קטוזה.

קיטו בגיל המעבר: מה שנמדד, ומה שלא נמדד בכלל

משרה אמנו ועד מחקר SWAN: אין ניסוי קיטו שנעשה רק בנשים אחרי גיל המעבר, והניסוי שמדד שם שומן בטני מצא ירידה ממוצעת של רבע בשני תפריטים שאינם קיטו.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

“חָדַל לִהְיוֹת לְשָׂרָה אֹרַח כַּנָּשִׁים”, מספר ספר בראשית, וזה כנראה התיאור הכתוב הקדום ביותר של גיל המעבר. התגובה של שרה, “אַחֲרֵי בְלֹתִי הָיְתָה לִּי עֶדְנָה”, היא צחוק.

את המילה עצמה המציא רופא צרפתי, שארל דה גרדאן. ב-1816 הוא קרא לזה “ménespausie”, ובמהדורה השנייה של ספרו, ב-1821, קיצר ל“ménopause”: מהיוונית, חודש והפסקה. אלפי שנים של תיאור, ומאתיים שנה של שם. והמחקר על מה שקורה לגוף באותן שנים צעיר עוד יותר.

גיל המעבר הוא אחד הזמנים שבהם נשים מגיעות לקיטו, והסיבה כמעט תמיד אותה סיבה: השומן עבר לבטן, והמשקל לא מגיב למה שעבד קודם.

התחושה הזאת מתועדת. במחקר SWAN האמריקאי עקבו אחרי 1246 נשים לאורך המעבר, ומדדו את הרכב הגוף שלהן בסריקה. קצב העלייה בשומן הוכפל, ומסת השריר, שעד אז עלתה מעט, התחילה לרדת. המספר על המשקל לא זינק באותו אופן, ולכן הרבה נשים לא הבינו מה קורה: המשקל לא שיקר, הוא פשוט לא סיפר הכול. השינויים נרגעו כשנתיים אחרי הווסת האחרונה.

וזו לא המצאה של מי שחיה את זה.

ומכאן והלאה העמוד הזה הוא בעיקר רשימה של מה שלא נמדד.

אין ניסוי קיטו שנעשה רק באוכלוסייה הזאת

ניסוי מבוקר ורנדומלי של תפריט קטוגני רק בנשים אחרי גיל המעבר, עם מדדי שומן בטני או רגישות לאינסולין, לא נמצא בספרות.

הקרוב ביותר נעשה ב-2020 באוניברסיטת אלבמה. 34 גברים ונשים בני 60 עד 75 עם השמנה חולקו לשמונה שבועות לתפריט דל פחמימה מאוד או לתפריט דל שומן. כל הנשים בניסוי היו, מעצם גילן, אחרי גיל המעבר. בקבוצה הדלה בפחמימה השומן הבטני ירד ב-22.8 אחוזים, ובקבוצה השנייה באחוז אחד. גם מסת השריר בירך נשמרה טוב יותר.

ומה שחייב ללכת עם זה: הניסוי קטן וקצר, הוא מערב גברים ונשים, והוא מומן בידי מרכז תזונת הביצים האמריקאי, כשהמשתתפים בקבוצת דלת הפחמימה אכלו לפחות שלוש ביצים ביום. זו עדות אמיתית, וזו לא עדות על נשים בגיל המעבר.

מעבר לו יש עדויות משתי עוקבות שכנות, ושתיהן מלמדות משהו דווקא בגלל שהן לא במקום:

העדות הראשונה, והיא זו שחשוב לקרוא עד הסוף

ניסוי מבוקר בן שישה-עשר שבועות בנשים אחרי גיל המעבר עם השמנה בטנית השווה תפריט ים-תיכוני לתפריט מרכז-אירופי בעל פחמימה מתונה, שניהם בהגבלה קלורית.

מה מה קרה
משקל גוף ירד ב-8.8%
היקף מותניים ירד ב-7.0%
שומן בטני ירד ב-24.6%

ובלי הבדל מובהק בין שתי הקבוצות. ירידה מובהקת בשומן הבטני נמדדה רק אצל הנשים שהקפידו יותר על התפריט המרכז-אירופי, העשיר בסיבים.

זה הממצא שהופך את השאלה. התוצאה שקיטו מובטח עליה באופן ייחודי התרחשה כאן בשתי דיאטות שאינן קיטו, במידה דומה. מה שהיה משותף לשתיהן הוא גירעון קלורי לאורך ארבעה חודשים.

והעדות השנייה, שבה קיטו כן הראה יתרון, ובאוכלוסייה אחרת

ניסוי בן שנים-עשר שבועות בנשים עם סרטן שחלה או רחם השווה תפריט קטוגני לתפריט של האגודה האמריקאית לסרטן. שם היתרון לקיטו היה ברור: ירידה של 21.2 אחוזים בשומן הבטני מול 4.6 אחוזים, ואינסולין בצום נמוך יותר. הכותבים הציעו שיפור ברגישות לאינסולין כהסבר אפשרי.

ומה שחייב ללכת עם זה: אלה נשים עם מחלה אונקולוגית פעילה, לא נשים בגיל המעבר. זו אוכלוסייה אחרת, עם מטבוליזם אחר ועם טיפולים אחרים. מי שמצטט את המספרים האלה כאילו הם עליה מצטט מחקר שלא נעשה עליה.

ירידה בשומן בטני, אחוזים

שני תפריטים שאינם קיטונשים אחרי גיל המעבר · שישה-עשר שבועות

24.6

קיטונשים עם מחלה אונקולוגית · שנים-עשר שבועות

21.2

תפריט הביקורת, באותו ניסויאותה אוכלוסייה אונקולוגית

4.6

שלוש השורות אינן שלוש זרועות של ניסוי אחד. העליונה היא מניסוי אחד והשתיים האחרות מניסוי שני, על אוכלוסייה אחרת לגמרי, ולכן האוכלוסייה כתובה בכל שורה ולא בהערת שוליים.

ומה שכן אפשר לקרוא מכאן: השורה העליונה היא זו שנמדדה על נשים בגיל המעבר, ואין בה קיטו.

אז מה אפשר לומר בכנות

שלוש אמירות, ושלושתן זהירות:

‎1 · קיטו הוא דרך אחת להגיע לגירעון קלורי, והגירעון הוא מה שהוריד רבע מהשומן הבטני בניסוי היחיד שמדד את זה רק באוכלוסייה הזאת.

‎2 · ולקיטו יש יתרון אחד שלא נמדד בנשים בגיל המעבר ובכל זאת רלוונטי: הוא מוריד תיאבון אצל אנשים רבים, לפי מטה-אנליזה שבדקה תפריטים קטוגניים, וגירעון שמחזיקים אותו ארבעה חודשים הוא הדבר הקשה בכל הסיפור הזה.

‎3 · ואין שום ראיה שקיטו עושה משהו ייחודי להורמונים של גיל המעבר. ההחלפה המטבולית שקיטו מייצר אינה נוגעת באסטרוגן, והטענה הזאת, כשהיא מופיעה, לא נשענת על מחקר באוכלוסייה הזאת.

קיטו מול דלת שומן מראה את אותה תבנית באוכלוסייה הרחבה: ההפרש בין השיטות קטן, ומה שמכריע הוא מה שאפשר להחזיק.

ושתי שאלות שבגיל הזה חשובות יותר מהמאקרו

כאן העמוד נעשה שימושי, כי אלה שאלות שהתשובה עליהן כן תלויה בגיל:

שריר וחלבון. אחרי גיל המעבר אובדן מסת שריר הוא השאלה המעשית, וירידה במשקל בלי חלבון מספק ובלי אימון התנגדות לוקחת שריר יחד עם השומן. והתשובה לשאלה “כמה חלבון” מתהפכת עם הגיל, וזה בדיוק מה שהצד האפל של החלבון מראה: מה שנכון בגיל ארבעים אינו מה שנכון בגיל שבעים.

עצם. צפיפות העצם היא נושא מרכזי בגיל הזה בפני עצמו, ללא קשר לתפריט. בספרות התפריט הקטוגני הטיפולי תוארו השפעות על צפיפות עצם, בעיקר בילדים על תפריט מחמיר בהרבה ולאורך שנים, ולא במבוגרים שעושים קיטו לירידה במשקל. קיטו לטווח ארוך מסביר למה אין נתונים ארוכי טווח כאן בכלל.

בפועל זה אומר חלבון בכל ארוחה. שקשוקה ירוקה עם תרד ופטה, קוטג’ עם זעתר או דג לבן בטחינה מביאים אותו בלי מאמץ, והביצים של ניסוי אלבמה נכנסות כאן בטבעיות.

מחבת ברזל עם שקשוקה ירוקה של תרד, ביצים וקוביות פטה, על שולחן מטבח בהיר באור בוקר
שקשוקה ירוקה עם פטה: חלבון בארוחה אחת, בגיל שבו השריר הוא השאלה.תמונה שנוצרה ב-AI

ושתי השאלות האלה אינן טיעון נגד קיטו. הן טיעון בעד תפריט שמתוכנן עם חלבון מספק ועם אימון, בכל שיטה שתיבחר.

ומה שהעמוד הזה לא אומר

הוא לא אומר שקיטו לא עובד בגיל המעבר. הוא אומר שכמעט לא בדקו, ושמה שכן נבדק באוכלוסייה הזאת הראה שגם דרכים אחרות עובדות.

הוא לא מציע לקיטו תפקיד בתסמיני גיל המעבר. גלי חום, הפרעות שינה ושינויים במצב הרוח הם שאלות עם טיפולים משלהן, וקיטו אינו אחד מהם. לשינה יש מאמר נפרד: קיטו ושינה.

והוא לא נוגע בטיפול הורמונלי. זו החלטה רפואית שאינה תזונתית, והיא נקבעת עם רופא/ה.

מתי להתייעץ עם רופא

לפני שינוי תזונתי משמעותי בגיל הזה, ובמיוחד אם יש לכן אוסטאופורוזיס או אוסטאופניה.

אם אתן בטיפול הורמונלי חלופי, או שוקלות אותו. אין סיבה להניח שתפריט מחליף את השיחה הזאת או מתנגש בה, וגם אין סיבה לנהל את שתיהן בנפרד.

אם המשקל אינו זז למרות שינוי אמיתי בתפריט. בגיל הזה שוללים גם תת-פעילות של בלוטת התריס, וזו בדיקה פשוטה. קיטו לנשים מסביר למה דווקא בקיטו קל לפרש בדיקת תריס לא נכון.

ובכל דימום לאחר גיל המעבר. זה סימן שבודקים מיד, והוא אינו קשור לתפריט.

מאיפה ממשיכים

קיטו לנשים הוא ההקשר הרחב, כולל בלוטת התריס ובעיית הייצוג במחקר.

הצד האפל של החלבון הוא השאלה שבגיל הזה חשובה יותר מהמאקרו.

קיטו לטווח ארוך מסביר מה יש ומה אין בנתונים מעבר לשנתיים.

קיטו ו-PCOS עוסק במצב הורמונלי אחר, שבו יש לקיטו יותר עדויות מאשר ברוב המצבים, אם כי גם הן מוגבלות.

מקורות

  1. Do ketogenic diets really suppress appetite? A systematic review and meta-analysisObesity Reviews
  2. Weight loss and metabolic health effects from energy-restricted Mediterranean and Central-European diets in postmenopausal women: A randomized controlled trialScientific Reports · PMC
  3. A Ketogenic Diet Reduces Central Obesity and Serum Insulin in Women with Ovarian or Endometrial CancerThe Journal of Nutrition · PubMed
  4. Effects of High-Intensity Exercise Training on Adipose Tissue Mass, Glucose Uptake and Protein Content in Pre- and Post-menopausal WomenFrontiers in Physiology · PMC
  5. Changes in body composition and weight during the menopause transitionJCI Insight · SWAN
  6. Effects of weight loss during a very low carbohydrate diet on specific adipose tissue depots and insulin sensitivity in older adults with obesity: a randomized clinical trialNutrition & Metabolism
  7. MenopauseThe Embryo Project Encyclopedia
  8. בראשית יחספריא