קיטו ואבנים בכליות: מה נמדד, ובמי
בסקירה של 36 מחקרים, כשישה אחוזים מהמטופלים בקיטו פיתחו אבנים בכליות, ואצל המבוגרים שנמדדו השיעור לא היה נמוך יותר. מה ידוע, ומי חייב רופא לפני.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
בשבועת הרופאים של היפוקרטס יש שורה מוזרה: “לא אחתוך את מי שיש לו אבן”. הרופא מתחייב להשאיר את הניתוח הזה למי שמתמחה בו. יש היסטוריונים שרואים בשורה הזו את הלידה של ההתמחות הרפואית הראשונה. ואבנים היו בעיה עוד הרבה לפני היפוקרטס: במצרים נמצאה אבן בשלפוחית של נער מלפני כ-6,800 שנה.
ובישראל, השיעור עולה. מחקר של חיל הרפואה בדק כמעט 1.9 מיליון מועמדים לשירות, בני 17, בין 1980 ל-2013, וספר כמה מהם כבר עברו אבנים בכליות.
אבנים בכליות בגיל 17, ל-100,000
1980 עד 1995
69
2010 עד 2012
120
מועמדים לשירות בני 17 שכבר היו להם אבנים בכליות, ל-100,000, לפי תקופה. מחקר של חיל הרפואה.
השיעור עלה מ-69 ל-100,000 בשנים 1980 עד 1995, ל-120 בשנים 2010 עד 2012. החוקרים קשרו את העלייה בעיקר לעלייה במשקל הגוף. ובמחקר ישן יותר נמצאו אבנים אצל רבע ממצילי חוף שנבדקו בישראל, שמבלים את הקיץ בשמש. החום מייבש, והשתן מתרכז.
“קיטו גורם לאבנים בכליות” היא אזהרה שמופיעה כמעט בכל רשימת סיכונים. יש מאחוריה נתונים אמיתיים, אבל הם באים מאוכלוסייה מאוד מסוימת, ומי שמבין ממנה מבין גם מה זה אומר לו.
מה נמדד
ב-2021 פורסמה סקירה שאיחדה את כל המחקרים שמצאה על אבנים בכליות אצל מטופלים בקיטו. שלושים ושישה מחקרים, כאלפיים ושמונה מאות מטופלים. כשישה אחוזים מהם פיתחו אבנים, במעקב ממוצע של 3.7 שנים.
הסוג הנפוץ ביותר היה אבני חומצה אורית, ואחריהן אבני סידן ואבנים מעורבות. וזה מתחבר לשני מאמרים באתר: קיטו וגאוט מסביר למה בקיטו החומצה האורית עלולה לעלות, ואוקסלטים מסביר מאיפה מגיע החלק של הסידן.
ובמי זה נמדד
כאן צריך לקרוא את המספרים בזהירות, לשני הכיוונים. רוב המחקרים בסקירה עסקו בתפריט הקטוגני הטיפולי באפילפסיה, ורוב המטופלים היו ילדים, בתפריט מחמיר בהרבה מקיטו רגיל ולאורך שנים.
אבל כשהחוקרים הפרידו לפי גיל, השיעור אצל המבוגרים היה כשמונה אחוזים, ואצל הילדים כשישה. המבוגרים היו מעטים, ולכן טווח האי-ודאות שלהם רחב מאוד. מה שאפשר להסיק הוא שאין בנתונים סיבה להניח שמבוגר בקיטו נמצא בסיכון נמוך יותר. והחוקרים עצמם כתבו שהנושא לא נחקר מספיק.
למה זה קורה
שלושה דברים קורים יחד בקיטו, וכל אחד מהם דוחף לאותו כיוון:
חומצה אורית. הקטונים מתחרים בה על הפינוי בכליות, ולכן היא עלולה לעלות, בעיקר בשבועות הראשונים.
שתן חומצי יותר ופחות נפח. בשבועות הראשונים הגוף מאבד מים, ומי שלא שותה מספיק מייצר שתן מרוכז.
אוקסלטים. מי שבונה את הקיטו שלו על , ואגוזים מעלה את האוקסלטים בתפריט, וזה החומר שממנו בנויות אבני הסידן הנפוצות.
מה המרפאות לאפילפסיה למדו
בבית החולים ג׳ונס הופקינס עקבו אחרי 313 ילדים בתפריט הקטוגני הטיפולי, בין 2000 ל-2008. חלק מהם קיבלו טיפול מונע לשתן, וחלק לא. האבנים הופיעו אצל 2 אחוזים מהילדים שקיבלו את הטיפול, לעומת 10.5 אחוזים מאלה שלא. זה לא היה ניסוי אקראי. בג׳ונס הופקינס עברו כבר ב-2006 לתת את הטיפול לכל ילד מתחילת התפריט, והמחקר בדק את המעבר הזה. החוקרים הסיקו שהטיפול מוצדק לכל ילד בתפריט. אצל מבוגר בקיטו רגיל, ההחלטה על טיפול כזה היא רק של הרופא.
ומה שותים
מחקר גדול מהרווארד עקב אחרי כ-194 אלף איש, ובדק איזה משקאות נקשרו לאבנים. קפה נקשר לסיכון נמוך ב-26 אחוזים, תה ב-11. קולה ממותקת, לעומת זאת, נקשרה לסיכון גבוה ב-23 אחוזים, ומשקאות ממותקים אחרים ב-33. מחקר תצפית, אבל הכיוון מתאים לקיטו: הסוכר יוצא, הקפה והתה נשארים.
והלימונענע? השם לימונענע נולד, לפי הסיפור, בקמפיין פרסום לשלטי אוטובוסים בשנות התשעים, שקידם משקה בדוי, ובתי קפה הפכו אותו לאמיתי. בגרסה הרגילה יש בו הרבה סוכר. בגרסת קיטו, לימון סחוט, נענע ומים, הוא משקה שמתאים לכליות: נוזלים, וקצת חומצת לימון. ציטרט בשתן מעכב היווצרות אבני סידן, אבל לא הוכח שלימונדה ביתית מעלה אותו מספיק.

אז מה עושים
מתי להתייעץ עם רופא
לפני שמתחילים קיטו, אם היו לכם אבנים בכליות בעבר, ובמיוחד אבני חומצה אורית או סידן. הרופא יכול להחליט אם לבדוק שתן לפני, ואם יש צורך בטיפול מונע. במרפאות שמלוות את התפריט הטיפולי באפילפסיה ניתן לפעמים טיפול כזה, וההחלטה עליו היא רק של הרופא.
אם יש לכם מחלת כליות, גאוט או חומצה אורית גבוהה. קיטו הוא שיחה עם הרופא לפני, לא אחרי.
כאב חזק בגב או בצד, שמגיע בגלים ומקרין למפשעה, דם בשתן, או בחילה והקאות עם הכאב, נבדקים. ואם יש גם חום או צמרמורת, זה מקרה חירום, כי זיהום מאחורי אבן הוא מצב דחוף.
ואל תתחילו תוספי סידן, אשלגן או ויטמין C במינון גבוה לבד אם היו לכם אבנים. כל אחד מהם משנה את
התמונה, לשני הכיוונים.
מאיפה ממשיכים
אוקסלטים הוא הצד של אבני הסידן, ולמה הקורא הקטוגני הוא דווקא מי שזה נוגע לו.
קיטו וגאוט מסביר את החומצה האורית, שהיא הסוג הנפוץ ביותר של אבנים בקיטו.
כמה מים לשתות בקיטו עוסק בצד המעשי של השבועות הראשונים.
קיטו ומחלת כליות כרונית עוסק במצב הכליות האחר: מחלה כרונית, שבה החלבון הוא חלק מהטיפול.
יום כיפור בקיטו מביא מחקר ישראלי על עלייה בפניות למיון בגלל כאבי כליה בימים שאחרי הצום.
6 מתכונים עם תרד באתר
- חביתת גבינה ותרד1.7 גרם נטו · חלבי
- פשטידת גבינות אפויה (Meal Prep)2.7 גרם נטו · חלבי
- ביצים ירוקות בתרד וקישוא3.5 גרם נטו · פרווה
9 מתכונים עם קמח שקדים באתר
- כדורי קוקוס ושקדים1.6 גרם נטו · חלבי
- עוגיות שקדים וקוקוס2.1 גרם נטו · חלבי
- קציצות עוף אפויות2.3 גרם נטו · בשרי
מקורות
- Incidence and Characteristics of Kidney Stones in Patients on Ketogenic Diet: A Systematic Review and Meta-AnalysisDiseases · PMC
- Increasing prevalence of nephrolithiasis and BMI among children: a population based studyJournal of Urology · UroToday
- Empiric use of potassium citrate reduces kidney-stone incidence with the ketogenic dietPediatrics · Johns Hopkins
- Soda and other beverages and the risk of kidney stonesClinical Journal of the American Society of Nephrology · UroToday
- Hippocrates and the oath: I will not cut for stoneWeill Cornell Medicine