קטוזה.

נשנושים בקיטו: האם צריך בכלל, ומה עובד

בקיטו רבים מגלים שהם רעבים פחות בין הארוחות. מי שבכל זאת מנשנש, מה עובד מהמקרר ולא מהמדף, למה אגוזים הם חופן ולא שקית, ומה ידוע עליהם באמת.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

המילה האנגלית לנשנוש, nosh, הגיעה מיידיש. “נאשן” פירושו לכרסם, ובפולין ובגליציה זה היה בעיקר לכרסם משהו מתוק. ובישראל לנשנוש יש מוסד משלו: הפיצוחייה. שקיות נייר חומות של מאה גרם, גרעינים שחורים ולבנים, זרעי דלעת, שקדים ובוטנים, וביום שישי תור ליד הדוכנים בשוק מחנה יהודה.

והפיצוחייה מלמדת משהו גם על קיטו: שקית נייר של מאה גרם היא שלושה חופנים וחצי, ושלוש שקיות הן ערב. אבל קודם, שאלה אחרת.

“מה אוכלים בין הארוחות?” היא אחת השאלות הראשונות של כל מי שמתחיל. התשובה הכנה מתחילה בשאלה אחרת: האם צריך לאכול בין הארוחות בכלל.

קודם כול: צריך נשנוש?

סקירה שאיחדה מחקרים על תיאבון מצאה שבתפריט קטוגני אנשים רעבים פחות ורוצים לאכול פחות. ההשפעה קטנה, ומה שהיא עושה בעיקר הוא למנוע את העלייה ברעב שמגיעה בדרך כלל כשאוכלים פחות.

בפועל זה אומר שהרבה אנשים מגלים, אחרי שבועיים-שלושה, שהם פשוט לא חושבים על אוכל בארבע אחר הצהריים. וזו נקודה טובה לשאול: הנשנוש שנשאר, הוא רעב או הרגל? רעב עונים בארוחה קטנה. הרגל, כמו משהו ליד הקפה או מול המסך, אפשר לפעמים פשוט לא להאכיל.

מה עובד: מהמקרר, לא מהמדף

הנשנושים הכי פשוטים הם חתיכות של ארוחה. ביצה קשה, פרוסת גבינה בשלה, כמה זיתים, מלפפון או פלפל עם טחינה, חצי עם מלח ולימון, או הכרע עוף מאתמול. כולם כמעט לא דורשים ספירה, וכולם משביעים בגלל החלבון והשומן שבהם.

גבינה בשלה כמעט לא נספרת. קניות קיטו בסופר הישראלי מסביר למה גבינה קשה ובשלה מגיעה כמעט לאפס לקטוז, בעוד שגבינות ממרח בטעמים הן כבר שאלה של תווית.

ומי שרוצה משהו מוכן מראש, יש כאן מתכונים שנבנו לזה: ביצים ממולאות בטחינה, גוואקמולי, וכדורי קוקוס ושקדים למי שרוצה משהו מתוק.

אגוזים: חופן, לא שקית

כאן נמצא רוב הסיפור, לשני הכיוונים.

הצד הטוב. סקירה מ-2016 איחדה עשרים מחקרי מעקב על אכילת אגוזים. כל תוספת של כ-28 גרם ביום, חופן אחד, נקשרה לסיכון נמוך בכ-29 אחוז למחלת לב כלילית, לפי 11 מהמחקרים, ולתמותה נמוכה יותר מכל סיבה.

וחשוב לקרוא את זה בגודל הנכון. אלה מחקרי מעקב, כלומר הם מראים קשר ולא סיבה: מי שאוכל אגוזים כל יום שונה כנראה גם בדברים אחרים. והתוצאות בין המחקרים היו שונות זו מזו לא מעט. זו סיבה טובה לאכול חופן, לא סיבה לאכול שלושה.

הצד השני. מה מותר ומה אסור מכניס אגוזים וזרעים “עם מדידה”, כי קל מאוד לאכול חופן ועוד חופן ולגלות שאכלתם 15 גרם פחמימות בלי לשים לב. והאגוזים לא שווים זה לזה: קשיו ופיסטוק הם בקצה הגבוה של הפחמימות, ופקאן ו בקצה הנמוך.

ובמטבח הישראלי יש עוד אחד: הפיצוחים. גרעינים וזרעי דלעת מגיעים לרוב קלויים ומלוחים, בשקית שנפתחת מול הטלוויזיה. מה שמכריע כאן הוא לא אם הם “מותרים”, אלא כמה מהם נאכלים בערב אחד.

וחטיפי קיטו

חטיף שכתוב עליו קיטו הוא חטיף. המילה על האריזה אינה מפוקחת, ומוצרי “קיטו” בסופר מסביר מה לבדוק בטבלה לפני שמכניסים אותו לסל. וקיטו עצלן וקיטו מלוכלך מסביר מה קורה כשהמדף הזה הופך לרוב התפריט.

מה משביע, לכל קלוריה

ב-1995, בסידני, נתנה החוקרת סוזנה הולט למתנדבים מנות של 240 קלוריות מ-38 מזונות שונים, ובדקה כל רבע שעה, במשך שעתיים, כמה הם שבעים. לחם לבן קיבל ציון 100, וכל השאר נמדדו לעומתו.

מדד השובע, לחם לבן = 100

תפוחי אדמה מבושלים

323

ביצים

150

גבינה

146

צ׳יפס

91

בוטנים

84

קרואסון

47

לחם לבן, נקודת הייחוס

מדד השובע לאותה כמות קלוריות, כשלחם לבן הוא 100. נמדד שעתיים אחרי האכילה בלבד.

ביצים קיבלו 150 וגבינה 146. בוטנים קיבלו 84, פחות מלחם לבן, וצ׳יפס 91. ובראש הטבלה, תפוחי אדמה מבושלים עם 323, ואילו קרואסון עם 47 היה בתחתית.

למה הבוטנים נמוכים? כי 240 קלוריות של בוטנים הן חופן וחצי, ושל תפוחי אדמה קערה גדולה. המדד מודד שובע לכל קלוריה, ולא אומר שבוטנים “לא משביעים”. הוא אומר משהו פשוט יותר: אגוזים הם מזון צפוף, ולכן חופן מהם נגמר מהר. ביצה וגבינה, לעומתם, משביעות יותר לאותה כמות קלוריות.

והשקדים שלא שינו את המשקל

ב-2013 נתנו חוקרים מאוניברסיטת פרדו ל-137 מבוגרים 43 גרם שקדים ביום, כ-250 קלוריות, למשך ארבעה שבועות, חלקם עם ארוחת הבוקר או הצהריים וחלקם כנשנוש, לעומת קבוצה שלא אכלה אגוזים. המשתתפים היו בסיכון מוגבר לסוכרת סוג 2. המשקל לא השתנה לעומת הביקורת. המשתתפים אכלו פחות בשאר היום, בלי שאמרו להם, והשקדים כנשנוש הורידו את הרעב.

ההסתייגות: את המחקר מימנה מועצת השקדים של קליפורניה. ומה שהוא מראה מתאים לכלל החופן: כמות מוגדרת של אגוזים משתלבת ביום. השקית הפתוחה היא סיפור אחר.

שקיות נייר חומות פתוחות עם גרעיני דלעת, גרעיני חמנייה ושקדים בדוכן פיצוחים, עם כף מתכת
שקיות נייר בפיצוחייה: שקית אחת היא כמה חופנים, ושלוש הן ערב.תמונה שנוצרה ב-AI

אז איך בונים נשנוש

מתי להתייעץ עם רופא

אם אתם נוטלים אינסולין או גלולות שמורידות סוכר. לחלק מהאנשים האלה הרופא הגדיר נשנוש בשעה קבועה כדי למנוע ירידת סוכר, ואותו לא מבטלים בגלל שהתיאבון ירד. את ההתאמה עושים עם מי שרשם את התרופה.

אם יש לכם אלרגיה לאגוזים, לבוטנים או לשומשום. אגוזים מחליפים בזרעים שאתם יודעים שהם בטוחים לכם, וטחינה עשויה משומשום.

ואם הנשנוש מרגיש כמו משהו שאי אפשר לעצור, או שאכילה בין הארוחות מלווה באשמה. זו שיחה עם איש מקצוע, ולא עוד כלל על אגוזים.

מאיפה ממשיכים

מה מותר ומה אסור הוא הרשימה המלאה, ושם מופיע הכלל “עם מדידה” על אגוזים.

מוצרי “קיטו” בסופר הוא המדף של החטיפים, ומה המילה עליהם לא מבטיחה.

קיטו וצום לסירוגין הוא הכיוון ההפוך: מה קורה כשמוותרים לא רק על הנשנוש, אלא גם על ארוחה.

חשק למתוק בקיטו עוסק בנשנוש של ארבע אחר הצהריים, כשהוא בעצם חשק.

קיטו עם אלרגיה לאגוזים או לשומשום הוא המקום למי שאגוזים בכלל לא באים בחשבון.

קיטו בשביל ישראל עוסק בנשנושים שמחזיקים כמה ימים בתרמיל.

קיטו בט״ו בשבט הוא הערב שבו האגוזים הם מרכז הצלחת.

אגוזים וזרעים בקיטו מראה כמה פחמימות נטו יש בכל אגוז וזרע, ולמה חופן קשיו אינו חופן פקאן.

7 מתכונים עם אבוקדו באתר

ועוד 4 במאגר המתכונים

5 מתכונים עם אגוזי מלך באתר

ועוד 2 במאגר המתכונים

11 מתכונים עם טחינה באתר

ועוד 8 במאגר המתכונים

5 מתכונים עם זיתים באתר

ועוד 2 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Do ketogenic diets really suppress appetite? A systematic review and meta-analysisObesity Reviews
  2. Nut consumption and risk of cardiovascular disease, total cancer, all-cause and cause-specific mortality: a systematic review and dose-response meta-analysis of prospective studiesBMC Medicine · PMC
  3. A satiety index of common foodsEuropean Journal of Clinical Nutrition · Macquarie University
  4. Appetitive, dietary and health effects of almonds consumed with meals or as snacks: a randomized, controlled trialEuropean Journal of Clinical Nutrition · PMC
  5. noshOnline Etymology Dictionary
  6. Why it’s time to get the Israeli nut habitThe Jewish Chronicle