קטוזה.

קיטו ומעי רגיז: מה חופף לפודמאפ, ומה לא

קיטו מוציא הרבה ממה שתפריט דל פודמאפ מוציא, אבל לא הכול. מה ההנחיה למעי רגיז אומרת, אילו מאכלים קטוגניים עלולים להחמיר, ולמה זה נעשה עם דיאטנית.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

בתחילת שנות האלפיים, במלבורן, עבדה דיאטנית בשם סו שפרד על דוקטורט, יחד עם הגסטרואנטרולוג פיטר גיבסון. השאלה שהעסיקה אותם: למה אנשים עם מעי רגיז מגיבים רע למאכלים שאין ביניהם, לכאורה, שום קשר, כמו בצל, שום, תפוחים וחיטה. התשובה שמצאו: כולם עשירים בסוגים מסוימים של פחמימות קצרות, שהמעי הדק סופג רע.

לקבוצה הזו הם נתנו שם, FODMAP, ובעברית “פודמאפ”, ומאוניברסיטת מונאש היא הגיעה לכל העולם. והסיפור הישראלי מוסיף טוויסט: ב-2005 סקר טלפוני של פרופ׳ עמי שפרבר מאוניברסיטת בן-גוריון על 981 ישראלים מצא שכיחות של מעי רגיז של 2.9 אחוזים בלבד, נמוכה מרוב המדינות שנבדקו. החוקרים עצמם כתבו שזה מפתיע, בהתחשב במתח שבו חיים כאן.

“מאז שהתחלתי קיטו הבטן שלי רגועה יותר” ו“מאז שהתחלתי קיטו הבטן שלי השתגעה” הם שני משפטים ששומעים, לפעמים מאותו אדם בהפרש של שבוע. במעי רגיז, שניהם יכולים להיות נכונים.

מה זה פודמאפ, ומה ההנחיה אומרת

פודמאפ הוא קיצור באנגלית לקבוצת פחמימות קצרות שהמעי הדק לא סופג טוב, והן מתססות במעי הגס. ההנחיה של האיגוד האמריקאי לגסטרואנטרולוגיה מ-2021 ממליצה על ניסיון מוגבל בזמן של תפריט דל פודמאפ, כדי לשפר את התסמינים באופן כללי.

ולא מגזימים במשמעות. ההמלצה מותנית, והראיות לה באיכות נמוכה מאוד. וההנחיה מדגישה שהתפריט בנוי משלושה שלבים: הגבלה, החזרה הדרגתית, והתאמה אישית. המטרה היא למצוא מה הבטן של כל אחד סובלת, לא להישאר בתפריט מוגבל.

הניסוי שהראה מה באמת מפריע

ב-2008 עשו שפרד וגיבסון ניסוי שמתוכנן להוציא מהמשוואה את הדמיון. 25 מטופלים, שכבר השתפרו בתפריט דל פודמאפ, קיבלו את כל האוכל שלהם מהחוקרים, ובכל פעם הוסיפו לו, בלי שהמטופלים ידעו מה, אחד מארבעה דברים: פרוקטוז, פרוקטנים (הפחמימה שבחיטה, בבצל ובשום), תערובת של שניהם, או גלוקוז.

תסמינים לא בשליטה, אחוז מהמטופלים

גלוקוז

14

פרוקטוז

70

פרוקטנים

77

פרוקטוז ופרוקטנים

79

אחוז המטופלים שהתסמינים שלהם לא היו בשליטה, לפי מה שהוסיפו לאוכל בלי שידעו. הגלוקוז הוא קבוצת הביקורת.

עם גלוקוז, רק 14 אחוזים דיווחו שהתסמינים לא בשליטה. עם פרוקטוז 70, עם פרוקטנים 77, ועם התערובת 79. הממצא המפתיע היה שהבעיה לא הייתה סוכר אחד, אלא משפחה שלמה של פחמימות קצרות. ובניסוי מבוקר מאוחר יותר, ב-2014, השוו החוקרים תפריט דל פודמאפ לתפריט אוסטרלי רגיל, והתסמינים ירדו בערך בחצי.

ומה עם קיטו עצמו

כאן המחקר דל יותר. ב-2009, באוניברסיטת צפון קרוליינה, נתנו ל-17 מטופלים עם מעי רגיז מסוג שלשולי תפריט של פחות מ-20 גרם פחמימות ביום, למשך ארבעה שבועות. 13 השלימו, ועשרה מהם דיווחו על הקלה מספקת בכל ארבעת השבועות. מספר היציאות ירד מ-2.6 ל-1.4 ביום.

וההסתייגות גדולה: לא הייתה קבוצת ביקורת, המשתתפים ידעו מה הם אוכלים, והמחקר קטן מאוד. הוא מראה שקיטו ראוי לבדיקה במחקר רציני, לא שהוא טיפול. ההנחיה הרשמית ממליצה על פודמאפ, לא על קיטו.

מה חופף לקיטו

קיטו מוציא מהתפריט את רוב החיטה, קטניות, ורוב הפירות, שהם מקורות מרכזיים של פודמאפ. לכן חלק מהאנשים עם מעי רגיז מרגישים שיפור בקיטו, בלי שתכננו את זה.

ומה לא חופף

בצל ושום נפוצים מאוד במתכונים קטוגניים, ושניהם עשירים בפודמאפ.

ממתיקים מקבוצת הפוליאולים, כמו סורביטול, מלטיטול וקסיליטול, הם ה-P בפודמאפ, והם נפוצים במוצרי קיטו ובחטיפים “ללא סוכר”. אריתריטול הוא גם פוליאול, אבל שלשול בקיטו מסביר שרוב האנשים סובלים אותו טוב יותר. ממתיקים בקיטו מסביר מה כל ממתיק עושה.

ו במנה גדולה עשיר בפודמאפ, אף שבמנה קטנה הוא לא. כלומר “קיטו” לבדו אינו “דל פודמאפ”.

ולקטוז, ה-D בפודמאפ, נמצא בחלב ובמוצרי חלב טריים, וקיטו ישראלי נשען לא מעט על חלב. קיטו בשבועות עוסק ברגישות ללקטוז.

בצל ושום במטבח הישראלי

המטבח הישראלי בנוי על בצל ושום. השקשוקה מתחילה מבצל מטוגן, הקובה והקציצות מקבלים בצל קצוץ, והחומוס וה מקבלים שום. למי שרגיש לפרוקטנים, זה החלק הקשה.

שני טריקים מהמטבח של מונאש. הראשון: שמן מטוגן עם שום, שמסננים ממנו את השום. הפרוקטנים לא מתמוססים בשמן, ולכן הטעם עובר והם לא. השני: החלק הירוק של בצל ירוק, בלי הלבן. ושניהם עדיף לבדוק מול האפליקציה של מונאש או עם הדיאטנית, כי הרשימות מתעדכנות.

סיר קטן עם שמן זית ושיני שום מוזהבות, ומסננת דקה מעל צנצנת שמן
שום מטוגן בשמן זית ומסונן: הטעם עובר לשמן, הפרוקטנים נשארים בחוץ.תמונה שנוצרה ב-AI

מתי להתייעץ עם רופא

לפני שמתחילים תפריט מגביל, אם יש לכם מעי רגיז או חשד לו. ההנחיה קובעת שהצוות המטפל צריך להדריך את המטופל בכל שלושת השלבים. דיאטנית שמכירה את השיטה היא הכתובת.

אם יש דם בצואה, ירידה במשקל שלא תכננתם, או תסמינים שמעירים אתכם בלילה. אלה סימנים שדורשים בדיקה רפואית, ולא מטופלים בתפריט.

ואם התסמינים חדשים, ולא היו לכם קודם, אל תניחו שזה מעי רגיז. סיבים בקיטו מזכיר שגם שינוי חד בסיבים יכול לגרום לנפיחות.

מאיפה ממשיכים

שלשול בקיטו עוסק בסיבות הנפוצות לבטן לא רגועה בקיטו.

ממתיקים בקיטו מסביר אילו ממתיקים עלולים להחמיר.

סיבים בקיטו עוסק בצד השני: איך מוסיפים סיבים בלי להעמיס על הבטן.

קיטו ואנדומטריוזיס עוסק בנשים שבהן תפריט דל פודמאפ נבדק לצד כאב באגן.

קיטו ו-SIBO עוסק בבדיקת הנשיפה, ובמה שהתפריט שנבדק הכי הרבה מכיל באמת.

קיטו ומחלות מעי דלקתיות עוסק בקרוהן ובקוליטיס, ובתפריט הישראלי שנבדק בילדים.

7 מתכונים עם אבוקדו באתר

ועוד 4 במאגר המתכונים

11 מתכונים עם טחינה באתר

ועוד 8 במאגר המתכונים

מקורות

  1. ACG Clinical Guideline: Management of Irritable Bowel SyndromeAmerican Journal of Gastroenterology · ACG
  2. Where FODMAPs are found in foodsMonash University
  3. Dietary triggers of abdominal symptoms in patients with irritable bowel syndrome: randomized placebo-controlled evidenceClinical Gastroenterology and Hepatology · MDedge
  4. A diet low in FODMAPs reduces symptoms of irritable bowel syndromeGastroenterology · Monash University
  5. A very low-carbohydrate diet improves symptoms and quality of life in diarrhea-predominant irritable bowel syndromeClinical Gastroenterology and Hepatology · PMC
  6. Unexpectedly low prevalence rates of IBS among adult Israeli JewsNeurogastroenterology & Motility