קטוזה.

ממתיקים בקיטו: מה לא מעלה סוכר, ומה ההרגל עושה

מהלחם המתוק של פלברג ועד ניסויי מכון ויצמן: אריתריטול, סטיביה ומונק פרוט כמעט לא נוגעים בסוכר, מלטיטול כן, וחלק מהממתיקים משנים את חיידקי המעי.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-1879 עבד הכימאי קונסטנטין פלברג במעבדה של אירה רמסן באוניברסיטת ג׳ונס הופקינס, על נגזרות של זפת פחם. בערב, בארוחת הערב, הלחם היה מתוק באופן מוזר. הוא חזר למעבדה, טעם, לפי הסיפור, כמעט כל כוס ומבחנה על השולחן, ומצא את המקור: חומר שנשאר על הידיים שלו. כך נולד הסכרין, הממתיק המלאכותי הראשון. ב-1884 הגיש פלברג, בלי לעדכן את רמסן, בקשות פטנט על שמו, ובהמשך הציג את עצמו כמגלה היחיד. רמסן לא סלח לו.

מאה וחמישים שנה אחר כך השאלה מגיעה כמעט תמיד באותו שבוע. בערך ביום החמישי, כשהתפריט כבר עובד והראש מתחיל לחפש משהו מתוק.

ויש לה שתי תשובות, והן לא סותרות. אחת על מה שהגוף עושה, ואחת על מה שההרגל עושה.

מה שהגוף עושה

חלק מהממתיקים כמעט לא נוגעים בסוכר בדם ובאינסולין, וזה נמדד ולא נטען.

אריתריטול נספג במעי הדק ומופרש כמעט כולו בשתן בלי לעבור מטבוליזם. סטיביה ומונק פרוט אינן פחמימות בכלל. בעבודות שבדקו את שלושתם לא נמצאה תגובת גלוקוז או אינסולין משמעותית.

מלטיטול הוא סיפור אחר לגמרי. הוא כוהל סוכר כמו אריתריטול, הוא מופיע על אותן אריזות, והוא כן מעלה סוכר בצורה מורגשת. והוא נפוץ במיוחד בשוקולד “ללא סוכר”, בדיוק במקום שבו הכי קל להניח שהוא בטוח.

ממתיק השפעה על סוכר ואינסולין
אריתריטול זניחה
סטיביה זניחה
מונק פרוט זניחה
קסיליטול קלה, אך קיימת
מלטיטול משמעותית
סוכרלוז ואספרטיים הראיות מעורבות

השורה האחרונה היא הכנה ביותר. רוב המחקרים לא מצאו תגובת אינסולין לסוכרלוז ולאספרטיים, אבל לא כולם. חלקם כן מצאו עלייה, במיוחד בשילובים. זה לא סגור, ומי שמוכר לכם את זה כסגור מוכר.

מה שקורה במעי, והניסוי מרחובות

ב-2014 פרסמו ערן אלינב וערן סגל ממכון ויצמן, יחד עם יותם סואץ, ממצא שהפתיע את התחום: עכברים שקיבלו ממתיקים מלאכותיים פיתחו אי-סבילות לגלוקוז, והאשמים היו חיידקי המעי. בחלק האנושי של העבודה קיבלו 7 מתנדבים סכרין במינון המרבי המותר במשך כשבוע. אצל 4 מהם תגובת הסוכר החמירה, ואצל 3 לא.

שבעה אנשים הם לא מחקר, וזה בדיוק מה שהם עשו ב-2022. הפעם חיפשו אנשים שלא צורכים ממתיקים בכלל, מאף מקור.

אנשים, בניסוי הממתיקים של מכון ויצמן

נבדקו

1400

לא צרכו ממתיקים כלל

120

כדי למצוא 120 אנשים שלא נוגעים בממתיקים, היה צריך לבדוק כ-1400. כלומר פחות מאחד מכל עשרה, וזה ממצא בפני עצמו: ממתיקים נמצאים כמעט בכל מקום.

המשתתפים קיבלו במשך שבועיים סכרין, סוכרלוז, אספרטיים או סטיביה, מתחת לקצובה המותרת. רק סכרין וסוכרלוז שיבשו את תגובת הסוכר, ושוב, לא אצל כולם. אבל כל הארבעה, כולל הסטיביה, שינו את הרכב החיידקים ואת מה שהם מייצרים. מה זה אומר לאורך שנים, עדיין לא ידוע.

ומה שההרגל עושה

יש מי שבוחר לוותר על ממתיקים לגמרי, לא כי הם מזיקים, אלא בגלל ההרגל. אחרי כמה שבועות בלי סוכר, הרבה אנשים מדווחים שעגבנייה וגזר מתחילים לטעום מתוקים יותר. ממתיק שאינו מעלה סוכר אינו חטא בקיטו, ומי שמשתמש בו לא עושה שום דבר לא נכון.

מה שהמחקר כן תומך בו: רוב העבודות מצאו שצריכת ממתיקים אינה מורידה את העדפת המתוק, כלומר הטענה שממתיק “יגמול” מסוכר אינה מבוססת. ובניסוי של עשרה ימים, סוכרלוז שנלקח יחד עם פחמימה החליש את תגובת המוח למתוק ופגע ברגישות לאינסולין, אף שהמתיקות שהמשתתפים דיווחו עליה לא השתנתה. סוכרלוז לבדו, בלי הפחמימה, לא עשה את זה.

ומה שארגון הבריאות העולמי אומר. ב-2023 פרסם הארגון הנחיה שממליצה לא להשתמש בממתיקים שאינם סוכר כדרך לשלוט במשקל או להוריד סיכון למחלות כרוניות. ההמלצה מותנית: הסקירה שעליה היא נשענת לא מצאה יתרון לאורך זמן בהורדת שומן גוף, ומצאה קשר אפשרי לסוכרת סוג 2 ולמחלות לב, אבל קשר כזה יכול לנבוע מההבדלים בין מי שמשתמש בממתיקים למי שלא. שני דברים ההנחיה לא מכסה: אנשים שכבר יש להם סוכרת, ופוליאולים כמו אריתריטול.

אז מה עושים בפועל

בשבוע הראשון או השני יש היגיון לדחות את הממתיקים. לא כי הם מזיקים, אלא כי זה החלון שבו הטעם מתרגל לפחות מתוק.

אחרי זה, אם בא לכם קינוח, אריתריטול וסטיביה הם אלה שכמעט לא נוגעים בסוכר. אריתריטול בכמות גדולה גורם לאי-נוחות במערכת העיכול אצל חלק מהאנשים, ויש גם שאלה פתוחה על אריתריטול ולב, שמפורטת בקינוחים בקיטו. ופאדג׳ שוקולד עשוי בלי ממתיק בכלל, משוקולד מריר וחמאת .

ואם מה שאתם מחפשים זה טעם ולא מתיקות, מה מותר ומה אסור מפרט את האזור שבו שוקולד מריר 85% ומעלה נכנס בלי ממתיק בכלל.

חפיסת שוקולד מריר שבורה לריבועים על נייר כסף פתוח, שברי שוקולד סביב
שוקולד מריר גבוה באחוזים נכנס בלי ממתיק בכלל. זה הפתרון שלא מנסה לחקות סוכר.תמונה שנוצרה ב-AI

ואם בכל זאת אופים

זה החלק שחסר ברוב המאמרים בנושא, כי הם נעצרים בטבלה. ממתיק שנכנס לעוגה מתנהג אחרת מממתיק שנכנס לקפה, ושלושת הדברים שמפתיעים אנשים הם אלה.

אריתריטול מתגבש כשהוא מתקרר. זו התחושה החולית שמופיעה בקינוח שהוצא מהמקרר, כמו פרפה שוקולד וקוקוס, והיא לא סימן שמשהו השתבש. היא פשוט מה שהחומר עושה. קינוח שמוגש בטמפרטורת החדר סובל מזה הרבה פחות.

וגם מקרר את הפה. יש לו אפקט קירור מורגש, שבשוקולד ובמנטה הוא דווקא נעים ובעוגת גבינה פחות.

סטיביה הופכת מרה בכמות. במינון קטן היא נקייה, ומעל סף מסוים מופיעה מרירות מתכתית שאי אפשר להתעלם ממנה. זו הסיבה שרוב התערובות המסחריות הן שילוב של אריתריטול עם מעט סטיביה: האריתריטול נותן נפח, הסטיביה נותנת מתיקות, ואף אחד מהם לא נדחף עד הסף שלו.

ועל המדף בישראל: הרבה ממתיקים בטבליות ובאבקה אינם הממתיק אלא ממתיק על גבי מילוי, והמילוי הוא בדרך כלל דקסטרוז או מלטודקסטרין. באפייה זה מצטבר לכמות אמיתית, וקפה בקיטו מראה איך זה נראה בשקית הקטנה שליד הקפה.

שלוש קערות קטנות על משטח שיש: אבקה גבישית לבנה, טפטפת זכוכית של סטיביה וקוביות פאדג׳ שוקולד, בלי אריזות
שלוש קערות קטנות על שיש: אבקה גבישית, טפטפת סטיביה וקוביות פאדג׳.תמונה שנוצרה ב-AI

מתי להתייעץ עם רופא

אם אתם מנהלים סוכרת. ממתיקים משפיעים אחרת על אנשים שונים, והחלפת סוכר בממתיק אינה ניטרלית כשיש טיפול תרופתי בתמונה.

אם יש לכם מצב מעיים כרוני, ובכלל זה תסמונת המעי הרגיז. כוהלי סוכר מחמירים תסמינים אצל חלק מהאנשים.

ואם אתם בהיריון או בהנקה. ההמלצות לגבי ממתיקים מסוימים שונות במצבים האלה, וזו שיחה עם רופא ולא החלטה מהמדף.

מאיפה ממשיכים

כמה פחמימות ביום מסביר למה “פחמימות נטו” על אריזה אינו מספר שאפשר לסמוך עליו, וגם מה לעשות עם כוהלי סוכר בחישוב.

למה אני לא בקטוזיס עוסק בפחמימות הנסתרות שבאמת מפילות אנשים, והממתיקים כמעט אף פעם אינם הסיבה.

שלשול בקיטו מראה מה נמדד על קסיליטול מול אריתריטול במעיים, ולמה הם לא אותו דבר גם שם.

חשק למתוק בקיטו עוסק בשאלה שקודמת לממתיקים: מה עושים עם החשק עצמו.

קיטו ומעי רגיז מסביר למה ממתיקים מקבוצת הפוליאולים עלולים להחמיר מעי רגיז.

קינוחים בקיטו מראה אילו קינוחים בקטלוג מוכנים בלי ממתיק בכלל.

9 מתכונים עם קוקוס באתר

ועוד 6 במאגר המתכונים

3 מתכונים עם שוקולד באתר

מקורות

  1. The Effect of Artificial Sweeteners Use on Sweet Taste Perception and Weight Loss Efficacy: A ReviewPMC · National Library of Medicine
  2. Chronic Use of Artificial Sweeteners: Pros and ConsPMC · National Library of Medicine
  3. Glycemic Impact of Non-Nutritive Sweeteners in Health and Type 2 DiabetesNutrition Reviews · Oxford Academic
  4. Low-Carbohydrate DietStatPearls · NCBI Bookshelf
  5. Use of non-sugar sweeteners: WHO guidelineWorld Health Organization
  6. Artificial sweeteners induce glucose intolerance by altering the gut microbiotaNature
  7. Personalized microbiome-driven effects of non-nutritive sweeteners on human glucose toleranceCell · מכון ויצמן
  8. SaccharinEncyclopaedia Britannica
  9. Short-Term Consumption of Sucralose with, but Not without, Carbohydrate Impairs Neural and Metabolic Sensitivity to Sugar in HumansCell Metabolism