קטוזה.

סיבים בקיטו: איך מגיעים ליותר, בלי לשלם בתקציב

סיבים לא נספרים בפחמימות נטו, ובכל זאת רוב תפריטי הקיטו נמוכים בהם. כמה ממליצים, כמה נותן התפריט באתר הזה, ואילו מתכונים הכי עשירים בסיבים.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

דניס בורקיט היה מנתח אירי באוגנדה, אותו בורקיט שעל שמו נקרא סוג של סרטן לימפה בילדים. בשנות השישים, אחרי שחזר לבריטניה, הוא התחיל לאסוף נתונים מוזרים: משקל צואה וזמן מעבר במעי, מכפרים באפריקה ומאנגליה. בכפרים האפריקאים, שבהם אכלו הרבה דגנים מלאים, קטניות וירקות שורש, הצואה הייתה כבדה פי כמה, והמעבר במעי מהיר בהרבה. ומחלות שהיו נפוצות באנגליה, מסרטן המעי הגס ועד דלקת בסעיפים של המעי, היו שם נדירות.

בורקיט לא היה הראשון שחשב על זה. הרופא יו טרואל ואחרים כבר הצביעו על הסיבים לפניו. אבל בורקיט ידע למכור את הרעיון, ויוחס לו המשפט שמסכם את כל התיאוריה: “אם יוצאות לכם צואות קטנות, צריך בתי חולים גדולים.” את המקור המדויק של הציטוט קשה למצוא, אבל הוא הפך לסיסמה של דור שלם של רופאים.

“קיטו דל בסיבים” היא אחת הביקורות הנפוצות עליו. והיא נכונה לחלק מתפריטי הקיטו, לא לקיטו עצמו. ההבדל הוא מה שמים בצלחת.

למה סיבים לא שוברים את התקציב

בפחמימות נטו, הסיבים יורדים מהחשבון, כי הגוף כמעט לא מפרק אותם לסוכר. בתווית ישראלית הם כבר לא כלולים בשורת הפחמימות, ולקרוא תווית בישראל מסביר את זה. כלומר מנה עם הרבה סיבים יכולה להיות דלה מאוד בפחמימות נטו.

כמה ממליצים, וכמה התפריט כאן נותן

ההמלצה של המכון האמריקאי לרפואה היא כ-25 גרם סיבים ביום לנשים וכ-38 לגברים. המספר נגזר מכמות האנרגיה שאוכלים, ולכן הוא נמוך יותר מגיל 51: כ-21 גרם לנשים וכ-30 לגברים.

ולמה בכלל? ב-2019 פרסם צוות מניו זילנד, בהזמנת ארגון הבריאות העולמי, את הסקירה הגדולה ביותר על השאלה. הם איחדו 185 מחקרי תצפית ו-58 ניסויים קליניים, ומצאו שאצל מי שאכלו הכי הרבה סיבים, התמותה, מחלות הלב, השבץ, סוכרת סוג 2 וסרטן המעי הגס היו נמוכים ב-15 עד 30 אחוזים בהשוואה למי שאכלו הכי מעט. התועלת הגדולה ביותר נראתה סביב 25 עד 29 גרם ביום. רוב הנתונים הם מתצפית, כלומר קשר ולא הוכחה, אבל הכיוון עקבי.

והתפריט השבועי באתר הזה? בממוצע כ-11.9 גרם ביום, בטווח שבין 9.8 ל-14.6. כלומר הרבה מתחת להמלצה. המיקרוביום בלי סיבים מסביר למה זה חשוב, ולמה מה שבאמת מזיק הוא אפס סיבים.

המתכונים הכי עשירים בסיבים כאן

אלה המתכונים בקטלוג עם הכי הרבה סיבים למנה. שימו לב לעמודה האחרונה: רובם גם דלים בפחמימות נטו.

מתכוןסיבים למנהפחמימות נטו למנה
גואקמולי אבוקדו12.1 גרם7.7 גרם
שייק אבוקדו-קוקוס קר9.7 גרם8.5 גרם
מוס שוקולד אבוקדו9.3 גרם5 גרם
חציל אפוי בטחינה8.5 גרם9.6 גרם
עוגת קקאו בספל8 גרם6.2 גרם
קפרזה עם אבוקדו6.7 גרם6.1 גרם
מאפיני אגוזים וקקאו6.6 גרם5 גרם
קערת סלמון ואבוקדו6.5 גרם4.7 גרם

והחוט המשותף ברור: אבוקדו וחצילים. שניהם עשירים בסיבים ובשומן, ושניהם מרכזיים במטבח הישראלי.

איפה הסיבים באמת נמצאים

סיבים תזונתיים, גרם ב-100 גרם

צ׳יה

34.4

זרעי פשתן

27.3

שקדים

12.5

אבוקדו

6.7

ברוקולי

2.6

סיבים תזונתיים, בגרמים ב-100 גרם, לפי מאגר המזון של משרד החקלאות האמריקאי. הזרעים בראש, אבל אוכלים אותם בכפות, לא במאות גרמים.

ב-100 גרם צ׳יה יש כ-34.4 גרם סיבים, בפשתן כ-27.3, בשקדים כ-12.5, באבוקדו כ-6.7, ובברוקולי כ-2.6. הטבלה מטעה במקצת, כי את הזרעים אוכלים בכף ואת הברוקולי בקערה. כף צ׳יה, כ-12 גרם, נותנת כ-4 גרם סיבים. חצי אבוקדו נותן כ-4.6 גרם בהאס ועד כ-8.5 בזן ירוק גדול, ומביא איתו גם שומן ואשלגן.

קערת לאבנה עם שמן זית וזרעים, לצידה מלפפונים, עגבניות שרי ופלפלים חתוכים
לאבנה עם שמן זית, זעתר וכף צ׳יה: ארוחת בוקר ישראלית עם תוספת סיבים.תמונה שנוצרה ב-AI

ובמטבח הישראלי יש יתרון. סלט חצילים, קלוי עם , כרובית צלויה, סלט כרוב, ועלי תרד ומנגולד בשקשוקה. הרבה מהמנות שכבר על השולחן הן מנות סיבים, צריך רק להשאיר אותן ולהוריד את הפיתה.

אז איך מוסיפים

מתי להתייעץ עם רופא

אם יש לכם מחלת מעי, כמו קרוהן, קוליטיס, מעי רגיז או היצרות במעי, שינוי בסיבים לכל כיוון הוא שיחה עם הרופא או הדיאטנית לפני. במעי רגיז, חלק מהמזונות העשירים בסיבים, כמו אבוקדו במנה גדולה, עשירים גם בפודמאפ, וקיטו ומעי רגיז מסביר מה זה אומר.

אם הופיעו דם בצואה, כאב בטן מתמשך, או ירידה במשקל שלא תכננתם. אלה סימנים שנבדקים, ולא מטופלים בעוד סיבים.

ואם אתם נוטלים תרופות קבועות ושוקלים תוסף סיבים כמו פסיליום, קמח שקדים, קמח קוקוס ופסיליום מזכיר שהוא עלול להשפיע על ספיגת תרופות. שאלו את הרוקח.

מאיפה ממשיכים

המיקרוביום בלי סיבים מסביר מה קורה לחיידקי המעי כשהסיבים יורדים.

עצירות בקיטו עוסק בצד המעשי של אותה שאלה.

אילו ירקות מותרים בקיטו הוא המקום לבחור את הירקות שמביאים את הסיבים.

קיטו ודלקת בסעיפי המעי עוסק בסיבים, באגוזים ובבשר אדום, ובמה שהמחקרים הגדולים מצאו.

לחם בקיטו עוסק בסיבים שנוספו ללחם, ובאחד מהם, IMO, שבניסוי התנהג כמו פחמימה.

7 מתכונים עם אבוקדו באתר

ועוד 4 במאגר המתכונים

3 מתכונים עם חציל באתר

4 מתכונים עם כרובית באתר

ועוד 1 במאגר המתכונים

4 מתכונים עם ברוקולי באתר

ועוד 1 במאגר המתכונים

11 מתכונים עם טחינה באתר

ועוד 8 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Dietary Reference Intakes for Energy, Carbohydrate, Fiber, Fat, Fatty Acids, Cholesterol, Protein, and Amino AcidsNational Academies Press · Institute of Medicine
  2. Carbohydrate quality and human health: a series of systematic reviews and meta-analysesThe Lancet
  3. Effect of dietary fibre on stools and transit-times, and its role in the causation of diseaseThe Lancet
  4. Denis BurkittLife in the Fast Lane
  5. FoodData CentralUSDA