מוצרי "קיטו" בסופר: המילה לא אומרת כלום
אין בישראל הגדרה חוקית למה מותר לקרוא לו "קיטו", ו"פחמימות נטו" על החזית הוא חישוב של היצרן ולא מספר מפוקח. איך בודקים, ואיפה קל לטעות.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
בתחילת 2004, לפי סקרי שוק בארה״ב, כמעט אחד מכל עשרה אמריקאים היה בדיאטה דלת פחמימות. המדפים התמלאו: לחם דל פחמימות, פסטה דלת פחמימות, חטיפים, בירה. על כל אריזה הופיע מספר חדש, “פחמימות נטו”, שאף רגולטור לא הגדיר. בתוך שנה וחצי הגל נשבר. ב-2005 חברת אטקינס, המותג הבולט בגל הזה, הגישה בקשה להגנה מפני נושים, ובאותה שנה החליפה את “פחמימות נטו” בשם חדש משלה, מונח שמנהל המזון והתרופות האמריקאי מעולם לא הכיר בו. שנים אחר כך היא עוד נתבעה בתביעה ייצוגית על הדרך שבה חיסרה רב-כוהליים מהמספר.
היום הגל חזר, והמילה התחלפה ל“קיטו”. והשאלות נשארו אותן שאלות.
מדף מוצרי ה“קיטו” בסופר גדל, והמילה שעליו היא הדבר היחיד באריזה שאיש לא מפקח עליו.
אין בישראל הגדרה חוקית למה מותר לקרוא לו “קיטו”. זו קטגוריה שיווקית ולא רגולטורית, ולכן המילה על החזית אינה טענה שנבדקה. ולמה שכן מפוקח, הטבלה התזונתית בגב, יש כללים, והם מתוארים בלקרוא תווית בישראל.
ו“פחמימות נטו” על החזית הוא המקום שבו הכי קל לטעות
“פחמימות נטו” אינו מספר שמופיע בתקנות, ואינו נדרש. הוא חישוב שהיצרן עושה ומדפיס. ומכאן שתי בעיות שמצטברות:
הבעיה הראשונה, והיא זו שמפתיעה: בתווית הישראלית, שבנויה לפי המודל האירופי, שורת הפחמימות אינה כוללת את הסיבים מלכתחילה. כלומר יצרן שמחסר סיבים מהמספר הזה כדי להציג “נטו” מחסר דבר שלא היה שם. לקרוא תווית בישראל מפרט על מה הטענה הזאת נשענת ומה הגבול שלה.
הבעיה השנייה: רב-כוהליים, כלומר סוכרים אלכוהוליים, כן נכללים בשורת הפחמימות ואינם נכללים בשורת הסוכרים. יצרן שמחסר גם אותם מגיע ל“נטו” נמוך מאוד על מוצר שמכיל פחמימה אמיתית.
והסיב שנוסף לאריזה אינו בהכרח סיב
כאן יש פרט רגולטורי שנוגע ישירות לחטיפי ה“קיטו”.
חלק גדול מהסיבים שמופיעים בחטיפים כאלה הם סיבים מבודדים שנוספו: אינולין, פולידקסטרוז, דקסטרין עמיד. לפי הכללים האירופיים, סיב כזה נחשב סיב לצורך הסימון רק אם הוכחה לו השפעה מועילה בגוף, לפי ראיות מדעיות מקובלות.
כלומר אפילו בתוך המסגרת שמגדירה “סיב”, ההכרה בסיב מבודד תלויה בהוכחה, ולא בכך שהוא נוסף. ומוצר שבנוי על חיסור של סיבים כאלה הוא מוצר שהחשבון שלו תלוי בשאלה אם ההוכחה קיימת. ובישראל זה רלוונטי עוד יותר: מתחילת 2025 מותר לסמן מזון לפי הכללים האירופיים, ומ-2028 זה אמור להיות חובה, עם אפשרות לדחייה.
ו“ללא סוכר” על מוצר קיטו אינו הבטחה על פחמימות
וזה מופיע על כמעט כל אריזה במדף: “ללא סוכר” נוגע לשורת הסוכרים ולא לשורת הפחמימות. לפי מה שמדווח בעיתונות התזונתית הסף הוא עד חצי גרם סוכרים למאה גרם, ומוצר יכול לעמוד בו ולהחזיק פחמימה מקמח, מעמילן או מרב-כוהליים.
ו“ללא תוספת סוכר” אומר פחות מזה: שלא הוסיפו סוכר להמתקה, בזמן שהסוכרים הטבעיים של חומרי הגלם נשארים.
ההילה שעל החזית
ב-2010 בדקו חוקרים ממנהל המזון והתרופות האמריקאי 4,320 אנשים בסקר מקוון. הם הראו להם אריזות של אותו מוצר, פעם עם הכיתוב “דל פחמימות” בחזית ופעם בלעדיו. מי שראה רק את החזית דירג את המוצר “דל הפחמימות” כטוב יותר לשמירה על המשקל וכדל יותר בקלוריות. וכשהטבלה התזונתית הייתה גלויה, וממנה ברור שהמוצרים זהים, ההילה נעלמה. זה בדיוק ההבדל בין לקרוא את החזית לבין לקרוא את הגב.
ולהילה הזו יש גרסה יהודית מוכרת. בסקר של חברת המחקר מינטל מ-2009, על 2,500 אמריקאים, נשאלו קוני מזון כשר למה הם קונים אותו.
למה קונים כשר, אחוזים
איכות המזון
62
בריאות
51
בטיחות מזון
34
שמירת כשרות דתית
14
הסיבות שקוני מזון כשר בארה״ב נתנו לקנייה, באחוזים. סקר של מינטל, 2009. כל משתתף יכול היה לבחור כמה סיבות.
62 אחוז ענו איכות, 51 בריאות, 34 בטיחות מזון, ורק 14 אחוז ענו כשרות דתית. לגבי בטיחות מזון, אנליסטית של מינטל אמרה שהיתרון של הכשר הוא בעיקר בתפיסה. וזה לא אומר שמזון כשר אינו טוב, אלא שסמל על האריזה מספר לנו סיפור שהטבלה לא בהכרח מאשרת. “קיטו” עובד באותה דרך.
ובפסח זה נפגש. עוגה “ללא קמח” מהמדף של פסח נשמעת קטוגנית, אבל היא בנויה לעתים קרובות על עמילן תפוחי אדמה וסוכר. “כשר לפסח” ו“ללא קמח” הם הבטחות על חמץ, לא על פחמימות.

אז איך בודקים אריזה במדף, בשלושה צעדים
והשאלה שמתחתית כל זה: בשביל מה
וזה החלק הפחות נוח: רוב מוצרי ה“קיטו” פותרים בעיה של הרגל, לא של תזונה.
הם קיימים כדי שיהיה אפשר להמשיך לאכול חטיף, לחם או עוגייה. זו סיבה לגיטימית לגמרי, ומי שעוברת תפריט שלם ושומרת פריט אחד שמנחם אותה יש מי שזה עוזר לה להתמיד.
ומה שיש לו מחיר, ונראה לפני הקנייה: המוצרים האלה יקרים בהרבה מהאוכל שהתפריט בנוי עליו, והם המקום שבו קל לשלם על מילה. קניות קיטו בסופר הישראלי עובר על מה שבאמת נמצא על המדף.
מתי להתייעץ עם רופא
אם אתם חיים עם סוכרת ומסתמכים על “פחמימות נטו” מהחזית לחישוב מינון. המספר הזה אינו מפוקח, והחישוב שמתבסס עליו אינו בטוח. זו שיחה עם הצוות המטפל.
אם אחרי מוצרים כאלה יש כאב בטן, שלשול מתמשך או נפיחות שלא עוברת. רב-כוהליים הם ההסבר הסביר, והם גם לא ההסבר היחיד, וסימנים שנמשכים נבדקים.
ואם יש לכם מחלת מעי דלקתית או תסמונת המעי הרגיז. החומרים האלה מגרים את המעי אצל אנשים בריאים, ובמצבים האלה זו שיחה עם רופא ולא ניסוי עצמי.
מאיפה ממשיכים
לקרוא תווית בישראל הוא הבסיס: מה מפוקח בטבלה, ומה לא. יש בו גם מתרגם: מקלידים את הטבלה של מוצר “קיטו”, ורואים מה נשאר ממנו בפחמימות נטו.
ממתיקים בקיטו מסביר מה כל ממתיק עושה בפועל, ולמה הם לא שורה אחת.
קניות קיטו בסופר הישראלי הוא המסלול בין המדפים, ורובו לא עובר במדף ה“קיטו”.
קיטו עצלן וקיטו מלוכלך הוא מה שקורה כשהמדף הזה הופך לרוב התפריט, ומה נמדד על מזון מעובד.
קיטו וצליאק מסביר למה חלק ממוצרי הקיטו לא מתאימים למי שיש לו צליאק.
נפיחות וגזים בקיטו מסביר למה רב-כהלים במוצרי קיטו הם חשוד ראשון.
לחם בקיטו עוסק במוצר ה“קיטו” הנפוץ ביותר, ובשני רכיבים שנספרים כסיב: עמילן חיטה עמיד ו-IMO.
מקורות
- תקנות הגנה על בריאות הציבור (מזון) (סימון תזונתי), תשע״ח-2017נבו
- Nutrition labelling: definitionsFood Law · University of Reading
- Guidance document for competent authorities for the control of compliance with EU legislation on nutrition labellingEuropean Commission
- "מופחת סוכר" הוא "ללא סוכר"? עובדות חשובות על הסוכר שאתם צורכיםynet
- Consumers overrate front-of-pack low-carb claimsJournal of Nutrition Education and Behavior · FoodNavigator
- 3 in 5 kosher food buyers purchase for food quality, not religionMintel
- Atkins files Chapter 11SupplySide
- Atkins introduces new carb labelingHealthDay
- The new food reform entering into force in 2025Goldfarb Gross Seligman
- Atkins Nutritionals net carbs claimsTruth in Advertising