לקרוא תווית בישראל: למה הנוסחה האמריקאית מטעה
פחמימות פחות סיבים היא נוסחה אמריקאית, והתווית הישראלית בנויה אחרת. מה באמת כתוב בטבלה, מה הסימון האדום אומר ומה לא, ואיפה "ללא סוכר" עדיין סוכר.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
בינואר 2020 הופיעו על אריזות בישראל מדבקות אדומות. ארבע שנים אחר כך כמעט כולם הכירו אותן. הצד השני של האריזה, שבו יושבת שורת הפחמימות, נשאר בלי מדבקה ובלי הסבר.
כל מדריך קיטו בעברית מלמד את אותה נוסחה: פחמימות פחות סיבים הן פחמימות נטו.
הנוסחה הזו נכונה, והיא נולדה מול תווית אמריקאית. התווית שאתם מחזיקים ביד בסופר בישראל בנויה לפי מודל אחר, ושם החיסור הזה יכול להיות חיסור כפול.
שתי אסכולות של תווית, וההבדל אינו ניסוח
בתווית האמריקאית יש שורה שנקראת Total Carbohydrate, והסיבים התזונתיים נספרים בתוכה. לכן צריך לחסר אותם: הם נכנסו למספר ואינם מתפרקים לגלוקוז.
במודל האירופי, ובהגדרות הבינלאומיות, הגישה הפוכה. מה שמוצהר כפחמימות הוא “פחמימות זמינות”, כלומר מה שהגוף מפרק, והסיבים מוצהרים בשורה נפרדת ומחוץ למספר הזה. באותן הגדרות, רב-כוהליים (סוכרים אלכוהוליים כמו אריתריטול ומלטיטול) נכללים בפחמימות ואינם נכללים בשורת הסוכרים.
אותו מוצר, אותם רכיבים, שני מספרים שונים בשורת הפחמימות. ההבדל הוא רק באיזו מדינה נדפסה האריזה.
ואיפה ישראל
תקנות הסימון התזונתי הישראליות מ-2017 מגדירות פחמימות כפחמימות שעוברות חילוף חומרים בגוף, לרבות רב-כוהליים. סוכרים מוגדרים כסך החד-סוכרים והדו-סוכרים, למעט רב-כוהליים. וסיבים תזונתיים מוגדרים בנפרד, כפולימרים שאינם נעכלים במעי הדק.
אלה בדיוק ההגדרות של המודל האירופי, כמעט מילה במילה. כלומר התווית הישראלית אינה בנויה סביב החיסור שאתם מכירים.
אז מה עושים מול אריזה, בפועל
הכלל המעשי הוא לקרוא את ההזחה, לא לחשב.
בטבלה בנויה כמו בישראל ובאירופה, שורה שמתחילה ב**“מהן”** או “מהם” היא תת-שורה: היא נמצאת בתוך השורה שמעליה. “פחמימות” ומתחתיה “מהן סוכרים” פירושן שהסוכרים הם חלק מהפחמימות. הסיבים התזונתיים מופיעים כשורה בפני עצמה, ולא כ“מהן”, וזה בדיוק מה שאומר שהם אינם בתוך המספר.
מכאן נגזר איך קוראים את הטבלה. שורת הפחמימות היא המספר שחשוב לכם, כי במודל הזה היא כבר “נטו”. שורת הסוכרים אינה המספר: היא רק חלק ממנו, ומוצר עם אפס סוכרים יכול להיות עשיר בעמילן. ושורת הסיבים לא מחסרים, כי היא לא הייתה בתוך המספר מלכתחילה. מי שמחסר אותה בכל זאת מוריד מהפחמימות דבר שלא היה בהן, ומקבל מספר נמוך מהאמת.
ואם לא רוצים לחשב בסופר, המתרגם עושה את זה. הוא יודע את ההבדל בין שתי התוויות, ומה לעשות עם אריתריטול ועם מלטיטול:
מתרגם התווית
מקלידים את מה שכתוב בטבלה שעל האריזה, ומקבלים כמה פחמימות נטו יש במה שאוכלים בפועל.
המתרגם מחשב את מה שכתוב בטבלה. הוא לא יודע אם הטבלה נכונה, ומי שסופר פחמימות לחישוב אינסולין קובע את שיטת הקריאה עם הצוות המטפל.
הסימון האדום, ולמה הוא לא אומר לכם מה שנדמה
על חזית האריזה יש בישראל סימון אדום חובה, ולידו סימון ירוק שהוא רשות. זו מערכת ייחודית, והיא נחקרה ככזו.
מה אמרו הצרכנים על הסימון בחזית, אחוזים
מכירים את הסימון האדום
92
מכירים את הסימון הירוק
57
קונים פחות מוצרים באדום
50
קונים יותר מוצרים בירוק
22
מה אמרו הצרכנים בסקר של מכון ברוקדייל מ-2024: 92 אחוז הכירו את הסימון האדום ו-57 אחוז את הירוק. 50 אחוז אמרו שהם קונים פחות מוצרים עם סימון אדום, ו-22 אחוז אמרו שהם קונים יותר מוצרים עם סימון ירוק.
אבל מה שאנשים אומרים בסקר ומה שנמכר בקופה הם שני דברים. דוח של משרד החקלאות האמריקאי מ-2020 לא מצא ירידה במכירות של מוצרים מסומנים בחודשים הראשונים, שהיו גם חודשי הקורונה. מה שכן זז היה המדף: יצרני קטשופ גדולים הורידו סוכר כדי לחמוק מהסימון, וכששתי הגרסאות עמדו זו לצד זו, הקטשופ המופחת של אסם-נסטלה, בלי המדבקה, היה המועדף. מי שמניח אותו ליד המבורגר בלי לחמנייה עדיין קורא את גב הבקבוק, כי פחות סוכר אינו אפס סוכר.
הסימון האדום מופיע כשהמוצר עובר אחד משלושה ספים. במוצר מוצק, לכל 100 גרם:
| מה | סף (מוצק, ל-100 גרם) | סף (נוזל, ל-100 מ״ל) |
|---|---|---|
| נתרן | 400 מ״ג | 300 מ״ג |
| סוכרים | 10 גרם | 5 גרם |
| שומן רווי | 4 גרם | 3 גרם |
אריזות שחזיתן קטנה מ-25 סמ״ר פטורות. אלה ספי השלב השני, מינואר 2021. בשלב הראשון, מ-2020, הספים במוצק היו 500 מ״ג נתרן, 13.5 גרם סוכרים ו-5 גרם שומן רווי. סף הנתרן לנוזלים מופיע בפחות מקורות, והוא המספר הפחות בטוח בטבלה.
ועכשיו מה שזה אומר למי שאוכל קטוגני: שמן זית, , גבינה קשה, , , אגוזים ובשר שמן הם מועמדים טבעיים לסימון אדום על שומן רווי, ולפעמים גם על נתרן. רובם מזונות שהתפריט הזה בנוי עליהם, ומנות כמו כרובית צלויה בטחינה או מאפה תרד ופטה נשענות בדיוק עליהם. אם מוצר מסוים יקבל סימון או לא, תלוי במוצר עצמו.
ובכיוון ההפוך: סימון ירוק יכול לשבת על מוצר עתיר פחמימות. לחם מחיטה מלאה יכול לעמוד בהנחיות התזונה הלאומיות ולקבל ירוק, והוא עדיין אותו לחם מבחינת הפחמימות.
זו לא ביקורת על הסימון. הוא נבנה לענות על שאלה אחרת, ברמת האוכלוסייה, לפי הנחה תזונתית אחרת. אבל מי שקורא אותו כמדד התאמה לקיטו קורא את המדד הלא נכון, בשני הכיוונים.
“ללא סוכר” ו“ללא תוספת סוכר”, שאינם אותו דבר
“ללא סוכר” אינו אפס. הסף המקובל, כמו בכלל האירופי, הוא כמות שאינה עולה על חצי גרם סוכרים לכל 100 גרם או 100 מ״ל.
“ללא תוספת סוכר” אומר רק שלא הוסיפו סוכר להמתקה. הסוכרים הטבעיים של חומרי הגלם נשארים בפנים, וריבה או מוצר חלב יכולים לשאת את הכיתוב הזה ולהכיל סוכרים בכמות ממשית.
ושתי הטענות האלה נוגעות לשורת הסוכרים, לא לשורת הפחמימות. מוצר יכול להיות “ללא סוכר” לגמרי ולהחזיק פחמימות מעמילן, מקמח או מרב-כוהליים.
ממתיקים בקיטו נכנס לשאלה מה כל ממתיק עושה בפועל, ולמה אריתריטול ומלטיטול אינם אותה שורה גם כשהם באותה קטגוריה בתקנות.
שמות אחרים לסוכר ולעמילן ברשימת הרכיבים
שורת הסוכרים בטבלה מסכמת, אבל ברשימת הרכיבים הסוכר מופיע בשמות רבים. חוקרי אוניברסיטת קליפורניה בסן פרנסיסקו (UCSF) ספרו לפחות 61 שמות לסוכר מוסף על אריזות. כמה מהם שכיחים על מוצרים בישראל:
- סוכרים בשמם: סוכר, סוכר חום, סוכר קנים, דבש, סילאן, סירופ מייפל, סירופ אגבה, ריכוז מיץ פירות.
- סירופים מתירס ומדגנים: סירופ גלוקוזה, סירופ גלוקוזה-פרוקטוזה (בארה״ב: HFCS), סירופ אורז, לתת שעורה.
- שמות שנשמעים כמו כימיה: דקסטרוז, גלוקוזה, פרוקטוז, מלטוז, לקטוז, סוכרוז.
- עמילנים, שאינם “סוכר” על התווית אבל נספרים בפחמימות: מלטודקסטרין, עמילן תירס, עמילן מעובד, קמח מכל סוג.
מה זה אומר מול האריזה: הרכיבים רשומים לפי משקל, מהגדול לקטן. כשאחד מהשמות האלה מופיע בין הראשונים, המוצר כנראה עשיר בפחמימות גם אם הכיתוב בחזית אומר “ללא סוכר”. המספר עצמו נמצא בשורת הפחמימות, וזו השורה שנכנסת למתרגם התווית למעלה.
ומה עם המספרים באתר הזה
שאלה הוגנת, וצריך לענות עליה במפורש: למתכונים כאן יש “פחמימות נטו למנה”, והמספר הזה מחושב כפחמימות פחות סיבים.
זה נכון כאן מסיבה אחת: הערכים האלה אינם נקראים מתווית ישראלית. הם מגיעים ממנוע התזונה של האפליקציה, שבנוי על נתוני הרכב מזון בקונבנציה שבה הפחמימות כוללות את הסיבים. יש לכך גם עדות פנימית: בקטלוג כולו, כל 84 הרשומות, אין אף מתכון שבו הסיבים גדולים מהפחמימות. בקונבנציה ההפוכה זה היה מצב נפוץ ולא שגיאה.
כלומר העמוד הזה אינו סותר את המתכונים, הוא מתאר אריזות. על המתכונים המספר כבר מחושב ואין מה לעשות איתו. על אריזה בסופר יש.
שלושה דברים נוספים לזכור מול אריזה
“לכל 100 גרם” מול “למנה”. הספים של הסימון האדום הם לכל 100 גרם, אבל הטבלה בגב האריזה מציגה לעיתים גם “למנה”, והיצרן הוא זה שמחליט מה מנה. השוואה בין שני מוצרים נעשית בעמודה של 100 גרם, תמיד.
לא בכל תווית יש שורת סיבים. היעדר השורה אינו אומר שאין סיבים במוצר.
רשימת הרכיבים מסודרת לפי סדר יורד של כמות. מה שראשון הוא הרוב, וזה לפעמים מספר שימושי יותר מכל הטבלה.

מתי להתייעץ עם רופא
אם אתם חיים עם סוכרת וסופרים פחמימות לחישוב אינסולין. ההבדל שהעמוד הזה מתאר הוא בדיוק הסוג שמשפיע על מינון, וההחלטה איך לקרוא תווית לצורך הזה שייכת לצוות המטפל ולא למדריך באינטרנט.
אם אתם נוטלים תרופה שסופגת או מושפעת מסיבים או מנטילה עם אוכל. שינוי משמעותי בכמות הסיבים יכול לשנות ספיגה, וזו שיחה עם רוקח או רופא.
ובכל מצב של טענה בריאותית על אריזה שנשמעת כמו הבטחה רפואית. “מוריד כולסטרול”, “מאזן סוכר”, “מחזק חסינות”. אלה טענות שמותר לבדוק, ואי אפשר לבדוק אותן מול הטבלה התזונתית.
מאיפה ממשיכים
רטבים וממרחים בקיטו מראה את קריאת התווית על מדף הרטבים, שם הסוכר מסתתר הכי הרבה.
כמה פחמימות ביום בקיטו הוא המאמר על המספר שאתם משווים אליו, כי תווית בלי תקציב היא נתון בלי הקשר.
קניות קיטו בסופר הישראלי עובר על המדפים עצמם.
איך לקרוא מחקר תזונה מסביר למה ההבדל בין “כתוב בתקנות” לבין “כך מצוטטות התקנות” הוא הבדל שחשוב להחזיק, גם כשהמסקנה המעשית זהה.
משקל מטבח בקיטו עוסק בשאלה כמה המספר על האריזה מדויק, ומתי משקל מטבח מוסיף מידע.
11 מתכונים עם טחינה באתר
- ביצים קשות ממולאות בטחינה2.5 גרם נטו · פרווה
- חזה עוף בגריל עם טחינה2.7 גרם נטו · בשרי
- קציצות עוף ברוטב טחינה ולימון3.7 גרם נטו · בשרי
15 מתכונים עם חמאה באתר
- קפה חמאה קרמי (Bulletproof)0 גרם נטו · חלבי
- כדורי קוקוס ושקדים1.6 גרם נטו · חלבי
- חביתת גבינה ותרד1.7 גרם נטו · חלבי
9 מתכונים עם קוקוס באתר
- קפה חמאה קרמי (Bulletproof)0 גרם נטו · חלבי
- כדורי קוקוס ושקדים1.6 גרם נטו · חלבי
- עוגיות שקדים וקוקוס2.1 גרם נטו · חלבי
מקורות
- Hidden in Plain SightSugarScience · University of California San Francisco
- תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע״ח-2017נבו
- סימון מוצרי מזון: סקירה משווהמרכז המחקר והמידע של הכנסת
- Nutrition labelling: definitionsFood Law · University of Reading
- Israel introduces mandatory HFSS warnings front-of-packFoodNavigator
- Five years of evolving dual red/green front-of-package food labellingהאוניברסיטה העברית
- "מופחת סוכר" הוא "ללא סוכר"? עובדות חשובות על הסוכר שאתם צורכיםynet
- Food Consumption Habits and Public Attitudes toward the Front-of-Package Nutritional Labeling Programמאיירס-ג'וינט-מכון ברוקדייל
- Israeli Consumers Disregard Front-of-Pack Labeling in COVID-19 ContextUSDA Foreign Agricultural Service · GAIN
- Regulation (EC) No 1924/2006, Annex: nutrition claimslegislation.gov.uk