המיקרוביום בלי סיבים: מה באמת משתנה, ומה נשבר
הביקורת אומרת שקיטו מרעיב את חיידקי המעי. הראיות מפרידות בין שני דברים שונים לגמרי: מה שקורה בגלל מיעוט סיבים, ומה שקורה בגלל הקטונים עצמם.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
במשך עשרות שנים צוטט בכל ספר לימוד שבגוף האדם יש פי עשרה תאי חיידקים מתאים אנושיים. ב-2016 בדקו את זה רון סנדר, שי פוקס ורון מילו ממכון ויצמן, וספרו מחדש. התוצאה: כ-38 טריליון חיידקים מול כ-30 טריליון תאים אנושיים. יותר חיידקים, אבל לא פי עשרה. בערך אחד לאחד.
והרמב״ם, שמונה מאות שנה קודם, כתב בהלכות דעות ש“כלל גדול ברפואה” הוא שהמעיים יהיו רפויים, והמליץ לצעיר שמעיו התחילו להיעצר לאכול בבוקר מאכלים מלוחים שלוקים בשמן זית ובמלח, או לשתות את מי הבישול של תרדין או כרוב. הוא לא ידע על חיידקים, אבל ידע לאן להסתכל.
והביקורת הנפוצה ביותר על קיטו היום אינה על כולסטרול ואינה על כליות. היא על חיידקי המעי: אתם מורידים סיבים, והסיבים הם מה שהחיידקים אוכלים.
הביקורת הזו לא שגויה. היא פשוט מערבבת שני דברים שונים לגמרי, ורק אחד מהם קשור לקיטו.
מה שנמדד בבני אדם
מחקר שבדק את זה ישירות, על 17 גברים עם עודף משקל שגרו במחלקה מטבולית, ארבעה שבועות בתפריט רגיל ואז ארבעה שבועות בקיטו, מצא ירידה בשכיחות של ביפידובקטריה בתקופת הקיטו. הזן הספציפי שהושפע ביותר הוא B. adolescentis.
וסקירות של מחקרי קיטו מצאו גם ירידה בחיידקים שמייצרים חומצות שומן קצרות שרשרת, ובראשן בוטיראט. אלה תוצרי תסיסה של סיבים, והם מזון עיקרי של תאי המעי הגס עצמם.
עד כאן זה נראה בדיוק כמו הביקורת. ואז מגיע החלק שהופך אותה.
המנגנון שמשנה את הוויכוח
אותו מחקר לא הסתפק בתיאור, והוא בדק למה, במעבדה ובעכברים. התשובה מפתיעה.
הם לקחו B. adolescentis והוסיפו לו בטא-הידרוקסיבוטיראט, גוף הקטון העיקרי שהגוף מייצר
בקיטוזיס. הקטון עצמו עיכב את הגדילה שלו.
וזו נקודה שמשנה את כל הדיון: מהחלק הזה אי אפשר לאכול את הדרך החוצה. מי שמוסיף סיבים יאכיל חיידקים אחרים, אבל הקטון ימשיך לעשות את מה שהוא עושה. וזה לא בהכרח רע: אף אחד עוד לא הראה שזה מזיק.
ומה שקורה כשבאמת אין סיבים
וכאן הצד השני, שהוא חמור בהרבה, ואינו נוגע לקיטו בכלל.
כשאין סיבים במעי, חלק מהחיידקים אינם גוועים ברעב. הם מחליפים מקור מזון, ומתחילים לאכול את שכבת הריר שמצפה את דופן המעי. הריר הזה אינו קישוט: הוא המחיצה בין החיידקים לרקמה.
מה שנמדד אחרי המעבר הזה הוא שרשרת ברורה: שכבת הריר מידקקת, חיידקים שמתמחים בפירוקה מתרבים, פתוגנים מתפשטים ביתר קלות, והדלקת עולה.
אותו חיידק, ושני תפקידים הפוכים
ויש כאן פרט שמפרק את כל צורת החשיבה של “חיידקים טובים ורעים”.
Akkermansia muciniphila הוא החיידק שמתמחה בפירוק אותה שכבת ריר. בתפריט עם סיבים
מספקים, נוכחותו נמדדה כמפחיתה עומס פתוגנים. באותו תפריט בלי סיבים, אותו חיידק בדיוק
הופך את המארח לפגיע יותר.
זו הסיבה שרשימות של “חיידקים טובים להגדלה” הן לרוב חסרות משמעות. ההקשר קובע, לא השם.
ההפרדה שמפרקת את הביקורת
עכשיו אפשר לומר את זה בפשטות. קיטו אינו תפריט דל סיבים. הוא תפריט דל פחמימות נטו.
זה אינו משחק מילים. ירקות לא עמילניים, אבוקדו, אגוזים, זרעי פשתן וצ׳יה מכילים סיבים בשפע, וכולם קטוגניים לחלוטין. סיבים אינם נספרים בפחמימות נטו, כלומר הם בדיוק המקום שבו אין למי שעושה קיטו סיבה להתקמצן.
מה שהמחקר על מחסור סיבים מתאר הוא קיטו שנבנה גרוע: בשר, גבינה, , וזהו. מי שבנה אותו כך אכן נמצא בבעיה שתוארה, והבעיה אינה הקיטוזיס אלא צלחת בלי ירקות.
רשימת הירקות והכמויות במה מותר ומה אסור.
והמנוף שלא חשבו עליו
ב-2021 בדקה קבוצה מסטנפורד מה באמת מזיז את המיקרוביום אצל בני אדם. 36 מבוגרים בריאים חולקו לעשרה שבועות: חצי הגדילו מאוד את הסיבים, וחצי הוסיפו מזון מותסס, , קפיר, כרוב כבוש וקימצ׳י.
התוצאה הפוכה מהצפוי. בקבוצת המזון המותסס גדל הגיוון של החיידקים, ו-19 חלבונים של דלקת בדם ירדו. בקבוצת הסיבים הגיוון לא גדל, ואף אחד מאותם חלבונים לא ירד.
זה לא אומר שסיבים לא חשובים, וכל מה שנכתב כאן עליהם עומד בעינו. זה אומר שיש מנוף נוסף, ושרובו נכנס לקיטו בלי שום מאמץ: סלט מלפפונים ביוגורט ואגוזים, יוגורט יווני עם אגוזים, וכרוב כבוש לצד כל ארוחה. ולמי שרוצה את הכרוב של הרמב״ם, סלט כרוב במיונז ולימון או כרוב מוקפץ עם ביצה.
וכמה סיבים באמת יש ביום קיטו
עד כאן זו טענה. הנה הבדיקה שלה, על התפריט של האתר הזה.
התפריט השבועי כאן נותן בין 9.8 ל-14.6 גרם סיבים ליום, בממוצע כ-11.9. המספרים נגזרים מהמתכונים עצמם ולא הוערכו.
סיבים ביום, גרמים
הקצובה המקובלת לגברים
38
והקצובה לנשים
25
מה שמבוגרים צורכים בפועלבאוכלוסייה הכללית
15–17
התפריט השבועי של האתר הזהבממוצע 11.9
11.9
הנקודה של התפריט כאן היא הממוצע, והפס סביבה הוא המרחק בין היום הדל ליום העשיר. כל הטווח יושב מתחת לשתי הקצובות, והממוצע שלו נמוך גם ממה שמבוגר ממוצע אוכל. הערכים של השורה התחתונה נגזרים מהמתכונים עצמם, ולכן אם התפריט ישתנה האיור ישתנה איתו.
מה שזה אומר בפועל הוא שני דברים. ראשית, זה רחוק מאוד מאפס, ואפס הוא מה שהמחקר על פירוק שכבת הריר מתאר. ושנית, יש כאן מקום לשפר, ולא בטריק אלא בבחירה: יותר אבוקדו, יותר זרעי צ׳יה ופשתן, יותר ירקות מצולבים.

ומה שלא יודעים
וכדי לא לסיים במקום נוח מדי, יש כאן שלושה חורים אמיתיים.
הירידה בביפידובקטריה לא תורגמה לתוצאה. לא ידוע אם היא מזיקה, ניטרלית או מועילה לאורך שנים.
אותו מחקר מצא גם ירידה בתאי Th17 במעי, בעכברים. אלה תאי חיסון שמעורבים גם בדלקת וגם בהגנה
על הרירית, ולכן ירידה בהם יכולה להיות שני דברים הפוכים. זה לא הוכרע.
ויש גם ממצא לכיוון השני. עבודה שבדקה את השינוי המיקרוביאלי שמייצר תפריט קטוגני קשרה אותו לפגיעה בסבילות לגלוקוז. זו עבודה אחת והיא אינה סוף פסוק, אבל היא לא מתאימה לסיפור שבו הכול בסדר, ולכן היא נמצאת כאן.
מתי להתייעץ עם רופא
מי שיש לו מחלת מעי דלקתית, תסמונת מעי רגיז, או היסטוריה של ניתוחי בטן, מתייעץ לפני שינוי משמעותי בסיבים לכיוון כלשהו. הוספה מהירה של סיבים מזיקה לחלק מהאנשים בדיוק כמו הורדה.
שינוי מתמשך בהרגלי היציאות שאינו חולף תוך שבועות, דם, ירידה במשקל שלא תוכננה או כאב בטן מתמשך הם סיבה לבירור ולא להתאמת תפריט.
מאיפה ממשיכים
אילו ירקות נכנסים ובאיזו כמות, במה מותר ומה אסור. ולמי שרוצה לראות איך זה נראה בעגלה, רשימת הקניות.
ותפריט שאין בו סיבים בכלל, כי אין בו צמחים, הוא קרניבור. קרניבור מול קיטו מסביר את ההבדל.
סיבים בקיטו הוא הצד המעשי: מאיפה מביאים סיבים בלי לשלם בתקציב, ואילו מתכונים כאן הכי עשירים בהם.
גליקוקליקס עוסק במבנה אחר שמוזכר הרבה ברשת, ובפער בין המחקר לקיצור.
קיטו ו-SIBO עוסק בחיידקים שבמעי הדק, ובטענה ש“קיטו מרעיב אותם”.
קיטו וקנדידה עוסק בטענה ש“התפריט מרעיב את הפטרייה”, ובמה שנבדק באמת.
7 מתכונים עם אבוקדו באתר
- סלט טונה ואבוקדו2.5 גרם נטו · פרווה
- שקשוקה קטוגנית באבוקדו4.2 גרם נטו · חלבי
- קערת סלמון ואבוקדו4.7 גרם נטו · פרווה
15 מתכונים עם חמאה באתר
- קפה חמאה קרמי (Bulletproof)0 גרם נטו · חלבי
- כדורי קוקוס ושקדים1.6 גרם נטו · חלבי
- חביתת גבינה ותרד1.7 גרם נטו · חלבי
4 מתכונים עם יוגורט באתר
- דיפ גבינה ושום עם ירקות4.2 גרם נטו · חלבי
- יוגורט יווני עם אגוזים וקינמון8.3 גרם נטו · חלבי
- סלט מלפפונים ביוגורט ואגוזים9.5 גרם נטו · חלבי
מקורות
- Ketogenic Diets Alter the Gut Microbiome Resulting in Decreased Intestinal Th17 CellsCell
- The ketogenic diet: its impact on human gut microbiota and potential consequent health outcomes: a systematic literature reviewGastroenterology and Hepatology from Bed to Bench
- The Impact of Dietary Fiber on Gut Microbiota in Host Health and DiseaseCell Host & Microbe
- Akkermansia muciniphila exacerbates food allergy in fibre-deprived miceNature Microbiology
- Diet-driven differential response of Akkermansia muciniphila modulates pathogen susceptibilityPMC · National Library of Medicine
- The gut microbiota changed by ketogenic diets contribute to glucose intolerance rather than lipid accumulationFrontiers in Endocrinology
- Revised Estimates for the Number of Human and Bacteria Cells in the BodyPLOS Biology · מכון ויצמן
- Gut-microbiota-targeted diets modulate human immune statusCell · Stanford Medicine
- Americans are not meeting fiber recommendationsUSDA Economic Research Service
- הלכות דעות, פרק דמשנה תורה לרמב״ם