מדידת קטונים: שתן, דם ונשימה, ומה באמת אומר המספר
למה הסטריפ לשתן מטעה דווקא כשמצליחים, איך מודדים בדם, כמה זה עולה, אילו ערכים מחפשים, וכמה מכל זה בכלל חובה.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
ב-1865 תיאר הרופא הגרמני קרל גרהרדט בדיקה פשוטה: מטפטפים כלוריד הברזל לשתן, ואם יש בו קטונים הוא מאדים. זו הייתה אחת הדרכים הראשונות לראות קטונים בעין.
ואז התברר שגם סליצילטים, משפחת התרופות שממנה יצא האספירין, צובעים את הבדיקה בצבע דומה. הפתרון היה להרתיח את הדגימה. האצטואצטט מתפרק לאצטון שמתנדף, והצבע דוהה. הצבע של התרופה נשאר. כבר אז התברר שצבע בבדיקה אינו תמיד קטוזיס.
גם היום זה נכון. הסטריפ היה ורוד בשבוע הראשון. בשבוע הרביעי הוא כמעט לבן.
רוב האנשים מסיקים מזה שהם יצאו מקטוזיס, ומחמירים משהו שלא היה שבור. במקרים רבים הסטריפ החיוור מעיד בדיוק על ההפך.
כדי להבין למה, צריך לדעת שלא כל הקטונים זהים, ושכל מכשיר מודד אחד אחר.
שלושה קטונים, שלושה מכשירים
הכבד מייצר שלושה גופי קטון, והם לא שווים בחשיבותם.
בטא-הידרוקסי-בוטיראט הוא העיקרי בדם ובשימוש בפועל. הוא מה שהרקמות שורפות. אצטואצטט הוא זה שמופרש בשתן. אצטון הוא הנדיף, וחלק ממנו יוצא בנשימה.
וזו כל הסיבה שהמכשירים לא מסכימים ביניהם. הם פשוט לא מודדים את אותו דבר.
למה הסטריפ לשתן מטעה דווקא כשמצליחים
סטריפ לשתן מודד אצטואצטט שהגוף זרק. זה ההבדל הקריטי: הוא לא מודד כמה יש, הוא מודד כמה עודף יצא.
וארבעה דברים נוספים מזיזים את הסטריפ בלי שום קשר למה שאכלתם.
כמה שתיתם. הסטריפ מודד ריכוז, לא כמות. שתייה מרובה מדללת את השתן והתוצאה מחווירה, גם כשמה ששתיתם הוא מים עם לימון ונענע. אותו אדם שלא שתה כל הבוקר יקבל קריאה כהה יותר, וזה לא אומר כלום על הקטוזיס שלו.
מתי מדדתם. השתן הראשון של הבוקר מרוכז אחרי לילה שלם, ולכן הוא נוטה לצאת כהה יותר משתן של אחר הצהריים.
אם התאמנתם. פעילות גופנית משנה גם את קצב הייצור וגם את קצב הצריכה, ומדידה מיד אחרי אימון מודדת בעיקר את האימון.
וכמה זמן עבר. הסטריפים רגישים ללחות ולאוויר. קופסה פתוחה חודשיים באמבטיה נותנת תוצאות שאי אפשר להסיק מהן דבר.
המסקנה המעשית: סטריפ לשתן שימושי בעיקר כדי לענות על שאלה אחת, בשבוע הראשון, פעם אחת: “האם התחלתי בכלל”. מעבר לזה הוא מודד את מצב הנוזלים שלכם יותר מאשר את המטבוליזם.

מדידה בדם: איך זה עובד
זו שיטת הייחוס. היא מודדת בטא-הידרוקסי-בוטיראט, כלומר את הקטון שבאמת במחזור, ולכן היא לא מושפעת מכמות השתייה ולא מקצב ההפרשה.
הפעולה עצמה זהה לבדיקת סוכר. מכשיר קטן, מקלון חד-פעמי, דקירה בצד האצבע, טיפת דם, ותוצאה תוך שניות. יש מכשירים שמודדים גם סוכר וגם קטונים, ו-FreeStyle Optium Neo הוא אחד מהם.
שימו לב שיש שני סוגי מקלונים לאותו מכשיר, אחד לסוכר ואחד לקטונים, והם לא מתחלפים. זו הטעות הראשונה שכולם עושים.
מה המספר אומר
בטא-הידרוקסי-בוטיראט בדם, מילימול לליטר
- מתחת ל-0.5
- לא בקטוזיס תזונתי
- 0.5 עד 1.5
- קטוזיס תזונתי. כאן רוב האנשים
- 1.5 עד 3.0
- עמוק יותר, ולא בהכרח טוב יותר
- מעל 3.0
- למי שחי עם סוכרת: סף שמחייב בדיקה
הטווח שבו רוב האנשים נמצאים בתזונה קטוגנית רגילה הוא הנמוך יחסית. מי שמצפה לראות מספרים גבוהים ומתאכזב מ-0.8 לא מבין את הסולם: 0.8 הוא קטוזיס תזונתי לכל דבר.
ומספר גבוה יותר אינו הישג. הוא אומר שהגוף מייצר יותר ממה שהוא צורך כרגע, וזה קורה גם בצום ארוך, גם אחרי אימון, וגם אצל מי שפשוט עדיין לא מסתגל טוב.
ומתי מודדים
השאלה הזו נעדרת כמעט מכל מדריך, והיא זו שהופכת מדידה בדם משימושית למטעה.
רמת הקטונים בדם נעה במהלך היום, והיא מגיבה לשלושה דברים שאינם התזונה שלכם: כמה שעות עברו מהארוחה האחרונה, אם התאמנתם, וכמה ישנתם. מי שמודד אחרי אימון מודד בעיקר את האימון; מי שמודד שעה אחרי ארוחה מודד בעיקר את הארוחה.
ולכן אותה שעה בכל פעם חשובה יותר מכל דיוק של המכשיר. הבוקר לפני האוכל הוא הבחירה הנוחה, לא כי הוא “נכון” יותר אלא כי הוא היחיד שקל לחזור עליו.
וכל זה חשוב רק אם משווים. מדידה בודדת אומרת מעט מאוד; שלוש מדידות באותה שעה לאורך שבוע אומרות משהו. הערך אינו במספר, הוא בהפרש בין מספרים שנמדדו באותם תנאים.
מדידה בנשימה
מד נשימה מודד אצטון, והוא יושב באמצע. הוא לא מצריך דקירה ולא מקלון חד-פעמי, כלומר אין לו עלות מתמשכת.
מחקר קטן מ-2021, עם 19 משתתפים, בדק מד נשימה מול בדיקת דם אצל אנשים עם סוכרת סוג 1.
מד נשימה מול בדיקת דם, אחוזים
רגישות: זיהה קטוזיס כשהיה
94.7
סגוליות: שלל נכון כשלא היה
54.2
מד הנשימה מול בדיקת דם, אצל מבוגרים: בסף הטוב ביותר הוא זיהה 94.7 אחוז ממקרי הקטוזיס, אבל שלל נכון רק 54.2 אחוז מהאנשים שלא היו בקטוזיס.
כלומר הוא כמעט לא מפספס קטוזיס, אבל נותן הרבה אזעקות שווא. הסף שנבחר היה 3.9 ppm, ובמדידות בצום ואצל ילדים לא נמצא קשר בין הקריאה לבין הקטונים בדם.
מה שפחות טוב בו הוא אחידות. המכשירים אינם מתוקננים זה מול זה, ולכן מספר ממכשיר אחד לא בהכרח אומר את אותו דבר כמו מספר ממכשיר אחר. הוא טוב למעקב אחרי מגמה אצלכם, פחות טוב להשוואה.
כמה זה עולה
במדידה בדם המקלונים הם ההוצאה האמיתית, והמכשיר עצמו הוא הוצאה חד-פעמית. מד נשימה הפוך: יקר יותר בהתחלה, ואז אפס.
וכמה מכל זה בכלל חובה
אצל אדם בריא, כמעט שום דבר.
מדידה היא כלי לענות על שאלה. אם השאלה היא “האם התחלתי”, סטריפ אחד בשבוע הראשון עונה. אם השאלה היא “כמה פחמימות אני יכול להחזיר בלי לצאת”, מד דם מצדיק את עצמו לכמה שבועות של ניסוי, ואז אפשר להניח אותו.
ואם אין שאלה, אין מה למדוד. הגוף נותן חיווי טוב למדי בעצמו: רעב, אנרגיה, שינה, ריכוז.
מתי הקטונים הם עניין רפואי ולא תזונתי
זה החלק שחייב להיאמר בנפרד.
אצל אדם שחי עם סוכרת, ובמיוחד סוג 1 או מי שנוטל אינסולין, מדידת קטונים אינה מעקב אחרי התקדמות. היא כלי בטיחות. קטונים גבוהים יחד עם סוכר גבוה אינם קטוזיס עמוק, הם סימן אפשרי לקטואצידוזיס, וזה מצב חירום רפואי.
והכיוון הזה אינו תיאורטי: הסטריפים לשתן פותחו מלכתחילה בדיוק בשביל זה, ולא בשביל דיאטה. כבר ב-1968 התפרסם ב-Diabetes מאמר שבחן את ביצועיהם.
מה זה קטוזיס מרחיב על ההבדל בין קטוזיס לקטואצידוזיס, כולל סדרי הגודל, והוא קריאת חובה למי שהפסקה הזו רלוונטית לו.
מתי להתייעץ עם רופא
אם אתם חיים עם סוכרת מכל סוג, או נוטלים אינסולין או תרופות שמורידות סוכר. הפרשנות של מדידת קטונים אצלכם שייכת לצוות המטפל, והיא אינה אותה פרשנות שמופיעה כאן.
אם אתם נוטלים תרופות ממשפחת מעכבי SGLT2. תוארה בהן אפשרות לקטואצידוזיס גם כשרמת הסוכר אינה גבוהה, ולכן מספר “תקין” אינו מרגיע במצב הזה.
בכל מצב של הקאות, כאב בטן, נשימה מהירה, בלבול או ריח אצטון חזק יחד עם תחושה רעה. אלה אינם סימני קטוזיס תזונתי, וזה לא הרגע למדוד שוב.
ואם המדידה עצמה מעסיקה אתכם יותר מהאוכל. זו סיבה טובה לדבר עם איש מקצוע, ולא סיבה לקנות מכשיר מדויק יותר.
מאיפה ממשיכים
מה זה קטוזיס מסביר מה המספר הזה בכלל מודד ומה קורה בגוף בדרך.
למה אני לא בקטוזיס הוא המאמר לקרוא כשהמדד לא מראה מה שציפיתם, והוא מתחיל דווקא מהמדד ולא מהגוף.
קיטו וסוכרת סוג 1 מסביר למה בסוכרת סוג 1 מדידת קטונים היא כלי בטיחות, ולא רק סקרנות.
CGM לאנשים בריאים עוסק במכשיר מדידה אחר, הסוכר הרציף, ומה המספר שלו אומר אצל מי שאין לו סוכרת.
ריח פה בקיטו עוסק במדידה שאף אחד לא מבקש: אצטון בנשימה, ואיך מבדילים בינו לבין ריח שמקורו בפה.
בדיקות דם בקיטו עוסק בבדיקות שמבקשים אצל הרופא, ובמה שהתפריט משנה בהן.
מקורות
- The Ketogenic Diet: Clinical Applications, Evidence-based Indications, and ImplementationStatPearls · NCBI Bookshelf
- Adult Diabetic KetoacidosisStatPearls · NCBI Bookshelf
- An Evaluation of Ketostix StripsDiabetes · American Diabetes Association
- Accuracy of a breath ketone analyzer to detect ketosis in adults and children with type 1 diabetesJournal of Diabetes and its Complications
- Breath ketone analyzer may accurately detect ketosis in type 1 diabetesHealio
- Carl GerhardtLife in the Fast Lane (LITFL)
- Gerhardt's TestBiology Notes Online