קטוזה.

שפעת הקיטו: למה השבוע הראשון מרגיש רע

הרבה מי שמתחילים קיטו מרגישים רע בשבוע הראשון ובטוחים שהגוף מתנגד. ברוב המקרים מדובר במלח ובמים. מה קורה בפנים, מה עוזר, ומתי זו כבר לא שפעת הקיטו.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

במסע הארקטי של הסגן פרדריק שוואטקה, בשנים 1878–1880, עברו אנשי המשלחת לתפריט של בשר אייל צפוני כמעט בלבד. בשבועות הראשונים הם הרגישו חולשה, והיא חלפה תוך שבועיים עד שלושה. את הסיפור מביא החוקר סטיבן פיני, שרואה בו תיעוד מוקדם של הסתגלות לקטוזיס. הפרטים מגיעים מהסיכום שלו, לא מהיומן המקורי.

מי שמתחילים קיטו היום מתארים חולשה דומה בשבוע הראשון. הם מספרים שהרגישו נורא, שהגוף פשוט לא הסכים, ושכנראה זה לא מתאים להם. חלקם עוזבים כאן.

ברוב המקרים זה לא הגוף. זה מלח ומים.

מה באמת קורה בימים הראשונים

הגוף מחזיק פחמימות זמינות בצורת גליקוגן, בכבד ובשרירים. גליקוגן אינו יבש: כל גרם שנאגר נאגר יחד עם כמה גרמים של מים. כשמפסיקים להזין את המאגר הוא מתרוקן, והמים שהיו קשורים אליו יוצאים.

מה שיוצא יחד עם המים הוא מה שמסביר את התחושה. נתרן, אשלגן ומגנזיום מופרשים בשתן יחד עם הנוזלים. במקביל רמת האינסולין יורדת, ואחד התפקידים של אינסולין הוא לאותת לכליות לשמר נתרן. פחות אינסולין, פחות שימור. שני המנגנונים דוחפים לאותו כיוון בדיוק.

איך זה מרגיש, וכמה זמן

התופעה תוארה בספרות תחת השם “שפעת הקיטו”, והעבודה שנתנה לה את השם בחנה דיווחים של אנשים בפורומים מקוונים: 448 פוסטים של 300 משתמשים, מתוך 43 פורומים. רק 101 מהמשתמשים תיארו חוויה אישית, והם כללו 54 תסמינים שונים.

מהפורומים אל הנתון על משך התחושה

משתמשים שנדגמו

300

תיארו חוויה אישית

101

ציינו מתי זה עבר

8

כמה נשאר מהמדגם: מתוך 300 משתמשים, 101 תיארו חוויה אישית, ורק 8 ציינו מתי התחושה עברה.

ורק שמונה ציינו מתי זה נגמר: חציון של 4.5 ימים, בטווח של שלושה עד שלושים. זו מגבלה אמיתית: העבודה מתארת מה אנשים מדווחים על עצמם, לא מה נמדד אצלם במרפאה. מה שהיא כן מראה הוא שהתלונות חוזרות על עצמן בדפוס יציב למדי.

הדפוס הזה מוכר: כאב ראש, עייפות, ערפול וקושי בריכוז, התכווצויות שרירים, בחילה, עצבנות, שינה פחות טובה, וחשק עז לפחמימות. חלק מהאנשים מדווחים גם על עצירות, שנובעת משילוב של ירידה חדה בסיבים ואיבוד נוזלים.

העיתוי אופייני. זה לא מתחיל ביום הראשון אלא אחרי יום או יומיים, כשהמאגרים מתרוקנים בפועל, והוא נוטה לדעוך תוך ימים ספורים עד כשבועיים. מי שמכיר את חלון הזמן הזה מראש עובר אותו אחרת לגמרי ממי שחושב שמשהו התקלקל.

  1. ימים 0–1

    המאגר מתרוקן

    הגליקוגן יורד והמים שהיו קשורים אליו יוצאים. המשקל צונח, ורובו מים.

  2. ימים 2–5

    החלון הקשה

    כאב ראש, עייפות, ערפול, התכווצויות ועצבנות. כאן רוב האנשים עוזבים.

    השיא

  3. ימים 5–14

    מתחיל להתייצב

    אצל רוב האנשים התסמינים דועכים. ההסתגלות המלאה לוקחת שבועות נוספים.

ומכאן זו כבר לא שפעת הקיטו

תסמין שנמשך מעבר לשבועיים, מחמיר במקום להשתפר, או מגיע עם דפיקות לב, סחרחורת חזקה, בלבול או הקאות, אינו חלק מהמהלך. זו סיבה לבדוק, לא להמתין.

זה המהלך השכיח, לא הבטחה. יש מי שלא מרגיש דבר, ויש מי שמרגיש הרבה יותר.
ספל חרס עם מרק צח ובו טבעות שומן, לצידו מלח גס בקערית קטנה
מרק צח ומלח גס. זה נשמע פשוט מדי, וזה בדיוק מה שחסר בימים הראשונים.תמונה שנוצרה ב-AI

ועוד סיבה לתחושה, שאינה המלח

המלח הוא ההסבר הראשון, והוא לא ההסבר היחיד. יש סיבה שנייה שכמעט לא מוזכרת, והיא שהתפריט הזה מוריד את התיאבון.

מטה-אנליזה שבחנה בדיוק את השאלה הזאת מצאה שתפריטים קטוגניים מלווים בירידה בתחושת הרעב ובתיאבון, גם כשהקלוריות אינן מוגבלות. זה יתרון אמיתי למי שרוצה לאכול פחות, ובשבוע הראשון הוא עובד גם בכיוון שאיש לא התכוון אליו.

מה שקורה בפועל: הלחם, האורז, הפירות והחטיפים יוצאים מהתפריט בבת אחת, ומה שאמור להיכנס במקומם נכנס לאט. מי שלא תכנן את הארוחות מראש מוריד מאה גרם פחמימות ומחליף אותן בסלט, כלומר הוא החליף מקור דלק, ובאותה הזדמנות הוא אוכל פחות בהרבה ממה שאכל, בלי להחליט על זה.

ועייפות, ערפול וכאב ראש הם בדיוק מה שאכילה מופחתת עושה, בלי שום קשר לקטוזיס. מי שמייחס את כל התחושה למלחים יכול להוסיף מלח ולהישאר עייף.

והבדיקה פשוטה: לעבור על מה שנאכל ביום אחד, ולשאול אם זה היה נראה מספק לפני המעבר. אם התשובה לא, זה המקום הראשון לבדוק, לפני כל תוסף. תפריט השבוע הראשון קיים בדיוק בגלל זה.

מה שבאמת עוזר

מלח, ולא רק מים

זה הכיוון הראשון, ואצל רבים הוא לבדו כבר משפר את התחושה.

וכאן צריך דיוק, כי “תוסיפו מלח” נשמע כמו הוראה בלי גבול. Virta, שמפעילה תוכנית קיטו קלינית, מתארת מרק צח או ציר כמקור נתרן פשוט, לצד המלחה של האוכל לפי הטעם. מדובר בתוספת צנועה, משמעותית פחות ממה שאנשים מדמיינים כשאומרים להם “העלו מלח”.

בפועל, מרק צח, , גבינות מלוחות ומליחה נדיבה יותר של האוכל עושים את העבודה. מרק עוף הוא ממילא התרופה היהודית הוותיקה לשפעת, ומרק העוף דל הפחמימה באתר כולל קצת גזר, כך שהוא אינו נקי מפחמימות. חטיף גבינה וזיתים ומים בטעם לימון-נענע הם עוד שתי דרכים להכניס מלח דרך אוכל ושתייה. ומי שבוחרים באבקת מרק כקיצור דרך קוראים קודם את הרכיבים: בחלק מהאבקות יש מלטודקסטרין או סוכר, וזה בדיוק מה שהתפריט מנסה להוציא.

אשלגן ומגנזיום, ואיזה מגנזיום

הכיוון השני הוא האוכל עצמו: , עלים ירוקים, שקדים, זרעי דלעת ודגים שמנים. רשימת הקניות נבנתה ממתכוני האתר, וממילא רוב מה שיש בה נמצא בצד הזה של המפה.

ואם בכל זאת פונים לתוסף מגנזיום, הצורה משנה. מגנזיום אוקסיד, הזול והנפוץ ביותר על מדף בית המרקחת, כמעט אינו מסיס במים, ובעבודה שהשוותה אותו לציטראט נמצא שהציטראט מסיס הרבה יותר וגם הועלה יותר במדידת ההפרשה. יש גם עבודה שלא מצאה הבדל מובהק, אז זה לא סגור לגמרי.

מה שכן סגור הוא התופעה השנייה: אוקסיד הוא גם המשלשל שבהם, כי מה שלא נספג מושך מים למעי. מי שלוקח אותו בשביל ההתכווצויות צריך לדעת את זה מראש. התכווצויות שרירים בקיטו מראה מה סקירת Cochrane מצאה על מגנזיום והתכווצויות, וזה פחות ממה שנהוג לחשוב.

העצירות, שאף אחד לא מכין אליה

היא מופיעה ברשימת התסמינים ואז נעלמת מהעצות, וחבל, כי הסיבה שלה ברורה: ירידה חדה בסיבים יחד עם איבוד נוזלים.

שלושת הדברים שעובדים הם בדיוק אלה שכבר ברשימה, ביתר הקפדה: נוזלים, מלח שמחזיק אותם (למי שאין לו הגבלת מלח מהרופא), וירקות עליים בכמות אמיתית ולא כקישוט. אבוקדו, זרעי צ׳יה וזרעי פשתן מוסיפים סיבים בלי להוסיף פחמימה זמינה. ואם זה לא נפתר בזה, זה כבר נושא בפני עצמו, עם הגדרה, סימני אזהרה ושאלה של מינונים שאינה לאתר: עצירות בקיטו.

קצב, וזה החלק שאפשר לבחור

ירידה מ-225 גרם פחמימות, סדר גודל מקובל לתפריט ישראלי רגיל, ל-20 בן לילה היא שינוי של סדר גודל, וחלק מהאנשים עוברים אותו בנחת יותר כשהם יורדים בהדרגה לאורך שבוע או שניים במקום ביום אחד. זה לא הופך את התהליך לפחות יעיל, רק פחות חד.

ומה שלא עוזר הוא אימון עצים ביומיים הראשונים. הגוף באמצע החלפת מקור דלק, הביצועים יורדים זמנית ממילא, ואימון קשה על רקע מלחים נמוכים הוא הדרך המהירה ביותר להפוך שבוע לא נעים לשבוע שבו באמת קורה משהו. שבוע של הליכות אינו ויתור, הוא תזמון.

הטעות שחוזרת על עצמה

הטעות הנפוצה אינה לאכול פחמימה בטעות. היא לפרש את התחושה כהוכחה.

אדם שמרגיש רע ביום השלישי מסיק שהתזונה הזו מזיקה לו, ועוזב בדיוק ביום שלפני שזה מתחיל להשתפר. אדם אחר מסיק שהוא “לא בקטוזיס מספיק” ומוריד עוד פחמימות, מה שמעמיק את אותה ירידה במלחים שגרמה לתחושה מלכתחילה.

שתי המסקנות מגיעות מאותו מקום: אף אחד לא אמר לאדם הזה מראש מה הולך לקרות ולמה.

מתי זו כבר לא שפעת הקיטו

זה החלק שחשוב יותר מכל השאר.

שפעת הקיטו היא אבחנה של שלילה, ולא הסבר שמכסה הכול. תחושה רעה שנמשכת מעבר לשבועיים, מחמירה במקום להשתפר, או מגיעה עם דפיקות לב, סחרחורת חזקה, בלבול, הקאות או קוצר נשימה, אינה “חלק מהתהליך”. היא סיבה לבדוק.

מתי להתייעץ עם רופא

לפני שמתחילים, אם אתם נוטלים אינסולין או תרופות שמורידות סוכר, תרופות ללחץ דם או משתנים. הורדת פחמימות חדה בלי התאמת מינון עלולה לגרום להיפוגליקמיה, והעלאת מלח אינה ניטרלית למי שמטופל בלחץ דם.

אם יש לכם מחלת כליות, מחלת לב או מחלת כבד, או אם אתם בהיריון או בהנקה. ההמלצה הכללית להוסיף מלח אינה חלה על כולם, והכמות הנכונה עבורכם אינה שאלה לאתר אינטרנט.

אם התסמינים נמשכים מעבר לשבועיים או מחמירים. גם אם הם התחילו כמו שפעת קיטו קלאסית.

מאיפה ממשיכים

תפריט השבוע הראשון בנוי כך שהימים שבהם התחושה הכי פחות טובה הם גם הימים שבהם צריך הכי פחות לבשל.

מה זה קיטו מסביר את אותו מנגנון מהצד השני: למה ריקון הגליקוגן הוא בדיוק הדבר שאמור לקרות, ולא תקלה בדרך.

ואם אתם באמצע השבוע הראשון עכשיו, הדבר השימושי ביותר שאפשר לעשות ברגע זה הוא לא להחליט כלום על סמך איך שאתם מרגישים היום.

קיטו ולחץ דם הוא אותו מנגנון של מלח ומים, אצל מי שנוטל תרופות ללחץ דם, ושם הוא כבר שאלה לרופא.

קיטו ומיגרנה עוסק במי שכאב הראש של השבוע הראשון פוגש אצלו מיגרנה, ובמה שנמדד על קטוזיס ומיגרנה בכלל.

“רעלים שמשתחררים מהשומן” עוסק בהסבר נפוץ לתחושה הרעה, ובמה שנמדד באמת.

אלקטרוליטים בקיטו מסביר למה הנתרן יוצא, מה ההמלצות הרשמיות, ואיפה יש אשלגן ומגנזיום בצלחת.

7 מתכונים עם אבוקדו באתר

ועוד 4 במאגר המתכונים

5 מתכונים עם זיתים באתר

ועוד 2 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Symptoms during initiation of a ketogenic diet: a scoping review of occurrence rates, mechanisms and relief strategiesPMC · National Library of Medicine
  2. Predicting and Testing Bioavailability of Magnesium SupplementsPMC · National Library of Medicine
  3. Consumer Reports of "Keto Flu" Associated With the Ketogenic DietFrontiers in Nutrition
  4. The Ketogenic Diet: Clinical Applications, Evidence-based Indications, and ImplementationStatPearls · NCBI Bookshelf
  5. Low-Carbohydrate DietStatPearls · NCBI Bookshelf
  6. Do ketogenic diets really suppress appetite? A systematic review and meta-analysisObesity Reviews
  7. The ketogenic diet is not for everyone: contraindications, side effects, and drug interactionsAnnals of Medicine · Taylor & Francis
  8. Ketogenic diets and physical performanceNutrition & Metabolism · Stephen D. Phinney (2004)
  9. How much sodium, potassium and magnesium should I have on a ketogenic diet?Virta Health
  10. התפריט של הישראלים נחשף — כמה שומן אנחנו צורכים ביום?ynet