קטוזה.

כמה פחמימות ביום בקיטו

הסף המקובל הוא מתחת ל-50 גרם ביום, אבל המספר שלכם אינו המספר של מישהו אחר. איך מחשבים פחמימות נטו ומה המחקר אומר על השיטה.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-1862 הלך קברן לונדוני בשם ויליאם בנטינג לרופא אוזניים, כי התחיל לאבד את השמיעה. הרופא, ויליאם הארווי, קשר את זה למשקל שלו, ושלח אותו לתפריט בלי לחם, סוכר, בירה ותפוחי אדמה, עם שתיים-שלוש כוסות קלרט, שרי או מדירה בארוחת הערב. ב-1863 פרסם בנטינג חוברת על החוויה, ושמו הפך לפועל: “to bant” באנגלית של המאה התשע-עשרה, ובשוודית “banta” הוא עד היום הפועל הרגיל ל“לעשות דיאטה”. את שם הרופא הוא לא הזכיר בשתי המהדורות הראשונות.

מאה וששים שנה אחר כך, הסף שמופיע כמעט בכל מקום הוא 50 גרם פחמימות ביום. זה המספר שמוזכר בספרות הקלינית ככמות שמובילה לרוקן את מאגרי הגליקוגן ולהתחיל ייצור קטונים.

הוא גם מספר ממוצע, ואתם לא ממוצע.

למה מספר אחד לא מתאים לכולם

כמה פחמימות מכניסות אתכם לקטוזיס תלוי בדברים שאף טבלה באינטרנט לא יודעת עליכם: כמה מסת שריר יש לכם, כמה אתם זזים, מה רגישות האינסולין שלכם, ומה אכלתם בשלושת החודשים האחרונים.

בפועל אנשים נעים בטווח רחב. יש דיווחים על ספורטאים שמתאמנים בעצימות גבוהה ונשארים בקטוזיס גם ב-70– 100 גרם. מי שיושב רוב היום ועם רגישות אינסולין נמוכה עשוי להזדקק ל-20 גרם או פחות.

גרמי פחמימות נטו ביום, מאפס עד 100

מי שיושב רוב היוםורגישות האינסולין שלו נמוכה

20 ומטה

הטווח המקובלמה שרוב הספרות קוראת לו קטוגני

20–50

מי שמתאמן בעצימות גבוההועשוי להישאר בקטוזיס גם שם

70–100

הקו המקווקו הוא 20 גרם, הקצה הזהיר של נקודת הפתיחה

כל פס הוא טווח ולא מספר, וזו כל הנקודה: המרחק בין הקצה התחתון לעליון הוא פי 5. העיגול מסמן את הקצה שהמאמר נוקב בו. הטווח המקובל הוא מה שמתואר בספרות הקלינית, ושני הקצוות הם מה שהמאמר אומר על שתי האוכלוסיות האלה. אף אחד מהם אינו המספר שלכם, והדרך היחידה לדעת אותו היא למדוד.

הדרך היחידה לדעת את המספר שלכם היא למדוד, לא לחפש אותו.

ניסוי מניו זילנד מ-2019 מראה כמה הסף הזה גמיש. 77 מבוגרים בריאים חולקו לשלושה שבועות לשלוש רמות פחמימות: 5, 15 ו-25 אחוזים מהאנרגיה.

עלייה בקטונים בדם, מילימול לליטר

חמישה אחוזים פחמימות

0.62

חמישה-עשר אחוזים

0.41

עשרים וחמישה אחוזים

0.27

הקו המקווקו הוא סף הקטוזיס התזונתי

העלייה הממוצעת בקטון העיקרי בדם, במילימול לליטר: 0.62 בקבוצה הנמוכה, 0.41 בבינונית ו-0.27 בגבוהה. הסף המקובל לקטוזיס תזונתי הוא 0.5.

ובכל זאת, גם בקבוצת חמישה-עשר האחוזים רבים הגיעו לקטוזיס באופן עקבי, ובקבוצה הגבוהה רק לסירוגין. והתפריטים המתונים היו קלים יותר להתמדה. כלומר הקצה הנמוך מבטיח יותר קטונים, והאמצע עשוי להספיק.

פחמימות נטו: מה זה ולמה זה לא מושלם

פחמימות נטו הן חישוב פשוט:

פחמימות נטו = פחמימות כוללות − סיבים תזונתיים

החיסור הזה שייך למספר שהסיבים נמצאים בתוכו. כך בנויה התווית האמריקאית, שבה Total Carbohydrate כולל את הסיבים, וכך בנויים רוב נתוני הרכב המזון, וגם המתכונים באתר הזה. התווית הישראלית בנויה אחרת: שורת הפחמימות שם כבר לא כוללת את הסיבים, ולכן לא מחסרים ממנה. הפירוט, ועל מה הוא נשען, במאמר על קריאת תוויות בישראל, ושם גם מתרגם שעושה את החשבון מול אריזה ביד.

אבל כדי להבין למה מותר לחסר, צריך רגע להבין מה בעצם מחסרים.

מה זה סיבים תזונתיים, בשפה של בן אדם

סיבים הם פחמימה. זה מפתיע חלק מהאנשים, כי הם לא מתוקים ולא מרגישים כמו פחמימה, אבל מבחינה כימית הם בדיוק זה: שרשראות של מולקולות סוכר.

ההבדל היחיד הוא שאין לנו את הכלים לפרק אותן. האנזימים במעי הדק שלנו יודעים לפרק עמילן ולשחרר גלוקוז לדם. את השרשראות של הסיבים הם לא יודעים לפתוח, ולכן הסיבים ממשיכים הלאה בלי להיספג. לפי ההגדרה של ועדת ה-Codex Alimentarius, זו בדיוק ההגדרה: פולימרים של פחמימות שאינם עוברים הידרוליזה על ידי האנזימים האנדוגניים במעי הדק.

מה שלא מתפרק לא הופך לגלוקוז בדם, ולכן לא נספר בתקציב.

ואיפה הם נמצאים בפועל. בבשר ה, בזרעי צ׳יה ופשתן, בשקדים, בעלים ירוקים, ב וב, ובפירות יער. זו לא במקרה בדיוק רשימת המאכלים שחוזרת בכל מאמר כאן.

יש גם הבחנה בין סיבים מסיסים לבלתי מסיסים. המסיסים, כמו אלה שבצ׳יה ובפשתן, סופגים מים והופכים לג׳ל, והם אלה שמאטים את התרוקנות הקיבה. הבלתי מסיסים, כמו אלה בעלים ובקליפות, עוברים כמעט כמו שהם. ההבחנה הזו תחזור בעוד רגע, כי היא בדיוק מה שהופך את החיסור לקירוב.

זה הבסיס לכך שכל מתכון באתר הזה מציג פחמימות נטו ולא רק פחמימות כוללות.

ואיך זה נראה על אריזה ישראלית

דוגמה · ל-100 גרם
אנרגיה410 קק״ל
שומן32 ג׳
פחמימותa18 ג׳
מתוכן סוכרים2 ג׳
מתוכן רב-כהלייםc6 ג׳
סיבים תזונתייםb9 ג׳
חלבון11 ג׳

שורת הפחמימות a היא המספר: 18 גרם

הסיבים b הם שורה בפני עצמה ולא "מתוכן", כלומר הם כבר מחוץ לפחמימות. לא מחסרים אותם. מי שמחסר לפי הנוסחה האמריקאית מקבל 9, ומוריד מהמספר דבר שלא היה בו.

ושישה גרם רב-כהליים c נמצאים בתוך הפחמימות, והם השורה שצריך להכריע לגביה לבד. אם זה אריתריטול, אפשר להוריד אותם (12 גרם). אם זה מלטיטול, לא.

המספרים כאן מומצאים לצורך ההדגמה ואינם מוצר קיים. מה שאמיתי הוא המבנה: זה הסדר שבו השורות מופיעות על אריזה בישראל, לפי ההגדרות שמפורטות במאמר על קריאת תוויות.

ארבע הערות לסופר. ראשית, השורה “מתוכן סוכרים” אינה שורה שצריך לחסר; היא פירוט של השורה שמעליה, לא תוספת לה. שנית, שורת הסיבים היא שורה בפני עצמה, ולכן היא כבר מחוץ לפחמימות. החיסור מהסעיף הקודם נכון לתווית אמריקאית; על אריזה ישראלית הוא מוריד את הסיבים פעמיים. שלישית, סימון הסיבים הוא רשות, כך שאם אין שורה כזו, המספר שרואים הוא עדיין המספר. ורביעית, שורת רב-הכהליים היא זו שדורשת שיקול דעת, ועליה בדיוק הסעיף הבא.

ועכשיו החלק שרוב האתרים משמיטים

החישוב הזה הוא קירוב, ויש מחקר שמראה את מגבלותיו.

סקירה שבחנה מדדים חדשים לאיכות פחמימות מצאה שיחסי סיבים הם מנבא אמין יותר של אינדקס גליקמי מאשר חישוב פחמימות נטו המקובל, ושגישות שמסתמכות על פחמימות נטו עלולות לפספס גורמים שמשפיעים על התגובה הגליקמית, ובכללם אפקט החיץ של הסיבים עצמם.

בנוסף, לא כל הסיבים מתנהגים אותו דבר. סיבים מסיסים, ובמיוחד צמיגיים, מאטים את קצב התרוקנות הקיבה ואת ספיגת הגלוקוז דרך רירית המעי. השפעה שהחיסור הפשוט אינו מתאר.

אז למה אנחנו בכל זאת משתמשים בזה? כי זה הכלי הפרקטי הטוב ביותר שיש למי שעומד בסופר עם אריזה ביד. הוא לא מדויק, הוא שימושי, ואלה שני דברים שונים. מי שמוכר לכם את פחמימות נטו כמדע מדויק, מוכר.

כוהלי סוכר, ולמה הם השורה הכי בעייתית בטבלה

כוהל סוכר אינו סוכר ואינו כוהל, והשם פשוט מתאר את המבנה הכימי. מזהים אותם לפי הסיומת: אריתריטול, מלטיטול, קסיליטול, סורביטול, מניטול. אם משהו בטבלה נגמר ב“יטול”, זה אחד מהם.

והבעיה היא שהם לא מתנהגים אותו דבר, ואיש לא מספר לכם את זה על האריזה.

אריתריטול נספג במעי הדק ומופרש כמעט כולו בשתן בלי לעבור מטבוליזם, ולכן ההשפעה שלו על הסוכר זניחה. מלטיטול הוא הקצה השני: הוא כן מתפרק, הוא כן מעלה סוכר בצורה מורגשת, והוא הנפוץ ביותר ב ובחטיפים שמשווקים כ“ללא סוכר”. קסיליטול וסורביטול נמצאים באמצע. ושניהם, עם מלטיטול, הם גם הפוליאולים שהבטן סובלת פחות: שלשול בקיטו.

הכלל הפרקטי בשלוש שורות. אל תסמכו על “פחמימות נטו” שמודפס על החזית. חשבו בעצמכם מהטבלה. ואם מופיעים רב-כהליים, בדקו ברשימת הרכיבים איזה מהם זה: אריתריטול אפשר לחסר, את מלטיטול סופרים כמעט במלואו, והשאר איפשהו באמצע.

ואם זה נשמע מסובך מדי לעמוד ככה מול מדף, יש קיצור דרך: מוצר שצריך עליו את כל החשבון הזה הוא בדרך כלל מוצר שאפשר פשוט לא לקנות.

איך למדוד בפועל

שבועיים ראשונים: תיעוד. רשמו כל מה שאתם אוכלים והגיעו לסף שבחרתם. בלי תיעוד אתם מנחשים, וניחוש של מנות נוטה לטעות.

נקודת פתיחה סבירה: 20–30 גרם נטו ביום. נמוך מספיק כדי להגיע לקטוזיס אצל רוב האנשים, ולא כל כך נמוך שהתפריט הופך בלתי אפשרי.

אחרי שההסתגלות התייצבה, אפשר לעלות בזהירות. מוסיפים 5 גרם בשבוע ורואים מה קורה. זו הדרך למצוא את הסף האישי שלכם במקום לאמץ סף של מישהו אחר.

על מדידת קטונים

אפשר למדוד קטונים בדם, בנשימה או בשתן, וסטריפים לשתן הם הפחות אמינים. מדידת קטונים משווה בין השלושה.

מדידה אינה חובה. היא כלי, ולחלק מהאנשים היא הופכת לאובססיה שמזיקה יותר ממה שהיא עוזרת.

ויום של עשרים עד שלושים גרם נראה, בפועל, ככה: שקשוקה עם אבוקדו בבוקר, קערת סלמון ואבוקדו בצהריים, וסטייק עם שום עם ברוקולי קלוי בערב.

משקל מטבח דיגיטלי, יומן אוכל פתוח עם עט, חצי אבוקדו ואריזת מזון עם טבלה תזונתית, על משטח מטבח בהיר
משקל מטבח, יומן אוכל פתוח, חצי אבוקדו ואריזה עם תווית ישראלית: הכלים של שבועיים ראשונים.תמונה שנוצרה ב-AI

מתי להתייעץ עם רופא

לפני הורדת פחמימות, אם אתם נוטלים אינסולין או תרופות שמורידות סוכר. הורדת פחמימות חדה בלי התאמת מינון עלולה לגרום להיפוגליקמיה. זו אינה אזהרה תיאורטית וזה אינו משהו שעושים לבד.

אם אתם מנהלים מצב רפואי כרוני: כליות, כבד, לב, או נמצאים בהיריון או בהנקה.

אם התסמינים לא חולפים. סחרחורת, דפיקות לב או חולשה שנמשכות מעבר לימים הראשונים אינן חלק מהתהליך.

מאיפה להמשיך

מה זה קיטו ואיך הוא עובד הוא המנגנון שמאחורי המספר. מי שמבין למה הסף קיים מפסיק לנהל איתו מלחמה.

מה מותר ומה אסור לאכול מראה איך הסף הזה נראה על הצלחת, וזה בדרך כלל פחות מגביל ממה שהמספר משדר.

מדידת קטונים הוא המאמר לקרוא לפני שקונים מכשיר, ולא אחרי. הוא נכנס לעלות, לדיוק ולשאלה כמה מכל זה בכלל חובה, והתשובה שם קצרה ממה שנדמה.

ומתכונים עם פחמימות נטו לכל מנה הוא הדרך הקצרה מכולן: כל מנה באתר כבר מחושבת מהקטלוג, ואין מה לספור.

ומי שמסיים תקופה ורוצה להעלות את המספר בהדרגה: איך יוצאים מקיטו.

7 מתכונים עם אבוקדו באתר

ועוד 4 במאגר המתכונים

4 מתכונים עם כרובית באתר

ועוד 1 במאגר המתכונים

4 מתכונים עם ברוקולי באתר

ועוד 1 במאגר המתכונים

3 מתכונים עם שוקולד באתר

מקורות

  1. The Ketogenic Diet: Clinical Applications, Evidence-based Indications, and ImplementationStatPearls · NCBI Bookshelf
  2. Low-Carbohydrate DietStatPearls · NCBI Bookshelf
  3. New metrics of dietary carbohydrate qualityPMC · National Library of Medicine
  4. The Effects of Soluble Dietary Fibers on Glycemic Response: An Overview and Futures PerspectivesPMC · National Library of Medicine
  5. Carbohydrates and dietary fiberPubMed · National Library of Medicine
  6. Do you bant? William Banting and the Letter on CorpulenceRoyal College of Surgeons of England
  7. Effects of differing levels of carbohydrate restriction on mood achievement of nutritional ketosis, and symptoms of carbohydrate withdrawal in healthy adultsNutrition: X · University of Auckland