הירקות שמעל הקרקע נעים בין 1.19 ל-4.27 גרם נטו, 4 התת-אדמתיים בין 6.76 ל-17.1, והפער בין הקבוצות עומד על 2.49 גרם למאה גרם.

והעתיר מבין 4 התת-אדמתיים הוא הבטטה, ועליה אין מה לדון. הפס שלה הוא היחיד שנקטע, בקצה מקוטע, כי 17.1 גרם נטו הם יותר מכפול מהבא אחריה, וסולם שנמתח עד אליה היה מכווץ את כל השאר. מה שכן לא מסתדר הוא הגבול הקרוב: הבצל עומד על 7.64, וסלק וגזר נמוכים ממנו. עמודת הגרמים היא היפוך של הנטו מול תקציב של 20 גרם, ולא נתון חדש: הצפוף שבירקות שמעל הקרקע מרשה 468 גרם ביום שלם, והבטטה 116.

המקור הוא USDA FoodData Central · SR Legacy, ירק טרי, ולכל ערך יש מזהה רשומה בקוד כדי שאפשר יהיה לאמת אותו בנפרד. הפס נקטע ב-7.64 גרם.

כל הערכים בטבלה נשלפו מ-USDA עם מזהה רשומה שאפשר לפתוח ולבדוק, והטבלה שלמה (B-29 נסגר).

ומה שיצא, בשני קצוות שונים

הראשון: הכלל כן מפריד, ובקצה הרחוק הוא מפריד חזק. שנים-עשר הירקות שמעל הקרקע נעים בין גרם ורבע לכארבעה גרמים ורבע נטו, וארבעת התת-אדמתיים כולם מעל שישה ושבעה עשיריות. והבטטה לבדה עומדת על שבעה-עשר ואחד, יותר מכפול מכל ירק תת-אדמתי אחר כאן, ולכן הפס שלה בטבלה הוא היחיד שנקטע. יש פער, הוא עקבי, והוא אמיתי.

והשני: בתוך הקבוצה התת-אדמתית, הגבול הקרוב אינו מסתדר. הבצל עומד על שבעה ושישים וארבעה מאיות, וגזר וסלק, שני הירקות שהכלל מוציא בשמם, נמוכים ממנו.

והחלק שמרגיע

הצפוף שבירקות שמעל הקרקע מרשה 468 גרם ביום שלם, כלומר כמעט חצי קילוגרם של שעועית ירוקה. עמודת הגרמים היא היפוך של הנטו מול תקציב של 20 גרם, ולא נתון חדש.

וגם הבטטה, הצפופה בכל הטבלה, מרשה 116 גרם. פחות מרביע קילו, ויותר ממה שרובם מניחים על מי שאוכל קיטו. היא פשוט הירק היחיד כאן שהכמות שלו היא שאלה אמיתית.

כלומר בכמויות שבאמת מבשלים בהן, אף ירק שמעל הקרקע אינו מה שמכלה את התקציב.

והעגבנייה הקטנה מתוקה יותר, וזה לא מקרה

מחקר מ-2017 בכתב העת Science, שאחד מכותביו הוא פרופ’ דני זמיר מהאוניברסיטה העברית, מדד את חומרי הטעם ב-398 זנים של עגבניות. אחד הממצאים: הבחירה לאורך דורות בפרי גדול יותר הורידה, כנראה, את כמות הסוכר בו. החוקרים כינו את זה “סיפור אזהרה”.

ומי שמסתכל מהצד של התקציב מקבל כלל מעשי: עגבנייה קטנה ומתוקה מכילה בדרך כלל יותר סוכר לכל גרם. קערה של עגבניות שרי אינה אותו דבר כמו עגבנייה פרוסה בסלט, גם אם זה נראה אותו ירק.

סלט ישראלי חתוך דק על קרש עץ, ולידו מלפפונים קטנים שלמים, עגבנייה ולימון
סלט ישראלי חתוך דק, ולידו מלפפונים קטנים שלמים: הירקות שמעל הקרקע, בכמות של צלחת אמיתית.תמונה שנוצרה ב-AI

אז מה התשובה המעשית

ועוד סיבה לירקות, שאינה התקציב

כאן יש ממצא לא מחמיא שהאתר מדד על עצמו. המיקרוביום בלי סיבים בדק את תפריט השבוע של האתר ומצא שהסיבים בו נמוכים מהקצובה המקובלת, וזה נכתב שם כפי שהוא.

והירקות הם המקום שממנו הסיבים מגיעים. כלומר המסקנה מהמדידה ההיא אינה “פחות ירקות כדי לחסוך פחמימות”, היא ההפוך בדיוק. תפריט שמצטמק לבשר וגבינה הוא תפריט שמאבד את המקור העיקרי לסיבים שלו.

מתי להתייעץ עם רופא

אם אתם נוטלים ורפרין או קומדין. ירקות עליים עשירים בוויטמין K, שמשפיע ישירות על הבדיקה שלפיה נקבע המינון. ההנחיה אינה להימנע מהם, היא לשמור על כמות עקבית ולא לשנות אותה בחדות, וזה בדיוק מה שמעבר לקיטו עושה. שינוי מתוכנן בכמות הירקות הוא שיחה עם המרפאה שמנהלת את הטיפול, ולפי ההנחיות שם המינון מותאם, לא האוכל נאסר.

אם היו לכם אבנים בכליות. חלק מהירקות העליים עתירים באוקסלטים, וזה רלוונטי למי שיוצר אבנים ולא לכולם. אוקסלטים, לקטינים וחומצה פיטית מפריד בין השניים.

ואם יש לכם תסמונת המעי הרגיז או מחלת מעי דלקתית. הירקות הם בדיוק המקום שבו הסוג והכמות אישיים, והרשימות באינטרנט חולקות על עצמן בדיוק בירקות שבטבלה למעלה. זו עבודה של דיאטן/ית ולא של מאמר. עצירות בקיטו נוגע בצד אחד של זה.

מאיפה ממשיכים

המקפיא בסופר מראה אילו ירקות קפואים נכנסים לעגלה, ואילו תערובות מגיעות עם תירס ואפונה.

סלטים ישראליים בקיטו עובר על מגש הסלטים, מהחצילים ועד הטבולה.

אילו פירות מותרים בקיטו מחזיק את טבלת ההשוואה ל-100 גרם, ואת ההסבר למה פחמימות כוללות אינן התשובה.

מה מותר ומה אסור בקיטו הוא הרשימה הרחבה, והוא מראה מאיפה הפחמימות באמת מגיעות.

המיקרוביום בלי סיבים הוא הסיבה להוסיף ירקות, ולא רק הסיבה שמותר.

מרקים בקיטו מראה איך כרובית וקישוא טחונים מחליפים את תפוח האדמה במרק.

4 מתכונים עם כרובית באתר

ועוד 1 במאגר המתכונים

4 מתכונים עם ברוקולי באתר

ועוד 1 במאגר המתכונים

6 מתכונים עם תרד באתר

ועוד 3 במאגר המתכונים

3 מתכונים עם קישוא באתר

5 מתכונים עם פטריות באתר

ועוד 2 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Low-Carbohydrate DietStatPearls · NCBI Bookshelf
  2. Warfarin and Vitamin KUniversity of Michigan Health-West
  3. Vitamin K and WarfarinLake Regional Health System
  4. FoodData CentralUSDA · U.S. Department of Agriculture
  5. A chemical genetic roadmap to improved tomato flavorScience · האוניברסיטה העברית
  6. Cucumbers: The early roots of Israel’s start-up nationThe Algemeiner