קטוזה.

קיטו ומחלת כליות כרונית: השאלה היא החלבון

מי שיש לו מחלת כליות כרונית לא משתמש במחשבון החלבון של האתר. מה ההנחיות הבינלאומיות אומרות על חלבון, למה קיטו עתיר חלבון מתנגש בזה, ועם מי מחליטים.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

בנתונים של מכבי על כמעט 1.4 מיליון מבוגרים, ל-3.9% היה תפקוד כליות ירוד, וזה הגבול התחתון, כי הבדיקה לא כללה חלבון בשתן. ובקרב חולי סוכרת סוג 2 בישראל, מחקר על יותר מ-62 אלף מבוגרים מצא שכמעט שליש, 30.7%, עונים להגדרה של מחלת כליות כרונית.

וזו גם אוכלוסייה שקיטו מושך: אנשים עם סוכרת ולחץ דם, שמחפשים דרך להוריד סוכר.

אם יש לכם מחלת כליות כרונית, המאמר הזה לא מחליף את הנפרולוג. הוא מסביר למה כל מה שהאתר אומר על חלבון לא חל עליכם כמו שהוא.

השאלה היא החלבון

בשאר האתר, השאלה המרכזית בקיטו היא פחמימות, והחלבון נקבע כך שיספיק. מחשבון המאקרו נותן 1.2 עד 2.0 גרם חלבון לכל קילו משקל גוף, לפי רמת הפעילות.

במחלת כליות כרונית, החלבון הוא חלק מהטיפול, וההמלצות שונות. קיטו אחרי גיל שישים מסביר שמבוגרים צריכים לפעמים יותר חלבון, אבל גם מעל גיל שישים, עם מחלת כליות את הכמות קובעים עם הנפרולוג.

הניסוי שבדק את זה

הוויכוח על חלבון וכליות ישן. בשנת 1994 פורסם ב-NEJM הניסוי הגדול בתחום, MDRD. 585 חולים עם תפקוד כליות ירוד חולקו לשתי קבוצות: חצי אכלו כ-1.3 גרם חלבון לקילו, וחצי כ-0.58.

התוצאה אכזבה את מי שקיווה: אחרי שלוש שנים, לא היה הבדל מובהק בקצב הירידה של תפקוד הכליות. אולי יתרון קטן אחרי ירידה ראשונית, ומגמה לא מובהקת אצל החולים הקשים יותר.

והפרט המפתיע, ממרחק של שלושים שנה: קבוצת הביקורת, זו שאכלה “רגיל”, אכלה כ-1.3 גרם לקילו. זה המספר שההנחיות של היום מגדירות כתקרה למי שבסיכון. כלומר הניסוי לא בדק בכלל את מה שקורה בקיטו עתיר חלבון, שם הכמויות גבוהות יותר.

מה ההנחיה אומרת

ההנחיה של KDIGO, הארגון הבינלאומי שמפרסם את ההנחיות לטיפול במחלות כליות, עודכנה ב-2024. למבוגרים בשלבים 3 עד 5, היא מציעה כ-0.8 גרם חלבון לכל קילו משקל ביום, בערך כמו ההמלצה לכלל האוכלוסייה. ההמלצה הזו מדורגת חלשה, על בסיס ראיות בוודאות נמוכה.

ובכל שלב, למי שבסיכון שהמחלה תתקדם, ההנחיה מציינת כנקודה מעשית להימנע מיותר מ-1.3 גרם לקילו ביום.

וחשוב לדייק: ההנחיה הזו מתייחסת למי שאינו בדיאליזה. בדיאליזה ההמלצות אחרות, ואותן קובע הצוות.

הקצה התחתון של מחשבון החלבון באתר כמעט נוגע בתקרה שההנחיה מציבה למי שמחלת הכליות שלו בסיכון להתקדם.

ולמה זה מתנגש בקיטו

תפריט קיטו שבנוי על בשר, ביצים וגבינות נוטה להיות עשיר בחלבון, לפעמים בלי שמתכוונים. מי שמוריד פחמימות ומחליף אותן בעיקר בחלבון, ולא בשומן, יכול להגיע הרבה מעל מה שההנחיה מציעה.

סלט עגבנייה ומלפפון קצוץ עם פרוסות אבוקדו וטחינה בקערת קרמיקה
אבוקדו, טחינה ועגבנייה: שלושה מעמודי התווך של הצלחת, ושלושה מקורות אשלגן.תמונה שנוצרה ב-AI

אשלגן, זרחן, וסלט ישראלי

וחלבון אינו הדבר היחיד. כשהכליות חלשות, הן מתקשות לפנות אשלגן וזרחן, ושניהם נמצאים בדיוק במזונות שקיטו אוהב. אשלגן גבוה מדי משפיע על קצב הלב, ולכן במחלת כליות מתקדמת הוא נמדד ונקבע עם הצוות.

אשלגן, מיליגרם ב-100 גרם

אבוקדו

485

טחינה

414

עגבנייה

237

אשלגן ב-100 גרם, לפי נתוני משרד החקלאות האמריקאי. מנה רגילה קטנה יותר, אבל בסלט ישראלי עם אבוקדו וטחינה זה מצטבר.

ב-100 גרם יש כ-485 מיליגרם אשלגן, ב כ-414, ובעגבנייה כ-237. כף טחינה היא הרבה פחות מ-100 גרם, אבל סלט ישראלי, שקשוקה וטחינה באותו יום מצטברים. ובטחינה יש גם זרחן רב. גבינות מלוחות, חמוצים ונקניקים מוסיפים נתרן.

גם את כמות המלח קובעים לפעמים עם הצוות. אשלגן, זרחן ומלח משתנים כולם כשהתפריט משתנה.

ומחקר אחד חשוב: בניסוי של 90 יום על קיטו במחלת כליות פוליציסטית, תפקוד הכליות דווקא השתפר, אבל שני משתתפים בקבוצת הקיטו פיתחו אבנים בכליות. החוקרים עצמם הזכירו שקיטו עשיר בחלבון אינו מומלץ במחלת כליות. ניסוי קטן, ושאלה פתוחה. קיטו ולחץ דם עוסק במלח, וקיטו ואבנים בכליות במצב כליות אחר.

מתי להתייעץ עם רופא

לפני כל שינוי תזונה, אם יש לכם מחלת כליות כרונית בכל שלב. כולל קיטו, כולל “רק להוריד לחם”.

לפני שמוסיפים מלח או נוטלים תוספי מינרלים, גם אם זו העצה הנפוצה לשבוע הראשון. שפעת הקיטו מזכיר שההמלצה להוסיף מלח לא חלה על מי שיש לו מחלת כליות.

אם אתם נוטלים תרופות קבועות, ובמיוחד ללחץ דם או לסוכרת. שינוי תזונה הוא שיחה עם מי שרשם אותן, לפני ולא אחרי.

ואם אתם לא יודעים מה מצב הכליות שלכם ויש לכם סוכרת או לחץ דם גבוה, שאלו את רופא המשפחה אם צריך לבדוק את תפקוד הכליות לפני שמתחילים.

מאיפה ממשיכים

מחשבון המאקרו מסביר מאיפה הגיע טווח החלבון באתר, ולמי הוא לא מתאים.

קיטו ואבנים בכליות עוסק בסיכון אחר של הכליות בקיטו.

קיטו ולחץ דם הוא המקום להבין את צד המלח.

קיטו וזאבת עוסק במחלה שפוגעת בכליות אצל רבים מהחולים, ולמה תפריט עתיר חלבון הוא שיחה עם נפרולוג.

7 מתכונים עם אבוקדו באתר

ועוד 4 במאגר המתכונים

11 מתכונים עם טחינה באתר

ועוד 8 במאגר המתכונים

מקורות

  1. KDIGO 2024 Clinical Practice Guideline for the Evaluation and Management of Chronic Kidney DiseaseKidney International · KDIGO
  2. Prevalence of chronic kidney disease in a large Israeli health organizationPubMed
  3. Chronic kidney disease in type 2 diabetes patients: a population-based descriptive study (Israel)The Hebrew University of Jerusalem
  4. The MDRD trial: protein intake and blood pressure control in renal insufficiency2 Minute Medicine (on NEJM 1994)
  5. KDIGO 2024 CKD guideline, part 2NephJC
  6. Avocados, raw: nutrition facts (USDA data)USDA FoodData Central (mirror)
  7. Tahini from roasted kernels: nutrition facts (USDA data)USDA FoodData Central (mirror)
  8. Ketogenic diet trial in polycystic kidney diseaseUC Santa Barbara
  9. Tomatoes, red, ripe, raw: nutrition facts (USDA data)USDA FoodData Central (mirror)