רדיקלים חופשיים בקיטו: המנגנון רץ לשני כיוונים
"קיטו הוא מנוע נקי יותר" נשען על מנגנון אמיתי, והמנגנון הזה חוזה בספרות דווקא יותר רדיקלים. מה שנמדד, מה שנמדד בעכברים, ומה שלא נמדד באדם.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
במעבדות של אוניברסיטת חיפה חיה כבר עשרות שנים חיה שנראית כמו טעות של האבולוציה: חולד, מכרסם עיוור שחי במחילות תת-קרקעיות. חולדה בגודל דומה חיה עד כארבע שנים. החולד חי יותר מעשרים. ובניסוי שבו הורד החמצן באוויר לשלושה אחוזים, חולדות מתו אחרי שעתיים עד ארבע, והחולדים שרדו ארבע-עשרה שעות. חוקרי חיפה מצאו אצלו, בין השאר, ביטוי נמוך יותר של גנים של שרשרת הנשימה במיטוכונדריה.
זה מפתה להפוך את זה לסיפור פשוט על “מנוע נקי”. והמשפט “קיטו הוא מנוע נקי יותר” הוא אחד המשפטים הנפוצים בתחום, והוא מגיע בדרך כלל עם הסבר שנשמע מדויק: שומן מייצר פחות רדיקלים חופשיים לכל יחידת אנרגיה.
את המשפט הזה אי אפשר לפסול ואי אפשר לאשר, וזה לא התחמקות. המנגנון שמצטטים בשבילו אמיתי לגמרי, והספרות שלוקחת אותו ברצינות חוזה ממנו את ההפוך.
המנגנון עצמו, בגרסתו החזקה
כאן צריך פרט אחד מהביוכימיה, והוא כל העמוד.
אלקטרונים נכנסים לשרשרת הנשימה בשתי דרכים, דרך NADH ודרך FADH2, והיחס בין השתיים אינו זהה בין דלקים. פירוק גלוקוז מייצר יחס נמוך של FADH2 ל-NADH. פירוק חומצות שומן ארוכות שרשרת מייצר יחס גבוה בהרבה: בספרות מצוטטים בערך 0.5 לחומצות שומן ארוכות מול בערך 0.2 לגלוקוז.
יחס FADH2 ל-NADH, בערך
חומצות שומן ארוכות שרשרת
0.5
וגלוקוז
0.2
ההפרש הזה הוא מה שכל המודל עומד עליו. הוא ממשי, והוא גם כל מה שיש: השאלה אם הוא מתורגם למה שמייחסים לו היא מה שהסעיף הבא בודק.
ואז מדדו, והמדידה לא אישרה גם את זה
וכאן העמוד הזה היה יכול להסתיים ב“אז קיטו מלוכלך יותר”, וזה היה אותה טעות בכיוון ההפוך.
עבודה שמדדה את זה במיטוכונדריה מלב של חולדה מצאה שחמצון חומצות שומן אינו מייצר את הרדיקלים שהמודל חוזה, על אף שהוא מקור עוצמתי ל-FADH2. בפרט, היחס שמניע את התופעה הזאת לא עלה שם כפי שהוא עולה כשמחמצנים מצע אחר.
ומאותה קבוצה יש ממצא שמסביר למה אי אפשר להכריע את זה ממנגנון. בעבודה נוספת שלהם, חומצות שומן הורידו את ייצור הרדיקלים בכיוון אחד של השרשרת והעלו אותו בכיוון השני. כלומר אפילו באותה מערכת, התשובה תלויה בתנאים שבהם מודדים.
כלומר: מודל אחד חוזה יותר, מדידה אחת לא מצאה את זה, אותה קבוצה מצאה את שני הכיוונים יחד, ואף אחד מהשלושה אינו “קיטו נקי יותר”.
ואיפה כן יש ממצא: לא בדלק, בסיגנל
זה החלק שמפתיע, והוא גם זה שבאמת יש בו עבודה שאפשר להצביע עליה בשם.
ב-2013 התפרסם שבטא-הידרוקסי-בוטיראט, גוף הקטון העיקרי, הוא מעכב אנדוגני של משפחת אנזימים שמווסתת ביטוי גנים. כלומר הקטון אינו רק דלק, הוא גם מולקולת איתות.
ומה שנמצא בעקבות זה: מתן של אותו קטון הגביר את הביטוי של גנים שמייצרים עמידות ללחץ חמצוני, ובראשם FOXO3A ו-MT2, ועכברים שקיבלו אותו היו מוגנים יותר מפני לחץ
חמצוני.
והירק שעושה את אותו טריק מוכר יותר מכל תוסף. מכיל חומר מוצא שממנו נוצר סולפורפן, אחד המפעילים הטבעיים החזקים של מתג ההגנה העצמית של התא. אבל הבישול מפרק את האנזים שמייצר אותו, ולכן ברוקולי מבושל במים מאבד חלק גדול מהאפקט. בניסוי מאוניברסיטת רדינג, קורט אבקת זרעי חרדל על ברוקולי מבושל החזיר את ייצור הסולפורפן. ברוקולי קלוי בשום או סלמון וברוקולי מוקפצים קרובים יותר לגרסה הטרייה ממרק ברוקולי וגבינה. זה מנגנון בלבד, בלי טענה קלינית, אבל הוא מראה את אותו רעיון: הגנה שמופעלת, לא שריפה נקייה.

ובאדם, המדדים כמעט לא זזים
כאן התמונה פשוטה ולא מחמיאה. הסקירות בנושא הן סקירות נרטיביות ולא סינתזה שיטתית, וכל עבודה מודדת משהו אחר: חמצון שומנים בדם, קרבּוּניל בחלבונים, או היחס בין גלוטתיון מחומצן למחוזר. שלושה מדדים שונים אינם מדד אחד שאפשר להשוות.
ועבודה אחת קטנה ממחישה את הבעיה טוב מכל הסבר. בניסוי של שמונה שבועות על ארבעים נשים, אנזים נוגד חמצון אחד עלה באופן מובהק, ושני מדדים אחרים לא השתנו באופן מובהק בכלל. וכותרת העבודה עצמה אומרת שהתפריט מוריד לחץ חמצוני.
זו מסקנה שהמדדים של אותה עבודה אינם נושאים. והיא גם עבודה קטנה בכתב עת קטן, והיא מובאת כאן כהמחשה לבעיית המדידה ולא כראיה לכלום. איך קוראים מחקר מפרט למה הפער בין הכותרת לטבלה הוא הדבר הראשון שבודקים.
אז מה כן אפשר לומר
שהשאלה “איזה דלק נקי יותר” פתוחה ברמת המנגנון. יש מודל שחוזה יותר רדיקלים בשומן, ויש מדידה שלא מצאה אותם. מי שמציג את זה כסגור בוחר צד ומשאיר את השני בחוץ.
שהקטון כמולקולת איתות הוא הממצא האמיתי כאן, והוא על הפעלת הגנה ולא על יעילות שריפה, והוא פרה-קליני.
ושאין עבודה ידועה שמראה בבני אדם שקיטו מוריד נזק חמצוני בצורה שמשנה משהו קלינית. ייתכן שהקשר קיים, אבל עבודה כזו עוד לא פורסמה.
והחיה שמסבכת את כל הסיפור היא קרובת משפחה רחוקה של החולד: חולד עירום ממזרח אפריקה, שחי יותר משלושים שנה. ב-2006 מדדו אצלו חוקרים נזק חמצוני, וציפו למצוא מעט. הם מצאו בשתן סמן של חמצון שומנים ברמה גבוהה פי עשרה מאשר בעכברים, וברקמות נזק גבוה בערך פי שניים לשומנים, פי שניים עד שמונה לדנ״א ופי אחד וחצי עד שניים לחלבונים. החיה הארוכה ביותר בחיים מבין המכרסמים חיה עם יותר “חלודה”, לא פחות. מדד של נזק חמצוני אינו תוצאה, וזה בדיוק מה שהסעיף הקודם אמר על בני אדם.
ולמה הסיפור הזה נמכר דווקא בניסוח הזה
“מנוע נקי יותר” הוא ניסוח שמוכר שלושה דברים: אבקות קטונים, שמן MCT, והרעיון שקיטו הוא התערבות נגד הזדקנות.
וזו תבנית שחוזרת באתר הזה. דלדול דאוטריום בנוי בדיוק כך: מנגנון אמיתי, קפיצה לטענה, ומוצר בסוף. אוטופגיה וצום נכנס למילה “ניקוי רעלים” מאותו כיוון.
מתי להתייעץ עם רופא
אם אתם שוקלים תוספים על בסיס הטיעון הזה, ובכלל זה אבקות קטונים ותוספי נוגדי חמצון במינון גבוה. אין בעמוד הזה מינונים, והסיבה היא שאין על מה לבסס אותם.
ואם יש לכם מחלה מיטוכונדריאלית. תפריט קטוגני נבדק בחלק מהמצבים האלה והוא גם אינו מתאים לכולם, וזה בדיוק המקום שבו ההחלטה היא של הצוות המטפל ולא של מאמר.
ואם קיבלתם “פאנל לחץ חמצוני” ממעבדה פרטית. מה שנמדד שם אינו אותו דבר בכל מעבדה, והמשמעות הקלינית של מספר בודד כזה אינה מובנת מאליה. זו שיחה עם רופא לפני שמשנים משהו בעקבותיו.
מאיפה ממשיכים
BDNF וקטונים הוא אותו מהלך בנושא אחר: מנגנון יפה, עכברים, ואדם שבו זה נראה אחרת.
דלדול דאוטריום הוא המקרה שבו המנגנון נכון והגודל מפיל את הטענה.
איך קוראים מחקר הוא הכלי שמאפשר לראות את הפער בין כותרת לטבלה בעצמכם.
4 מתכונים עם ברוקולי באתר
- עוף וברוקולי מוקפץ בשום7.1 גרם נטו · בשרי
- ברוקולי צלוי בשום7.2 גרם נטו · פרווה
- סלמון וברוקולי מוקפצים7.7 גרם נטו · פרווה
מקורות
- Molecular characteristics of the multi-functional FAO enzyme ACAD9 illustrate the importance of FADH2/NADH ratios for mitochondrial ROS formationBioEssays · Wiley
- Mitochondrial fatty acid oxidation and oxidative stress: Lack of reverse electron transfer-associated production of reactive oxygen speciesBiochimica et Biophysica Acta · PubMed
- Fatty acids decrease mitochondrial generation of reactive oxygen species at the reverse electron transport but increase it at the forward transportBiochimica et Biophysica Acta · DOI
- Suppression of oxidative stress by β-hydroxybutyrate, an endogenous histone deacetylase inhibitorScience · PubMed
- Current Perspective About the Effect of a Ketogenic Diet on Oxidative Stress – a ReviewPolish Journal of Food and Nutrition Sciences
- Ketogenic diet reduces oxidative stress in obese females in Port Harcourt, NigeriaInternational Journal of Research in Medical Sciences
- Hypoxia tolerance, longevity and cancer-resistance in the mole rat Spalaxאוניברסיטת חיפה
- Adaptive evolution of the blind mole rat brain transcriptome to underground lifeScientific Reports
- High oxidative damage levels in the longest-living rodent, the naked mole-ratAging Cell
- Suppression of oxidative stress by beta-hydroxybutyrate, an endogenous histone deacetylase inhibitorScience
- The addition of mustard seed powder to cooked broccoli increases sulforaphane formationFood Chemistry · University of Reading