קיטו לטווח ארוך: הניסוי הארוך נמשך שנתיים
אין נתונים מבוקרים מעבר לשנתיים, והאות התצפיתי הארוך הוא עקומה שהמינימום שלה רחוק מקיטו. ומה שמשנה בתוכה הוא במה מחליפים את הפחמימה.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
“האם קיטו בטוח לטווח ארוך” היא השאלה הנכונה לשאול, ויש לה תשובה שאף צד לא אוהב:
לא ערכו את הניסוי הזה. הניסויים המבוקרים הארוכים בתחום נמשכים שנתיים, ומעבר לזה אין נתונים מבוקרים. מי שאומר לך שקיטו בטוח לעשרים שנה, ומי שאומר לך שהוא מסוכן לעשרים שנה, שניהם מרחיבים מעבר למה שנמדד.
הניסוי הארוך ביותר נעשה בישראל
הניסוי המבוקר הארוך והמצוטט ביותר בשאלה הזאת רץ כאן, בקריית המחקר הגרעיני בדימונה, עם ארוחות צהריים מחדר האוכל של מקום העבודה, על
322 מבוגרים עם עודף משקל, במשך שנתיים, בהשוואה בין שלושה תפריטים: דל שומן מוגבל קלוריות, ים-תיכוני מוגבל קלוריות, ודל פחמימה בלי הגבלת קלוריות.
מה שנמצא אחרי שנתיים:
| תפריט | ירידה ממוצעת |
|---|---|
| דל פחמימה | 4.7 ק״ג |
| ים-תיכוני | 4.4 ק״ג |
| דל שומן | 2.9 ק״ג |
שתי הקבוצות הראשונות ירדו יותר מדל השומן, וההפרש ביניהן זניח. ובשומנים בדם, הקבוצה דלת הפחמימה הראתה את העלייה הגדולה ביותר ב-HDL ואת הירידה הגדולה ביותר בטריגליצרידים.
ואז חזרו אליהם. ארבע שנים אחרי סוף הניסוי, כלומר שש שנים מההתחלה, 67 אחוזים מהמשתתפים דיווחו שהם עדיין על התפריט שקיבלו. הזרוע הים-תיכונית שמרה טוב יותר על הירידה במשקל, ודווקא יחס השומנים בדם נשאר טוב יותר באופן מובהק רק בזרוע דלת הפחמימה. זה הנתון הארוך ביותר שיש על תפריט דל פחמימה בניסוי מבוקר, והוא לא אומר “בטוח” או “מסוכן”. הוא אומר שחלק מהשינויים נשארו.
וזו הסיבה ש“קיטו לטווח ארוך” מתאר אוכלוסייה שכמעט אינה בנתונים
אם ההיענות נשחקת בתוך ניסוי מלווה בשנתיים, מי בדיוק נמצא בנתונים של עשר שנים? בעיקר מי שהצליח להחזיק, כלומר קבוצה שנבחרה מראש להצליח.
ואפילו האוכלוסייה שמצוטטת תמיד כהוכחה, האינואיטים, מסבכת את הסיפור. אצל רבים מהם נמצא שינוי גנטי באנזים CPT1A, שמכניס שומן למיטוכונדריה, והוא דווקא מקטין את היכולת לייצר קטונים בצום. אחד ההסברים המוצעים הוא שהשינוי עזר לחסוך גלוקוז בתפריט עתיר חלבון. כלומר האוכלוסייה הקלאסית של “דל פחמימה לכל החיים” אולי בכלל לא הייתה בקטוזיס קבוע.
זה לא פסול, וזו הגבלה שצריך לקרוא איתה: סקירת Cochrane על התפריט הקטוגני מציינת ששיעורי הנשירה נשארו בעיה בכל התפריטים הקטוגניים ובכל המחקרים. כלומר הבעיה אינה רק שאין מחקר ארוך; גם במחקרים שיש, הנשירה מעצבת את מי שנמדד.
האות התצפיתי הארוך, וזו התמונה הפחות נוחה
כשאין ניסוי מבוקר, מה שנשאר הוא מחקרי עוקבה: עוקבים אחרי אנשים שבחרו בעצמם מה לאכול, לאורך שנים.
העבודה הגדולה בתחום הזה שילבה עוקבה אמריקאית של 15,428 מבוגרים עם חציון מעקב של עשרים וחמש שנים, ואז איחדה אותה עם שבע עוקבות נוספות: בסך הכול יותר מארבע מאות שלושים ושניים אלף אנשים.
והתוצאה היא עקומה, לא קו. הסיכון לתמותה היה הנמוך ביותר סביב חמישים עד חמישים וחמישה אחוזים מהאנרגיה מפחמימות, בעוקבה האמריקאית. ובניתוח המאוחד, לעומת צריכה מתונה, שמשמשת כקבוצת ייחוס עם יחס סיכון של 1.00, יחס הסיכון היה כ-1.20 בצריכה נמוכה מ-40 אחוזים, וכ-1.23 בצריכה מעל 70 אחוזים.
יחס סיכון לתמותה, לפי חלק הפחמימות
פחות מארבעים אחוזים
1.20
צריכה מתונה, קבוצת הייחוס
1.00
יותר משבעים אחוזים
1.23
האמצע הוא קו הייחוס, ושני הקצוות מעליו. ההפרש קטן, כ-20 אחוזים יחסיים, והוא ממחקר תצפיתי.
ולמי שעושה קיטו צריך לומר את זה ישר: קיטו נמצא בקצה הנמוך של העקומה הזאת, מתחת ל-40 אחוזים ובהרבה.
אבל הפרט שהופך את זה לשימושי ולא רק למדאיג
באותה עבודה נבדק גם במה הוחלפה הפחמימה, וזה שינה את הכיוון. החלפה בשומן או בחלבון מהחי נקשרה לתמותה גבוהה יותר, והחלפה בשומן או בחלבון מהצומח נקשרה לתמותה נמוכה יותר.
כלומר האות אינו “פחות פחמימות זה רע”. האות הוא “פחות פחמימות, ומה שבא במקומן קובע.”
ושלוש הסתייגויות שחייבות ללכת עם המספר הזה
1 · זו תצפית ולא ניסוי. אנשים שאוכלים מעט פחמימות בעולם האמיתי שונים מאנשים שאוכלים הרבה, בדברים שאי אפשר למדוד את כולם. קשר אינו סיבה.
2 · הצריכה נמדדה בשאלון. אנשים מדווחים בעצמם מה אכלו, פעם או פעמיים, ואז מייחסים את זה לעשרים וחמש שנים.
3 · ויחס סיכון של 1.20 אינו גודל גדול. הוא אות, ובמחקר תצפיתי אות בסדר הגודל הזה הוא בדיוק הטווח שבו גורמים מבלבלים שלא נוקו יכולים לייצר אותו.
איך לקרוא מחקר תזונה נכנס בדיוק לשאלה מה אפשר ללמוד מאות בסדר גודל כזה, ומה לא.
מה שכן נמצא בנתונים הקצרים, ומה עוקבים אחריו
LDL. זה המדד שעולה בחלק מהאנשים בקיטו, והוא גם המדד שסימנו הכותבים במחקרים הקצרים כמה שעלול להיות משמעותי לטווח ארוך. וזה המדד הכי קל למדוד. כולסטרול שמזנק בקיטו הוא המאמר שעוסק בזה כולו.
אבנים בכליות וצפיפות עצם תוארו בספרות התפריט הקטוגני הטיפולי, בעיקר בילדים שעל תפריט מחמיר בהרבה ולאורך שנים, תחת מעקב רפואי. אלה לא נתונים על מבוגר שעושה קיטו לירידה במשקל, אף שבאבנים, השיעור אצל המבוגרים שנמדדו לא היה נמוך יותר. והם כן סיבה לקחת את שאלת הטווח הארוך ברצינות ולא לפטור אותה.
אז מה התשובה הכנה
קצר (עד שנתיים): נמדד, והתוצאות סבירות עד טובות, כולל בניסוי שנעשה בישראל.
ארוך: לא נמדד. מה שיש הוא אות תצפיתי שהמינימום שלו רחוק מקיטו, עם הסתייגויות אמיתיות, ועם ממצא נוסף שאומר שההרכב משנה.
ומה שנגזר מזה בפועל: מי שבוחר להישאר בקיטו לאורך שנים בוחר תפריט שלא נבדק לאורך שנים. זו החלטה לגיטימית, והיא לגיטימית יותר כשהיא מלווה בבדיקות דם ובהעדפה של הצד הצמחי של הצלחת ולא כשהיא מלווה בביטחון.

מתי להתייעץ עם רופא
לפני החלטה להישאר בתפריט הזה כאורח חיים, ולא רק כתקופה. זה הזמן לקבוע מה בודקים ובאיזו תדירות.
אם ה-LDL שלכם עלה, או אם יש היסטוריה משפחתית של מחלת לב או כולסטרול גבוה.
אם היו לכם אבנים בכליות, או שיש לכם מחלת כליות.
ואם אתם מעל גיל 65. צריכת החלבון, מסת השריר וצפיפות העצם הן שאלות שונות בגיל הזה, והצד האפל של החלבון מראה שהתשובה בכלל מתהפכת עם הגיל.
מאיפה ממשיכים
כולסטרול שמזנק בקיטו הוא המדד הקונקרטי שאפשר לעקוב אחריו כבר עכשיו.
קיטו מול דלת שומן מראה מה קורה בטווח של שנה, ואת שתי ההשערות שנפלו שם.
איך לקרוא מחקר תזונה הוא הכלי שבאמצעותו קוראים את העקומה שבעמוד הזה בלי להיבהל ובלי לפטור.
קיטו אחרי גיל שישים עוסק בגיל שבו השאלות האלה הכי חשובות.
קיטו וסרטן עוסק בטענה הנפוצה שקיטו “מרעיב” גידולים, ובמה שנבדק בפועל.
7 מתכונים עם אבוקדו באתר
- סלט טונה ואבוקדו2.5 גרם נטו · פרווה
- שקשוקה קטוגנית באבוקדו4.2 גרם נטו · חלבי
- קערת סלמון ואבוקדו4.7 גרם נטו · פרווה
11 מתכונים עם טחינה באתר
- ביצים קשות ממולאות בטחינה2.5 גרם נטו · פרווה
- חזה עוף בגריל עם טחינה2.7 גרם נטו · בשרי
- קציצות עוף ברוטב טחינה ולימון3.7 גרם נטו · בשרי
15 מתכונים עם חמאה באתר
- קפה חמאה קרמי (Bulletproof)0 גרם נטו · חלבי
- כדורי קוקוס ושקדים1.6 גרם נטו · חלבי
- חביתת גבינה ותרד1.7 גרם נטו · חלבי
מקורות
- Weight Loss with a Low-Carbohydrate, Mediterranean, or Low-Fat DietThe New England Journal of Medicine · PubMed
- Dietary carbohydrate intake and mortality: a prospective cohort study and meta-analysisThe Lancet Public Health · PMC
- Effect of Low-Fat vs Low-Carbohydrate Diet on 12-Month Weight Loss in Overweight Adults and the Association With Genotype Pattern or Insulin Secretion: The DIETFITS Randomized Clinical TrialJAMA
- Ketogenic diet and other dietary treatments for epilepsyCochrane Database of Systematic Reviews
- Four-Year Follow-up after Two-Year Dietary InterventionsNEJM · אוניברסיטת בן-גוריון
- A selective sweep on a deleterious mutation in CPT1A in Arctic populationsAmerican Journal of Human Genetics
- Inuit metabolism revisited: what drove the selective sweep of CPT1a L479?Molecular Genetics and Metabolism