נקניקים ופסטרמה בקיטו: מה בודקים במקרר
נקניק, פסטרמה, קבנוס ונקניקיות כמעט בלי פחמימות, אבל עם הרבה מלח. כמה נתרן יש בהם לפי USDA, איפה מסתתר עמילן, ומה אומר הסיווג של ארגון הבריאות העולמי.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
הערה לפני הכול: המאמר עוסק במה שעל הצלחת. ענייני כשרות מתוארים בו כמנהג, ושאלות הלכה מפנים לרב.
מקרר המעדנייה בסופר, יום חמישי בערב. פסטרמה פרוסה, קבנוס, נקניקיות למנגל, נקניק בגליל. על אף אריזה לא כתוב “קיטו”, ורובן נראות כאילו נכתבו בשבילו: בשר, שומן, כמעט בלי פחמימות.
ומבחינת הפחמימות, המדף הזה באמת קרוב לקיטו יותר מכמעט כל מדף אחר בסופר. מה שמעניין בו נמצא בשורה אחרת בטבלה, זו שרוב מי שסופר פחמימות מדלג עליה.
מה הופך בשר ל“מעובד”
לפי ההגדרה של סוכנות הסרטן של ארגון הבריאות העולמי, בשר מעובד הוא בשר שעבר המלחה, כבישה, תסיסה, עישון או תהליך אחר כדי לשפר טעם או להאריך חיי מדף. נקניקיות, נקניק, סלמי, בשר משומר ופסטרמה נמצאים כולם בקבוצה הזו.
שניצל מוכן הוא סיפור אחר. הבשר שבו לא בהכרח עבר כבישה, אבל הוא מגיע בתוך ציפוי, וציפוי הוא פירורי לחם או קמח. קניות קיטו בסופר הישראלי מסביר למה ברגע שמישהו נגע באוכל לפניכם, מתחילים לקרוא את גב האריזה.
השורה שמדלגים עליה: נתרן
כאן נמצא ההבדל הגדול בין בשר מהקצב לבשר מהאריזה. המספרים מגיעים ממאגר המזון האמריקאי, ולכן הם מראים סדר גודל ולא את המוצר המסוים שבמקרר.
נתרן במאה גרם, במיליגרם
סלמי בקר מבושל
1140
פסטרמה מהודו
1123
נקניקיית בקר
872
בקר טחון נא
66
סף הסימון האדום במוצק
נתרן במאה גרם, במיליגרם: כ-1140 בסלמי בקר מבושל, 1123 בפסטרמה מהודו, 872 בנקניקיית בקר, ו-66 בבקר טחון נא 80/20. הקו מסמן 400 מ״ג, סף הסימון האדום במוצק.
פרוסות פסטרמה במשקל של מאה גרם מביאות פי שבעה עשר נתרן מאותו משקל של בקר טחון טרי. והסף הישראלי עוזר לקרוא את זה. בשלב הראשון של הסימון החזיתי, בינואר 2020, קיבל סימון אדום כל מוצר מוצק עם יותר מ-500 מ״ג נתרן ל-100 גרם. בשלב השני, מ-2021, הסף ירד ל-400.
ומכאן הצד ההפוך של מה שמוסבר בלקרוא תווית בישראל. שם הסימון האדום אינו מדד לפחמימות, וזה נכון. אבל מול מדף הנקניקים, הוא בדיוק המדד של מה שמשתנה: הפחמימות כמעט זהות לבשר טרי, והמלח לא.
נקניק יבש כמו קבנוס איבד מים בייבוש, ולכן מה שנשאר בו, מלח ושומן, מרוכז יותר. הפרוסה קטנה, והמספר במאה גרם גבוה.
אצל רוב האנשים פרוסת פסטרמה אינה בעיה. אבל מי שיש לו לחץ דם גבוה, או שהרופא הגביל לו נתרן, סופר גם את הפרוסות. קיטו ולחץ דם עוסק בשאלה הזו לעומק.
איפה מסתתרות הפחמימות
בבשר טרי, לפי אותו מאגר, אין פחמימות. במוצרי המעדנייה כבר יש, מעט. במאה גרם נקניק בולוניה מבקר יש כ-4.3 גרם פחמימות, בנקניקיית בקר 2.9, ובסלמי בקר מבושל 1.9.
אלה לא מספרים שמוציאים מקטוזיס, אבל הם מספרים שמגיעים ממשהו. הפחמימה בנקניק מגיעה ממה שהוסיפו לבשר: עמילן כמקשר, סוכר או דקסטרוז לטעם ולצבע, ולפעמים פירורי לחם או קמח, כמו בקבב קנוי.
ניטריט, ו“ללא תוספת ניטריט”
ניטריט מוסיפים לבשר כבוש לשימור ולצבע הוורוד. לפי סוכנות הסרטן, תהליכים כמו כבישה ועישון יכולים ליצור חומרים מסרטנים, ובהם תרכובות ניטרוזו.
ובארה״ב יש לזה גם פרק בתווית. מוצרים שנכבשו באבקת סלרי, מקור טבעי של ניטריט, מסומנים שם לפעמים “לא כבוש” ו“ללא תוספת ניטריט”. שירות בטיחות המזון של משרד החקלאות האמריקאי קיבל ב-2020 חלק מעתירה בנושא, והודיע שבכוונתו לקדם תקנה שתאסור את הכיתוב הזה על מוצר שעובד עם מקור כלשהו של ניטריט. ההודעה עסקה בכוונה, והאיסור עצמו לא נכנס אז לתוקף. “טבעי” על אריזת נקניק אומר משהו על מקור הניטריט, ואינו מבטיח שאין בו ניטריט.
הסיווג של 2015, בגודל הנכון
ב-2015 סיווגה סוכנות הסרטן של ארגון הבריאות העולמי בשר מעובד בקבוצה 1, גורם לסרטן המעי הגס, ובשר אדום בקבוצה 2A, כנראה מסרטן. לפי ההודעה שלה, כל 50 גרם בשר מעובד ביום מעלים את הסיכון בכ-18%.
זה מספר יחסי. הסוכנות עצמה כתבה שהסיכון לאדם יחיד קטן, ושהוא עולה עם הכמות. והקבוצה אומרת עד כמה הראיות חזקות, לא עד כמה הסיכון גדול. קיטו עצלן וקיטו מלוכלך מתרגם את זה למה שקורה כשנקניק הופך לבסיס של התפריט.
צלי ביתי במקום אריזה
הפתרון המעשי משאיר את הפרוסה הקרה על הצלחת, ורק מבשלים אותה פעם אחת בבית. חזה עוף או נתח בקר שנצלו בתנור, צוננו במקרר ונפרסו דק, הם פרוסות של בשר טרי, בלי עמילן ובלי מלח שלא אתם הוספתם.
חזה עוף צלוי עם אספרגוס או חזה עוף בגריל עם טחינה נפרסים למחרת לקופסת האוכל, וסטייק אנטריקוט עם שום קלוי שנשאר מהערב נפרס דק כמו רוסטביף. לצד סלט ביצים במיונז ומלפפון חמוץ, זו צלחת שלמה.
ומי ששומר כשרות לא מגלגל פסטרמה עם גבינה, ונוהג בזמני ההמתנה בין בשר לחלב לפי מנהגו. בשרי, חלבי ופרווה מתאר את המנהגים, ושאלות מפנים לרב. קיטו אצל הקצב עוסק בנתח שממנו מתחילים.

מתי להתייעץ עם רופא
אם יש לכם לחץ דם גבוה, אי ספיקת לב או מחלת כליות, ובמיוחד אם הרופא הגביל לכם נתרן. מדף הנקניקים הוא אחד המקומות שבהם המלח מצטבר מהר, וזו שיחה עם הרופא או הדיאטנית. לא משנים טיפול לבד.
אם יש לכם רקע אישי או משפחתי של סרטן המעי הגס, או שאתם בגיל הבדיקות. כמה בשר מעובד מתאים לכם, ומתי נבדקים, הן שאלות לרופא המטפל.
ואם יש לכם צליאק, נקניקים ומוצרים מצופים יכולים להכיל גלוטן גם כשהם דלי פחמימות, ורשימת הרכיבים נבדקת בכל קנייה.
המאמר עוסק בקנייה ובהרכב מזון. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מבטיח דבר לגבי משקל או בריאות.
מאיפה ממשיכים
קיטו אצל הקצב עוסק בבשר הטרי: כמה שומן יש בכל נתח, ומה המליחה של בשר כשר עושה לנתרן.
קיטו עצלן וקיטו מלוכלך מסביר מה נמדד כשמזון מעובד ממלא את רוב הימים.
לקרוא תווית בישראל מסביר את שורת הפחמימות ואת הסימון האדום.
וקיטו ולחץ דם עוסק במלח, בקיטו ובתרופות ללחץ דם.
מקורות
- FoodData CentralUSDA Agricultural Research Service
- IARC Monographs evaluate consumption of red meat and processed meatInternational Agency for Research on Cancer
- Q&A on the carcinogenicity of the consumption of red meat and processed meatInternational Agency for Research on Cancer
- Carcinogenicity of consumption of red and processed meatThe Lancet Oncology · IARC
- Development of Criteria for a Positive Front-of-Package Food Labeling: The Israeli CaseNutrients
- FSIS response to petition 19-03 on nitrate and nitrite labeling claimsUSDA Food Safety and Inspection Service