קטוזה.

אגוזים וזרעים בקיטו: מפקאן ועד קשיו

כמה פחמימות נטו יש במאה גרם של אגוזים וזרעים לפי USDA, למה קשיו ופיסטוק מפתיעים, מה נשאר מ-PREDIMED אחרי הגריעה, ומה ידוע על השריה ועל מלח.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ערב רגיל מול הטלוויזיה. קערה של קשיו קלוי, כי “אגוזים זה קיטו”. שני חופנים, ואולי שלושה. מי שסופר פחמימות מגלה למחרת באפליקציה ששלושה חופנים כאלה הם יותר מעשרים גרם פחמימות נטו.

הבעיה אינה באגוזים. היא במילה “אגוזים”, שמכסה מזונות שונים מאוד. נשנושים בקיטו עוסק בשאלה כמה אוכלים ולמה חופן ולא שקית. כאן השאלה היא מה יש בתוך החופן.

מה יש במאה גרם

כל הערכים כאן מגיעים ממאגר המזון של משרד החקלאות האמריקאי, לאגוזים וזרעים לא קלויים ולא מלוחים, חוץ מ גולמית. פחמימות נטו הן הפחמימות הכוללות פחות הסיבים.

פחמימות נטו במאה גרם, אגוזים וזרעים

זרעי פשתן

1.6

פקאן

4.3

גרעיני דלעת

4.7

מקדמיה

5.2

אגוזי מלך

7.0

אגוזי לוז

7.0

צ׳יה

7.7

שקדים

9.1

גרעיני חמנייה

11.4

טחינה גולמית

11.9

פיסטוק

16.6

קשיו

26.9

פחמימות נטו במאה גרם, בגרמים: 1.6 בזרעי פשתן, 4.3 בפקאן, 4.7 בגרעיני דלעת, 5.2 במקדמיה, 7.0 באגוזי מלך ובאגוזי לוז, 7.7 בצ׳יה, 9.1 בשקדים, 11.4 בגרעיני חמנייה, 11.9 בטחינה גולמית, 16.6 בפיסטוק ו-26.9 בקשיו.

בקשיו יש יותר מפי שישה פחמימות נטו מאשר בפקאן. והפיסטוק, שנראה כמו אגוז “בריא” במיוחד, נמצא באמצע הדרך ביניהם. מצד שני, בצ׳יה יש לא מעט פחמימות כוללות, אבל רובן סיבים, ולכן היא מתיישבת ליד אגוזי המלך. סיבים בקיטו מסביר מה הסיבים האלה עושים במעי.

בקשיו יש יותר מפי שישה פחמימות נטו מאשר בפקאן. שניהם נמכרים באותו מדף, ושניהם נקראים “אגוזים”.

חופן, במספרים

מאה גרם הם יחידה נוחה להשוואה בין מזונות, אבל אף אחד לא אוכל מאה גרם פקאן. חופן הוא בערך 28 עד 30 גרם, ובחופן של 28 גרם התמונה נראית כך:

  • פקאן: כ-1.2 גרם פחמימות נטו.
  • שקדים: כ-2.5 גרם.
  • פיסטוק: כ-4.6 גרם.
  • קשיו: כ-7.5 גרם.

כלומר חופן קשיו אחד מביא בערך מה שמביאים שישה חופני פקאן. מי שאוהב קשיו לא חייב לוותר עליו. הוא פשוט סופר אותו כמו שסופרים פרי.

המטבח: איפה האגוזים עובדים

אגוזים קלויים במחבת יבשה, שתיים-שלוש דקות עד שהם מריחים, הופכים סלט רגיל לארוחה. פקאן ו מתאימים במיוחד, כי הם גם הדלים בפחמימה וגם סופגים טעם של ומלח.

ממתכוני האתר: קוביות גבינה עם אגוזי מלך כנשנוש, סלט מלפפון ויוגורט עם אגוזי מלך ליד בשר, סלט תרד, פטה וצנוברים, ועוף בציפוי שקדים למי שמחפש ציפוי פריך בלי פירורי לחם. וטחינה גולמית, עם 11.9 גרם נטו במאה גרם, היא רוטב: כף או שתיים על קלוי, לא צנצנת.

האגוזים והלב: הניסוי שנגרע

ב-2013 פורסם בכתב העת הרפואי של ניו אינגלנד ניסוי ספרדי גדול בשם PREDIMED. במחקר השתתפו 7447 אנשים בסיכון גבוה למחלות לב, והם חולקו לשלוש קבוצות: תפריט ים תיכוני עם תוספת שמן זית, תפריט ים תיכוני עם תוספת של 30 גרם אגוזים מעורבים ביום, וקבוצת ביקורת שקיבלה עצה להפחית שומן. בשתי הקבוצות הים תיכוניות היו פחות אירועי לב וכלי דם.

ב-2018 גרעו החוקרים את המאמר. התברר שבחלק מהמרפאות ההקצאה לא הייתה אקראית: בני משפחה של משתתפים צורפו לאותה קבוצה בלי הגרלה, ובאתר אחד הוגרלו מרפאות שלמות ולא אנשים. באותו יום פורסם ניתוח מתוקן, שהתחשב בסטיות האלה. אצל קבוצת האגוזים יחס הסיכון נשאר 0.72 לעומת הביקורת, כמו בגרסה הראשונה.

ושתי הסתייגויות. זה ניסוי של תפריט ים תיכוני עם אגוזים, לא של קיטו, והאגוזים בו הם חלק מתפריט שלם. ובמחקרי מעקב על אגוזים, כמו סקירה גדולה מ-2016 שמופיעה בנשנושים בקיטו, רואים קשר ולא סיבה.

“אגוזים מופעלים” והשריה

בחנויות טבע נמכרים אגוזים “מופעלים”: אגוזים שהושרו במים, לפעמים עם מלח, ויובשו. הטענה היא שההשריה מפרקת חומצה פיטית ומשפרת את ספיגת המינרלים.

ב-2020 בדקו חוקרים מאוניברסיטת אוטגו בניו זילנד שקדים, אגוזי לוז, בוטנים ואגוזי מלך, שלמים וקצוצים, בכמה שיטות השריה. ההבדלים בפיטאטים נעו בין ירידה של 12% לעלייה של 10%, ובשקדים ובאגוזי הלוז השלמים לא נמצא שינוי מובהק. ההשריה גם הורידה חלק מהמינרלים עצמם, ולכן היחס ביניהם לפיטאטים לא השתפר. המסקנה של החוקרים: הנתונים אינם תומכים בטענה. אוקסלטים, לקטינים וחומצה פיטית מסביר למה טחינה ופיטאטים הם שאלה אחרת, ולמי היא נוגעת.

הפיצוחייה, והמלח

ומה שההשריה במי מלח כן עשתה, באותו מחקר, היא להעלות את הנתרן. וזו השאלה האמיתית בפיצוחייה. גרעינים שחורים ולבנים נמכרים לרוב קלויים ומלוחים, בקליפה, והמלח נשאר על הקליפה ועל האצבעות. אגוזים לא קלויים ולא מלוחים כמעט אינם מכילים נתרן, ובמאגר האמריקאי הגרסאות “עם מלח” מופיעות כרשומות נפרדות לגמרי.

קעריות עץ על שולחן: פקאן, אגוזי מלך, מקדמיה, גרעיני דלעת ירוקים, קשיו ופיסטוק בקליפה, לצד צנצנת טחינה גולמית
קעריות עץ על שולחן: פקאן, אגוזי מלך, מקדמיה, גרעיני דלעת ירוקים, קשיו ופיסטוק בקליפה, לצד צנצנת טחינה גולמית.תמונה שנוצרה ב-AI

מתי להתייעץ עם רופא

אם יש לכם אלרגיה לאגוזים, לבוטנים או לשומשום, ההחלפות נבנות עם הרופא ולא לפי רשימה. קיטו עם אלרגיה לאגוזים או לשומשום מראה אילו מתכונים כאן בלי שניהם.

אם היו לכם אבנים בכליות, ובמיוחד אם הקיטו שלכם נשען על שקדים ו כל יום, הכמות היא שאלה לרופא או לדיאטנית.

ואם הרופא הגביל לכם מלח בגלל לחץ דם, אי ספיקת לב או מחלת כליות, אגוזים וגרעינים מלוחים נכנסים לחשבון הזה. לא משנים טיפול או מינון לבד.

המאמר עוסק בהרכב מזון. הוא אינו ייעוץ רפואי.

מאיפה ממשיכים

נשנושים בקיטו עוסק בחופן, בשקית ובמה שידוע על אגוזים ושובע.

סיבים בקיטו מסביר למה בצ׳יה ובפשתן יש כל כך הרבה פחמימה שאינה נספרת.

אוקסלטים, לקטינים וחומצה פיטית הוא הצד של השקדים והטחינה שכמעט אף מתכון לא מזכיר.

וקניות קיטו בסופר הישראלי מראה איפה האגוזים נמצאים במסלול הקנייה.

3 מתכונים עם חציל באתר

9 מתכונים עם קמח שקדים באתר

ועוד 6 במאגר המתכונים

5 מתכונים עם אגוזי מלך באתר

ועוד 2 במאגר המתכונים

11 מתכונים עם טחינה באתר

ועוד 8 במאגר המתכונים

15 מתכונים עם חמאה באתר

ועוד 12 במאגר המתכונים

מקורות

  1. FoodData CentralUSDA Agricultural Research Service
  2. Primary Prevention of Cardiovascular Disease with a Mediterranean Diet Supplemented with Extra-Virgin Olive Oil or NutsNew England Journal of Medicine
  3. PREDIMED Study Retraction and RepublicationHarvard T.H. Chan School of Public Health · The Nutrition Source
  4. Nut consumption and risk of cardiovascular disease, total cancer, all-cause and cause-specific mortality: a systematic review and dose-response meta-analysis of prospective studiesBMC Medicine
  5. Does 'activating' nuts affect nutrient bioavailability?Food Chemistry · University of Otago