קטוזה.

קיטו וקנדידה: האם התפריט מרעיב את הפטרייה

הטענה שקיטו מרעיב את הקנדידה נשמעת הגיונית. מה זו קנדידה, מה נמדד על סוכר ועל תפריט, ואיפה הקשר אמיתי: סוכרת לא מאוזנת ותרופות מסוג SGLT2.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

הערה לפני הכול: המאמר הזה אינו מאבחן, אינו מציע טיפול, ואינו אומר לאף אחד להתחיל, להפסיק או לשנות תרופה. זיהום פטרייתי מאובחן ומטופל אצל רופא.

בקבוצות קיטו ברשת חוזר משפט אחד: “קיטו מרעיב את הקנדידה”. ההיגיון נשמע פשוט. פטרייה אוהבת סוכר, הסוכר יוצא מהתפריט, והפטרייה גוועת. לצדו מגיעות רשימות של תסמינים, מעייפות ועד ערפל מוחי, ש“עודף קנדידה” אמור להסביר.

הבעיה היא שכמעט כל חלק במשפט הזה נשען על משהו אחר ממה שנדמה. קנדידה אינה פולשת שצריך לגרש, ההוכחה שסוכר מזין אותה בבני אדם דלה, והפטרייה עצמה לא תלויה בסוכר כמו שהסיפור מניח.

מה זו קנדידה

קנדידה היא סוג של שמר. לפי ה-CDC, לכולם יש קנדידה על העור, בפה, בגרון, במעי ובנרתיק, ורוב הזמן היא לא גורמת לשום תסמין. היא חלק רגיל מהחיידקים והפטריות שחיים בגוף, ולא סימן למחלה.

היא הופכת לבעיה כשהאיזון משתנה. אז מופיעים זיהומים מקומיים מוכרים: פטרת בפה, זיהום פטרייתי בנרתיק, או פריחה בקפלי העור. אלה זיהומים אמיתיים, שמאבחנים בבדיקה ומטפלים בהם בתרופות.

קנדידה פולשנית: מחלה של בתי חולים

הצורה המסוכנת היא קנדידה פולשנית, כשהפטרייה נכנסת לזרם הדם ולאיברים. לפי ה-CDC, בדרך כלל רק מי שמאושפז, או אושפז לאחרונה, עלול להיות בסיכון לה. גורמי הסיכון שה-CDC מונה הם שהייה ארוכה בטיפול נמרץ, צנתר ורידי מרכזי, והזנה דרך הווריד. גם אנטיביוטיקה רחבת טווח ומערכת חיסון מוחלשת, למשל בכימותרפיה, מופיעות ברשימה, וכך גם הזרקת סמים.

זה עולם רחוק מאוד מהפוסט ברשת. מי שבסיכון לקנדידה פולשנית שוכב במחלקה, והתפריט שלו נקבע שם.

ו“עודף הקנדידה” של הרשת

הרעיון ש“עודף קנדידה” במעי גורם לעייפות, לדיכאון ולבעיות ריכוז התפרסם בעיקר בזכות ספר מ-1983, “The Yeast Connection”. ב-1986 פרסמה האקדמיה האמריקאית לאלרגיה עמדה רשמית: הרעיון הוא ספקולטיבי ולא מוכח, כל עוד אין מחקר מבוסס שתומך בו. ועדת האקדמיה הזהירה גם מטיפול ממושך בתרופות נגד פטריות על בסיס האבחנה הזאת.

מאז, אין אבחנה מוסכמת של “עודף קנדידה במעי”. ומכיוון שקנדידה נמצאת אצל כולם, מציאה שלה בצואה לבדה אינה הוכחה למחלה.

מה נמדד על סוכר

ב-1999 בדקו חוקרים את השאלה ישירות. הם מדדו את צריכת הסוכר הרגילה של 28 מתנדבים בריאים, ואחר כך הוסיפו לתפריט שלהם כמות גדולה של סוכר מזוקק. את הקנדידה ספרו בשטיפות פה ובצואה, לפני, במהלך ואחרי.

התפריט עתיר הסוכר לא הגדיל את מספר הדגימות החיוביות לקנדידה, ולא את הכמות שלה. גם לא נמצא קשר בין צריכת הסוכר הרגילה של המשתתפים לכמות הקנדידה. רק אצל מעטים, שהיו להם מלכתחילה ספירות גבוהות בפה, הכמות בצואה עלתה. החוקרים סיכמו שההשפעה מוגבלת, ושצריך לבדוק אם יש קבוצות חולים מסוימות שהגבלת סוכר תועיל להן.

הפיילוט מסרביה

אחד המחקרים המעטים בבני אדם שבדקו תפריט כטיפול פורסם ב-2018, מסרביה. חולים שאובחנו עם “עודף קנדידה במעי” קיבלו כולם תרופה נגד פטריות. חלקם קיבלו גם המלצות תזונה. 120 סיימו את המחקר: 80 בקבוצת התפריט, ו-40 בקבוצה שקיבלה את התרופה בלבד.

שיעור ההחלמה בפיילוט של תרופה עם תפריט ובלעדיו

תפריט ותרופה, בבדיקה הראשונה

70.0

תרופה בלבד, בבדיקה הראשונה

72.5

תפריט ותרופה, אחרי שלושה חודשים

85

תרופה בלבד, אחרי שלושה חודשים

42.5

שיעור המטופלים שהגיבו או החלימו, בפיילוט מסרביה: בבדיקה הראשונה, 70.0 בקבוצת התפריט ו-72.5 בקבוצת התרופה בלבד. אחרי שלושה חודשים, 85 בקבוצת התפריט ו-42.5 בקבוצת התרופה בלבד.

בבדיקה הראשונה, 70.0% בקבוצת התפריט ו-72.5% בקבוצת התרופה הגיבו לטיפול, בלי הבדל של ממש. אחרי שלושה חודשים, 85% מקבוצת התפריט נחשבו מחלימים, מול 17 מתוך 40, כלומר 42.5%, בקבוצת התרופה בלבד.

זה פיילוט קטן, שבו התפריט ניתן יחד עם תרופה, והאבחנה עצמה שנויה במחלוקת. הוא לא בדק קיטו, ולא בדק תפריט בלי תרופה. הוא מעלה שאלה, ולא עונה עליה.

הטוויסט: פטרייה שאוכלת גם שומן

הסיפור “בלי סוכר הפטרייה תגווע” מניח שקנדידה תלויה בגלוקוז. סקירה מ-2014 בכתב העת Trends in Microbiology מתארת תמונה אחרת: רוב המקומות שבהם קנדידה חיה בגוף דלים בגלוקוז, והיא מתאימה את חילוף החומרים שלה למה שזמין, כמו חומצה לקטית, חומצות אמינו ושומנים.

חוקרים מאוניברסיטת טאפטס בדקו עכברים שקיבלו תפריטים עתירי שומן שונים. הקנדידה התיישבה במעי של עכברים שאכלו שומן בקר או שמן סויה. בעכברים שאכלו שמן ההתיישבות הייתה נמוכה יותר, ובקנדידה שלהם נמדדה פעילות נמוכה יותר של גנים לפירוק שומן מאשר אצל עכברים שאכלו שומן בקר. החוקרים הציעו לבדוק את שמן הקוקוס כהתערבות תזונתית, אבל זה מחקר בעכברים, ובבני אדם זה לא נבדק.

איפה הקשר אמיתי: סוכר בדם ובשתן

כאן יש ראיות ברורות יותר, והן לא על התפריט אלא על הגלוקוז שבגוף. בהנחיות ה-CDC לזיהום פטרייתי בנרתיק, סוכרת היא אחד הגורמים שהופכים את הזיהום ל“מסובך”, ונשים עם סוכרת לא מאוזנת עלולות להגיב פחות טוב לטיפול קצר. זיהום חוזר, שלוש פעמים או יותר בשנה, פוגע בפחות מ-5% מהנשים, ומנוהל בהתייעצות עם רופא מומחה.

התרופות לסוכרת ממשפחת SGLT2 פועלות כך שהכליות מוציאות גלוקוז בשתן. לפי התווית של דפגליפלוזין, התרופה מגבירה את הסיכון לזיהום פטרייתי באברי המין, ומי שכבר היה לו זיהום כזה בעבר נוטה יותר לקבל אותו שוב. אותה תווית מזהירה גם מקטואצידוזיס, וקיטו וסוכרת סוג 2 מסביר למה הצירוף של התרופה הזאת עם הפחתה חדה של פחמימות מתחיל אצל הרופא.

מה כן קשור לצלחת

אצל מי שיש לו סוכרת, התפריט משפיע על הקנדידה בעקיפין, דרך האיזון של הסוכר בדם. זה מה שהרופא מודד, וזה המקום שבו שינוי בתפריט נכנס לשיחה איתו. צלחת שבנויה מחלבון, ירקות ושומן, כמו סלמון אפוי בשמיר ולימון לצד כרובית שלמה בתנור עם טחינה, היא ארוחה דלת פחמימות. היא לא טיפול נגד פטריות.

צלחת ארוחת ערב דלת פחמימות על שולחן עץ באור יום טבעי: פילה סלמון אפוי עם שמיר ופרוסות לימון, כרובית צלויה עם טחינה וסלט עלים ירוקים, בלי לחם, בלי פסטה, בלי מאפים, בלי תרופות ובלי אנשים בתמונה
ארוחת ערב דלת פחמימות: פילה סלמון אפוי עם שמיר ופרוסות לימון, כרובית צלויה עם טחינה וסלט עלים ירוקים, על שולחן עץ באור יום.תמונה שנוצרה ב-AI

המאמר הזה אינו טוען שקיטו מונע או מרפא זיהומי פטריות, ואינו מבטיח ירידה במשקל.

מתי להתייעץ עם רופא

גרד, הפרשה חריגה או צריבה באזור אברי המין, במיוחד בפעם הראשונה, הם סיבה לבדיקה. תסמינים דומים יכולים להגיע מזיהומים אחרים, שהטיפול בהם שונה.

זיהום שחוזר שלוש פעמים או יותר בשנה, או שלא חולף אחרי טיפול, נבדק אצל רופא, שבודק גם מה עשוי לעמוד מאחוריו.

מי שנוטל תרופה ממשפחת SGLT2 ומקבל זיהום פטרייתי, מספר לרופא שרשם אותה. ומי שנוטל אותה ורוצה להתחיל קיטו, מתחיל בשיחה איתו.

חום, צמרמורות או החמרה פתאומית אצל מי שמאושפז או אושפז לאחרונה, או שמערכת החיסון שלו מוחלשת, הם סיבה לפנות מיד.

המאמר מתאר מחקרים והנחיות. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.

מאיפה ממשיכים

קיטו ו-SIBO עוסק בטענה דומה, ש“קיטו מרעיב את החיידקים”, ובמה שנבדק עליה.

קיטו וסוכרת סוג 2 מסביר מה חייב לקרות מול הרופא לפני שמורידים פחמימות.

והמיקרוביום בלי סיבים מראה מה באמת משתנה במעי כשהתפריט משתנה.

5 מתכונים עם פטריות באתר

ועוד 2 במאגר המתכונים

9 מתכונים עם קוקוס באתר

ועוד 6 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Candidiasis BasicsCDC
  2. Risk Factors for CandidiasisCDC
  3. Candidiasis hypersensitivity syndromeJournal of Allergy and Clinical Immunology
  4. Limited effect of refined carbohydrate dietary supplementation on colonization of the gastrointestinal tract of healthy subjects by Candida albicansAmerican Journal of Clinical Nutrition · PubMed
  5. The dietary modification and treatment of intestinal Candida overgrowth: a pilot studyJournal de Mycologie Médicale
  6. Metabolism impacts upon Candida immunogenicity and pathogenicity at multiple levelsTrends in Microbiology
  7. Manipulation of Host Diet To Reduce Gastrointestinal Colonization by the Opportunistic Pathogen Candida albicansmSphere · PubMed
  8. Vulvovaginal Candidiasis (VVC): STI Treatment GuidelinesCDC
  9. FARXIGA (dapagliflozin) prescribing informationU.S. Food and Drug Administration