קטוזה.

איך יוצאים מקיטו בלי להיבהל מהמשקל

כולם מסבירים איך נכנסים לקיטו, כמעט אף אחד לא מסביר איך יוצאים. מה חוזר בימים הראשונים, למה בדיקת סוכר עלולה לצאת גבוהה, ומי חייב רופא לפני.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

במאי 1949, בשנות הצנע, החליט שר הקיצוב והאספקה דב יוסף לשפר את הלחם. הלחם היה בסיס הסל של כל משפחה, והפתרון שנבחר היה אבקת חלב. כדי שהרבנות תסכים, החלב נכנס רק ללחמניות, לא לכיכרות. הציבור לא אהב את הטעם, הלחמניות התיישנו מהר, ואופים חסכו באבקה.

בסוף 1950 ניסה השר שבא אחריו, פנחס לבון, כיכר לחם עם מעט חלב. הרבנות התנגדה, כי לחם חלבי יתערבב במאפייה עם הלחם הרגיל ובבית עם הבשר. מעט מאפיות אפו אותו, והציבור לא רצה אותו. רק כשדב יוסף חזר למשרד הוחלט על קמח סויה, ועד מאי 1953 הוא כבר נכנס ללחם הרגיל. ארבע שנים של ויכוח לאומי על מה נכנס ללחם.

הסיפור הזה מסביר משהו על היציאה מקיטו בישראל. לחם הוא לא עוד פחמימה כאן. הוא הפיתה של הצהריים, החלה של שישי, הלחם שהמדינה פיקחה על מחירו עשרות שנים. מי שיוצא מקיטו לא חוזר רק לפחמימות. הוא חוזר לשולחן.

על הכניסה לקיטו נכתב הכול: השבוע הראשון, שפעת הקיטו, כמה פחמימות. על היציאה כמעט לא נכתב דבר, אף שרוב האנשים יוצאים בשלב כלשהו: בסוף תקופה שהגדירו לעצמם, בחג, או פשוט כי הם רוצים לאכול אחרת. היציאה היא לא כישלון, ויש בה כמה דברים צפויים.

המשקל קופץ, וזה בעיקר מים

ב-1976 שמו חוקרים מניו יורק שישה אנשים עם השמנה במחלקה מטבולית בבית חולים, ונתנו להם 800 קלוריות ביום, פעם בתפריט קטוגני ופעם בתפריט מעורב, עשרה ימים כל אחד. הם שקלו לא רק את המשקל, אלא גם ממה הוא עשוי.

ממה עשוי המשקל שירד, אחוזים

מים, בתפריט קטוגני

61.2

שומן, בתפריט קטוגני

35

מים, בתפריט מעורב

37.1

שומן, בתפריט מעורב

59.5

ממה היה עשוי המשקל שירד בעשרה ימים, באחוזים, באותה כמות קלוריות. שישה משתתפים, ולכן זה כיוון ולא מספר מדויק.

בקיטו, 61.2 אחוז מהמשקל שירד היו מים, ורק 35 אחוז שומן. בתפריט המעורב, 37.1 אחוז מים ו-59.5 אחוז שומן. כלומר הקיטו הוריד יותר משקל, ובעיקר בגלל המים. השומן ירד בשני התפריטים בקצב דומה.

הסיבה היא הגליקוגן, הצורה שבה הגוף מאחסן סוכר בשריר ובכבד. כל גרם גליקוגן נקשר למים, ומחקר שמדד את זה בביופסיות שריר מצא לפחות שלושה גרמים של מים לכל גרם גליקוגן. בכניסה לקיטו המאגר התרוקן, והמים יצאו איתו. ביציאה קורה ההפך: הפחמימות ממלאות את המאגר, והמים חוזרים. מי שעולה על המשקל אחרי שלושה ימים של לחם ופירות רואה קפיצה, ורובה מים.

אותו מנגנון שהוריד את הקילוגרמים הראשונים מחזיר אותם בימים הראשונים. הם לא היו שומן, וגם עכשיו הם לא.

המשקל לא זז מסביר את המנגנון הזה לעומק, ולמה ממוצע שבועי משקר פחות משקילה בודדת. אותו כלל עובד גם ביציאה.

ומה נשאר אחרי שש שנים

ניסוי DIRECT של אוניברסיטת בן-גוריון, שבו 322 עובדים בקריה למחקר גרעיני קיבלו תפריט דל פחמימות, ים-תיכוני או דל שומן, נבדק שוב שש שנים אחרי שהתחיל. ההתערבות הסתיימה אחרי שנתיים, וכשליש מהמשתתפים כבר לא דבקו בתפריט שקיבלו.

ובכל זאת, חלק מהירידה נשאר. אחרי שש שנים, הקבוצה הים-תיכונית עמדה על כ-3.1 קילו פחות מבהתחלה, הדלת-פחמימה על כ-1.7, והדלת-שומן קרוב לנקודת ההתחלה. גם חלק מהשיפור בשומנים בדם נשמר. קיטו לטווח ארוך מפרט את הניסוי כולו, כולל ההיענות לאורך שנתיים.

והלקח ליציאה הוא לא איזה תפריט ניצח. הוא שמה שנשאר אחרי שנים הוא ההרגלים שנשארו, לא התפריט שהתחילו בו.

והגוף מגיב לסוכר אחרת, לפחות בהתחלה

בניסוי מבוקר מ-2024 חולקו מבוגרים בריאים לשלוש קבוצות, ואחת מהן עשתה קיטו שנים-עשר שבועות. בקבוצת הקיטו סבילות הגלוקוז ירדה: כשהם קיבלו סוכר, הוא עלה בדם יותר מבתחילת הניסוי. בשריר נמדדו שינויים שמתאימים לגוף שהתרגל לשרוף שומן ולא סוכר.

וזה הגיוני: גוף שלא קיבל כמעט פחמימות חודשים הפחית את הכלים לטפל בהן. מה שהניסוי לא מדד הוא כמה זמן לוקח לכלים האלה לחזור אחרי שהפחמימות חוזרות, וזה עדיין לא נמדד.

ומעבדות כבר יודעות את זה. הוראות ההכנה לבדיקת העמסת סוכר במעבדות רבות מבקשות כמה ימים של אכילה רגילה עם פחמימות לפני הבדיקה, כי מעט פחמימות לפניה עלול לתת תוצאה גבוהה שגויה. מי שיש לו בדיקה כזו מתוכננת, בהיריון או בבירור לסוכרת, אומר לצוות שהוא בקיטו או יצא ממנו לא מזמן, ומקבל מהם את ההוראות.

איך יוצאים בצורה שאפשר לחיות איתה

החזרה, בגרסה הישראלית

הקטניות הן הדלת הכי טובה חזרה. חומוס, פול ומג׳דרה מביאים פחמימות יחד עם חלבון וסיבים, וקשה לאכול מהם כמויות של מאפייה. מנה של חומוס עם ביצה קשה וסלט היא ארוחה שמחזירה פחמימות בלי לשבור את מה שעבד.

והלחם חוזר דרך השולחן, לא דרך המדף. פרוסת חלה בקידוש של שישי, פיתה מלאה עם השקשוקה, ולא שקית מאפים באמצע השבוע. כך הלחם חוזר להיות מה שהוא היה כאן תמיד: חלק מארוחה, לא ארוחה.

פרוסת חלה קלועה על מגש עץ לצד קערית חומוס עם שמן זית וביצה קשה חצויה, על שולחן שבת עם מפה לבנה
פרוסת חלה וקערית חומוס על שולחן שישי: הפחמימות חוזרות כחלק מארוחה.תמונה שנוצרה ב-AI

מתי להתייעץ עם רופא

לפני שמחזירים פחמימות, אם הפחתתם אינסולין או תרופות לסוכרת בזמן הקיטו. זה הסעיף החשוב ביותר כאן. המינון הותאם לתפריט דל פחמימה, ותפריט עם פחמימות דורש אותו מחדש. קיטו וסוכרת סוג 2 מסביר את הצד השני של אותה התאמה.

אם יש לכם בדיקת העמסת סוכר, מתוכננת בהיריון או בבירור. אמרו לצוות שאתם בקיטו או יצאתם ממנו, כדי שהתוצאה תיקרא נכון.

אם ה-LDL שלכם עלה בזמן הקיטו. בדיקה חוזרת כמה חודשים אחרי היציאה מראה אם השינוי חזר, וזו שיחה עם הרופא ולא ניחוש.

ואם אחרי היציאה מופיעים צמא חריג, שתן מרובה או עייפות קשה, אלה סימנים שנבדקים, ולא “התרגלות מחדש”.

מאיפה ממשיכים

המשקל לא זז מסביר מה המספר על המשקל מודד, וזה בדיוק מה שצריך לדעת בשבוע הראשון אחרי היציאה.

כמה פחמימות ביום מראה שהסף אישי, ולמה יש אנשים שמוצאים את עצמם בתפריט דל פחמימה ולא קטוגני.

קיטו מול דלת שומן מזכיר שההפרש בין השיטות קטן, ושמה שקובע הוא מה שאפשר להחזיק.

קיטו בחופשה ובטיסה עוסק בהפסקה מתוכננת וקצרה, ובחזרה אחריה.

מקורות

  1. Ketogenic diet but not free-sugar restriction alters glucose tolerance, lipid metabolism, peripheral tissue phenotype, and gut microbiome: RCTCell Reports Medicine
  2. Relationship between muscle water and glycogen recovery after prolonged exercise in the heat in humansEuropean Journal of Applied Physiology
  3. Composition of weight lost during short-term weight reduction: metabolic responses of obese subjects to starvation and low-calorie ketogenic and nonketogenic dietsJournal of Clinical Investigation · PMC
  4. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet: six-year follow-upNew England Journal of Medicine · אוניברסיטת בן-גוריון
  5. Patient instructions for the oral glucose tolerance testSt Vincent's Pathology
  6. Bread and the dilemmas of socialist paternalism in Israel, 1948–1977European Journal of Political Economy · University of London