עודף חלבון בקיטו: למה התשובה מתהפכת עם הגיל
mTOR הוא מתג הגדילה, והוא גם מכבה את הניקוי העצמי של התא. המתח אמיתי ומתועד, והתשובה המעשית מתהפכת בסביבות גיל שישים וחמש.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
ב-1964 הגיעה משלחת רפואית קנדית לאי הפסחא, רפה נואי בשפת המקום, ואספה דגימות אדמה. באחת מהן מצאו אחר כך, במעבדות חברת התרופות איירסט, חיידק שמייצר חומר נגד . החוקר סורן סהגל קרא לו רפמיצין, על שם האי. החומר מעולם לא הפך לתרופה נגד פטריות. ב-1999 הוא אושר כתרופה שמדכאת את מערכת החיסון אחרי השתלת כליה, ובדרך גילו בעזרתו את אחד המתגים החשובים בתא.
ולמתג הזה יש גם פרק ישראלי. נחום זוננברג, שנולד ב-1946 בגרמניה שאחרי המלחמה, גדל ביפו ועשה את הדוקטורט שלו במכון ויצמן, הראה איך המתג הזה שולט בייצור החלבון בתא. ב-2014 הוא זכה בפרס וולף.
וחלבון הוא המאקרו היחיד שכמעט אף אחד לא מתווכח עליו. שומן שנוי במחלוקת, פחמימות שנויות במחלוקת, וחלבון תמיד יוצא הטוב.
יש בכל זאת ויכוח, והוא לא על השריר. הוא על מה שקורה לתא כשמאותת לו לגדול כל הזמן.
המתג, ומה שהוא מכבה
בתוך כל תא יושב חיישן שבודק אם יש חומרי גלם. השם שלו mTOR, והמפעיל החזק ביותר שלו הוא
לאוצין, חומצה אמינית שנמצאת בשפע בחלבון מהחי.
כשה-mTOR פעיל, התא בונה. חלבון שרירי נבנה, רקמה מתחדשת, וזה בדיוק מה שרוצים אחרי אימון.
והנה הפרט שהופך את זה לוויכוח: mTOR פעיל גם מדכא אוטופגיה, את מנגנון הניקוי שבו
התא מפרק רכיבים פגומים ומחזר אותם.
ומה שנמדד כשמכבים אותו
כאן הראיות בחיות חזקות ועקביות, וזה לא עניין של מחקר בודד.
עיכוב mTOR מאריך חיים בשמרים, בתולעים, בזבובים ובעכברים. והניסוי המפורסם בעכברים, מ-2009, התחיל באיחור, כמעט במקרה. בעיות בהכנת המזון עם הרפמיצין דחו את תחילת הטיפול עד שהעכברים היו בני עשרים חודש, בערך גיל שישים אצל אדם. ובכל זאת, אורך החיים המרבי עלה ב-14 אחוזים בנקבות וב-9 אחוזים בזכרים. החוקר הראשי, דייוויד הריסון, אמר אז שהוא עצמו לא היה לוקח את זה. הגבלה קלורית והגבלת מתיונין, שתי התערבויות
שמאריכות חיים בחיות, פועלות בין השאר דרך הורדת הפעילות של אותו מתג.
זו התשתית שממנה נולד הביטוי “הצד האפל של החלבון”, והיא אמיתית.
והתמונה בבני אדם, שהיא מוזרה יותר
ואז מגיעים לאנשים, והסיפור מתעקם.
מחקר שעקב אחרי נבדקים במשך שמונה עשרה שנה מצא שמי שהיו בני חמישים עד שישים וחמש וצרכו חלבון בכמות גבוהה, היו בסיכון גבוה ב-75 אחוזים לתמותה, ובסיכון גבוה פי ארבעה לתמותה מסרטן.
ואצל בני שישים וחמש ומעלה הכיוון התהפך: שם צריכת חלבון גבוהה נקשרה לתמותה נמוכה יותר.
זה לא נשמע הגיוני עד שחושבים על מה משתנה בגוף. בגיל מבוגר הבעיה המרכזית מפסיקה להיות גדילת יתר ומתחילה להיות אובדן: שריר נעלם, התאוששות מאטה, ונפילה אחת משנה חיים. באותו שלב, אות הבנייה הוא בדיוק מה שחסר.
ורגע לפני זה: מה נחשב שם “גבוה”
זו השאלה הראשונה שצריך לשאול על כל מחקר כזה, והתשובה כאן מפתיעה.
באותו מחקר, “חלבון גבוה” הוגדר כ-20 אחוזים ומעלה מהקלוריות. “בינוני” הוא עשרה עד תשעה עשר אחוזים, ו“נמוך” הוא מתחת לעשרה.
עשרים אחוזים אינם הרבה. באדם שאוכל אלפיים קלוריות ביום, זה מאה גרם חלבון.
חלבון כאחוז מהקלוריות ביום
"בינוני" לפי אותו מחקר
10–19
אדם יושבני, 70 ק״גלפי ההמלצה של האתר הזה
17–20
אדם פעיל, 80 ק״גבאותה המלצה בדיוק
22–32
הקו המקווקו הוא הרף שהמחקר קרא לו חלבון גבוה
הציר הוא אותו אחוז בשלוש השורות. הפס התחתון אינו חותך את הקו המקווקו, הוא מתחיל אחריו, וזה כל מה שההודאה שלמעלה אומרת.
ומה שהאיור אינו אומר: שזה רע. ההגדרה היא של אותו מחקר ולא של האתר, והשאלה אם הרף הזה אומר משהו על אדם בריא היא בדיוק מה שהמאמר מפרק.
מה שזה כן אומר הוא שהסף שם נמוך, ולא שההמלצה כאן קיצונית. אבל מי שמסתמך על המחקר ההוא כדי לומר “אל תגזימו בחלבון” צריך לדעת שההגדרה שלו תופסת כמעט את כולם.
שלושה פרטים שנופלים מהציטוט
המחקר הזה מצוטט המון, וכמעט תמיד בלי שלושת אלה.
החלבון הצמחי התנהג אחרת. הקשר לתמותה נחלש או נעלם כשהחלבון הגיע ממקור צמחי. כלומר זו אינה בדיוק טענה על “חלבון”, וזה משנה את המסקנה שרוב האנשים לוקחים.
ותמותה מסוכרת התנהגה הפוך מהכול. באותו מחקר, חלבון גבוה נקשר לתמותה מסוכרת גבוהה בערך פי חמישה בכל קבוצות הגיל, גם מעל שישים וחמש, שם התמותה הכללית דווקא ירדה. הממצא נשען על מספר קטן מאוד של מקרי מוות, והוא כמעט לא מצוטט באף כיוון.
וזה מחקר תצפיתי. התזונה דווחה על ידי הנבדקים עצמם, חלק מהממצאים נשענים על מספר קטן של מקרים, ומומחים שהגיבו עליו בזמנו הצביעו על שתי אלה במפורש. קשר אינו סיבתיות, וזה נכון כאן פי כמה.
ומה שמפרק את הסיפור הפשוט
אם mTOR נמוך היה פשוט “טוב לאריכות ימים ורע לשריר”, היה כאן טרייד-אוף נקי. אין.
רפמיצין, התרופה שמעכבת את המסלול, נבדק בדיוק על זה: מינונים שמספיקים להארכת חיים לא פגעו בתכולה המיטוכונדריאלית של השריר ולא בסיבולת, ויש עבודות שבהן הוא דווקא נגד אובדן שריר שקשור לגיל.
מה שזה אומר למי שעושה קיטו
וכאן הדבר נעשה מעשי, כי בקיטו שאלת החלבון חדה יותר מאשר בכל תפריט אחר.
התשובה שהאתר הזה נותן ממילא יושבת באמצע הוויכוח ולא בקצה שלו, בין 1.2 ל-2.0 גרם חלבון לכל ק״ג משקל גוף לפי רמת הפעילות.
וצריך לומר את זה בפשטות: בין הקצוות האלה, כמה חלבון אוכלים כנראה משנה פחות ממה שהוויכוח מרמז. בטווח סביר, ההבדל בגרמים כנראה אינו משנה הרבה את התמונה.

מתי להתייעץ עם רופא
לפני שינוי משמעותי בצריכת החלבון, למעלה או למטה, למי שיש מחלת כליות או תפקוד כלייתי ירוד. זו הקבוצה שעבורה לכמות החלבון יש משמעות קלינית ישירה, וההחלטה שם אינה שלנו.
זה נכון גם למי שיש לו מחלת כבד, למי שעבר טיפול אונקולוגי, ולמבוגרים שמאבדים משקל בלי שהתכוונו. ירידה לא מתוכננת במשקל בגיל מבוגר אינה הצלחה, היא סימן.
מאיפה ממשיכים
היעד לפי המשקל ורמת הפעילות במחשבון המאקרו. ולשאלה מה קורה לשריר כשלא מתאמנים, להרים על בטן ריקה.
קיטו אחרי גיל שישים מתרגם את זה לקיטו: חלבון, תרופות וקצב, בגיל שבו כל אחד מהם משנה יותר.
טסטוסטרון בקיטו עוסק בעוד מקום שבו כמות החלבון משנה, ולא בכיוון שרוב האנשים מצפים.
קיטו וסרקופניה עוסק בצד השני של החלבון: מה קורה לשריר בגיל מבוגר.
5 מתכונים עם פטריות באתר
- חביתת פטריות וגבינה2.3 גרם נטו · חלבי
- פטריות שום בחמאה4.4 גרם נטו · חלבי
- עוף בקרם קוקוס ופטריות5.3 גרם נטו · בשרי
מקורות
- Low Protein Intake Is Associated with a Major Reduction in IGF-1, Cancer, and Overall Mortality in the 65 and Younger but Not Older PopulationCell Metabolism
- Expert reaction to two new studies looking at dietary protein, health and longevityScience Media Centre
- Impact of rapamycin on longevity: updated insightsArchives of Medical Science
- Rapamycin for longevity: the pros, the cons, and future perspectivesFrontiers in Aging
- Distinct and additive effects of calorie restriction and rapamycin in aging skeletal muscleNature Communications
- Rapamycin doses sufficient to extend lifespan do not compromise muscle mitochondrial content or enduranceAging · PMC
- A nutritional perspective on cellular rejuvenationPMC · National Library of Medicine
- Rapamycin fed late in life extends lifespan in genetically heterogeneous miceNature · The Jackson Laboratory
- Rapamycin: from Easter Island soil to the clinicThe Pharmaceutical Journal
- Nahum Sonenberg: translating the genetic code to combat diseaseMcGill University