סוכרת סוג 3: המוח מאבד דלק אחד ולא את השני
השם אינו אבחנה רשמית ואף גוף בריאות אינו מכיר בו. מה שכן מתועד: קליטת הגלוקוז במוח נפגעת מוקדם, וקליטת הקטונים נשארת תקינה.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
בנובמבר 1901 אושפזה בבית החולים לחולי נפש בפרנקפורט אישה בת חמישים ואחת בשם אוגוסטה דטר. הרופא הצעיר שבדק אותה, אלואיס אלצהיימר, שאל אותה שאלות פשוטות, והיא חזרה שוב ושוב על משפט אחד: “איבדתי את עצמי”. חמש שנים אחר כך, אחרי מותה, הוא הציג בכנס בטיבינגן את מה שמצא במוח שלה, והמחלה קיבלה את שמו.
מאה שנה אחר כך, ב-2005, הציעה החוקרת סוזן דה לה מונט מאוניברסיטת בראון שם חדש: “סוכרת סוג 3”. הפרט המפתיע: לפי החוקרים, השינויים שמצאו במוח אינם תואמים לא סוכרת סוג 1 ולא סוג 2.
והביטוי הזה נשמע מוסמך, והוא מצוטט הרבה. לכן מתחילים דווקא ממה שהוא אינו.
זו אינה אבחנה רפואית. אף גוף בריאות לאומי אינו מכיר בה, איגוד הסוכרת האמריקאי אינו מכיר בה, ואי אפשר לקבל אותה מרופא. זה שם שחוקרים הציעו לתיאוריה, והוא שנוי במחלוקת בתוך התחום עצמו.
ומתחת לשם הזה יש ממצא אמיתי, והוא מעניין בהרבה מהשם.
מה שכן מתועד
בדיקות של רקמת מוח לאחר המוות, בכמה עבודות, מראות ירידה באיתות האינסולין ובאיתות של גורם הגדילה הדומה לאינסולין במוחות של חולי אלצהיימר.
הפרט שהופך את זה למעניין הוא שזה נמדד גם אצל אנשים שלא היו סוכרתיים. כלומר מדובר בעמידות לאינסולין שמקומה במוח, ואינה בהכרח המשך של מה שקורה בשאר הגוף.
מה שנקשר לעמידות הזו הוא פגיעה בקליטת גלוקוז במוח, בפינוי עמילואיד בטא, ובזרחון של חלבון טאו. אלה שלושת המרכיבים המרכזיים בסיפור של אלצהיימר.
והממצא שבגללו זה נוגע לקיטו
כאן מגיע החלק שמצדיק את קיומו של המאמר הזה באתר כמו זה.
הירידה בצריכת הגלוקוז במוח מופיעה לפני הסימפטומים הקוגניטיביים, ואפשר לראות אותה בהדמיה אצל אנשים בסיכון מוגבר עוד כשהם מתפקדים במלואם.
ובאותם אנשים בדיוק, ובאותם אזורי מוח, קליטת הקטונים נשארת תקינה.
זה לא היסק, זו מדידה. ובניסוי שבדק תוסף שומנים בשרשרת בינונית נמדד שהחילוף המטבולי הכולל במוח עלה, והעלייה הגיעה כולה מקליטת הקטונים, בעוד קליטת הגלוקוז נשארה כשהייתה.
והמנגנון, שהוא מדויק יותר ממה שנשמע
כאן עוצרים על פישוט שקל מאוד ליפול אליו.
“עמידות לאינסולין במוח” נשמעת כאילו האינסולין הוא מה שפותח את דלת הגלוקוז שם, כמו בשריר.
זה לא המצב. כניסת הגלוקוז למוח נעשית דרך מובילים שנקראים GLUT1 ו-GLUT3, והם
אינם תלויים באינסולין מלכתחילה.
אז מה כן נמצא? עבודה שבדקה רקמת מוח של חולי אלצהיימר מצאה בדיוק את שתי הדלתות, ברמת
החלבון: GLUT1 מופחת. MCT1, המוביל שמכניס את הקטונים, אינו מופחת.
וזה גם מסביר למה הקטונים עוקפים. הם עוברים במערכת הובלה נפרדת לגמרי, ובנוסף נמדד שתפריט
קטוגני מעלה את כמות ה-MCT1 במוח, כלומר היכולת לייבא אותם גדלה כשיש מה לייבא.
מה שבאמת ניתן לפעולה, וזה לא קיטו
וכאן החלק שהכי שימושי במאמר הזה, והוא דווקא לא על תפריט קטוגני.
הראיה החזקה ביותר בכל התחום הזה אינה על התערבות אלא על תזמון: אמצע החיים הוא החלון שבו גורמי סיכון ניתנים לשינוי משפיעים הכי הרבה על סיכון הדמנציה בהמשך.
במחקר על מבוגרים בגיל העמידה שכולם תקינים קוגניטיבית, עמידות גבוהה יותר לאינסולין נמצאה בקשר לנטל גבוה יותר של פגיעות בחומר הלבן ולביצועים קוגניטיביים נמוכים יותר, כבר בשלב הזה.
והעדות הכי ארוכה לזה מגיעה מישראל. בשנות השישים נרשמו למחקר מחלות הלב האיסכמיות 10059 גברים, עובדי מדינה, ובין השאר נבדק מי מהם סוכרתי. שלושים וחמש שנה אחר כך חזרו החוקרים, בהובלת פרופ’ מיכל שניידר-בארי, לבדוק מי פיתח דמנציה.
גברים במחקר, משנות השישים ועד הבדיקה
נרשמו בשנות השישים
10059
נותרו בחיים
2606
נבדקו לדמנציה
1892
אובחנו עם דמנציה
309
הקבוצה הצטמקה בכל שלב. מ-10059 שנרשמו נותרו בחיים 2606, נבדקו 1892, ו-309 מהם אובחנו עם דמנציה.
אצל מי שהיה סוכרתי באמצע החיים, הסיכוי לדמנציה היה גבוה פי 2.83. אבל התרשים מראה גם את המגבלה: מי שנשאר בחיים לבדיקה היה צעיר ובריא יותר מהקבוצה המקורית, ורווח הסמך רחב. זה קשר חזק לאורך זמן ארוך מאוד, לא הוכחה.
ומה שהניסויים בפועל הראו
עכשיו לחלק שקובע, והוא מרוסן בהרבה ממה שמצטטים ממנו.
בניסוי על אנשים עם ליקוי קוגניטיבי קל, משקה קטוגני לאורך שישה חודשים שיפר מדדי קוגניציה לעומת אינבו. בניסוי אחר, על אלצהיימר קל עד בינוני, תוסף שומנים בשרשרת בינונית שיפר קוגניציה לעומת אינבו.
הניסוי השני הוא היחיד בתחום שעמד בקריטריון הראיה החזק ביותר לתועלת טיפולית. שאר ההתערבויות הקטוגניות באלצהיימר מסווגות ברמת ראיה נמוכה יותר.
והשמן, בגרסה התלמודית
לתלמוד יש דעה משלו על אוכל וזיכרון. במסכת הוריות נמנים חמישה דברים “קשים ללימוד”, ובהם הרגיל ב, ומיד אחריהם חמישה ש“משיבים את הלימוד”, ובהם הרגיל בשמן זית. ורבי יוחנן מסכם: כשם שהזית משכח לימוד של שבעים שנה, כך שמן זית משיב לימוד של שבעים שנה.
זה פולקלור, לא ראיה, וזיתים שלמים לא גורמים לשכחה. אבל במקרה, דפוס התזונה הים-תיכוני, עם שמן זית ודגים, הוא אחד הדפוסים הנחקרים ביותר בקשר לבריאות המוח, ורובו נכנס לצלחת קטוגנית בלי מאמץ: דג אפוי עם קישואים, דג לבן בטחינה או ירקות קלויים בשמן זית. בלי כמויות, ובלי הבטחות.

ומה שעדיין פתוח לגמרי
אפילו אם מקבלים את כל האמור, נשארת שאלה שלא הוכרעה: האם עמידות האינסולין במוח היא הגורם, או שהיא תוצאה?
ייתכן שהיא מניעה את ההידרדרות. ייתכן גם שתאי עצב שנפגעים מסיבה אחרת מפסיקים להגיב לאינסולין כחלק מהפגיעה עצמה. שתי האפשרויות מתאימות לאותם ממצאים, וזו בדיוק הסיבה שהתחום עדיין מתווכח על השם.
מה שהמאמר הזה לא אומר
ובמפורש, כי כאן זה חשוב יותר מבכל מאמר אחר באתר.
תפריט קטוגני אינו טיפול באלצהיימר, ואינו מונע אותו. מה שקיים הוא ניסויים קטנים, קצרים, על מדדים קוגניטיביים, ולא על מהלך המחלה. שיפור בציון מבחן לאורך חודשים אינו עצירה של מחלה ניוונית, ואף אחת מהעבודות אינה טוענת שהוא כן.
וגם אם הכיוון יתאמת בעתיד, אין בכך הבטחה לאדם מסוים. תזונה אינה תחליף לבירור נוירולוגי, לא דוחה אותו, ולא מחליפה טיפול תרופתי שנקבע.
מתי להתייעץ עם רופא
כל שינוי קוגניטיבי מתמשך הוא סיבה לבירור. שכחה שמפריעה לתפקוד יומיומי, קושי חדש במילים, בלבול במקומות מוכרים, או שינוי אישיות אינם חלק טבעי מהגיל, והם דורשים הערכה ולא התאמת תפריט.
זה נכון במיוחד למי שיש לו סוכרת, יתר לחץ דם או היסטוריה משפחתית. ומי שמלווה בן משפחה עם ירידה קוגניטיבית לא צריך לשנות לו את התפריט על דעת עצמו: בגיל מבוגר, תפריט מגביל מעלה סיכון לתת-תזונה, וזה סיכון מיידי הרבה יותר.
מאיפה ממשיכים
מה הגוף עושה כשהוא עובר לקטונים, ומאיפה הם מגיעים, במה זה קטוזיס. ולנושא אחר שבו ההבחנה בין שינוי לנזק היא כל הסיפור, המיקרוביום בלי סיבים.
5 מתכונים עם זיתים באתר
- חטיף גבינה וזיתים1.7 גרם נטו · חלבי
- קוביות גבינה צהובה ואגוזי מלך2.5 גרם נטו · חלבי
- פילה דג בתנור עם עגבניות וזיתים4.9 גרם נטו · פרווה
מקורות
- A systematic review on type 3 diabetes: bridging the gap between metabolic dysfunction and Alzheimer’s diseasePMC · National Library of Medicine
- True or false? Alzheimer’s disease is type 3 diabetes: Evidences from bench to bedsideAgeing Research Reviews
- Ketogenic interventions in mild cognitive impairment, Alzheimer's disease, and Parkinson's disease: A systematic review and critical appraisalFrontiers in Neurology
- Lower GLUT1 and unchanged MCT1 in Alzheimer's disease cerebrovasculatureJournal of Cerebral Blood Flow & Metabolism
- Insulin resistance and brain health in midlife: a potential dementia prevention targetPMC · National Library of Medicine
- Diet-induced ketosis increases monocarboxylate transporter (MCT1) levels in rat brainNeurochemistry International
- A ketogenic drink improves cognition in mild cognitive impairment: Results of a 6-month RCTAlzheimer's & Dementia
- Study of the ketogenic agent AC-1202 in mild to moderate Alzheimer's disease: a randomized, double-blind, placebo-controlled, multicenter trialNutrition & Metabolism · PMC
- A randomized feasibility trial of the modified Atkins diet in older adults with mild cognitive impairment due to Alzheimer’s diseasePMC · National Library of Medicine
- A Potential Role for the Ketogenic Diet in Alzheimer's Disease Treatment: Exploring Pre-Clinical and Clinical EvidencePMC · National Library of Medicine
- Diabetes mellitus in midlife and the risk of dementia three decades laterNeurology
- Scientists believe type 3 diabetes uncoveredNutraIngredients-USA
- The history behind Alzheimer’s diseaseAlzheimer Society of Canada
- הוריות יג ע״בספריא