קטוזה.

קיטו ו-ADHD: מה נבדק בצלחת, ומה עוד לא

ניסוי הולנדי בתפריט מצומצם, מטה-אנליזה על סוכר, ומחקר אחד בחולדות. מה ידוע על תזונה וקשב, ולמה ילדים לא עוברים לתפריט מגביל בלי ליווי.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

הערה לפני הכול: המאמר הזה אינו מציע תפריט לילדים, אינו מבטיח שיפור בקשב, ואינו נוגע בטיפול התרופתי. הוא מתאר מה נבדק, ומה עוד לא.

יום הולדת בגן. עוגה, ממתקים, שתייה מתוקה. ובערב, ההורים בטוחים שהם יודעים למה הילד מקפץ על הספה.

הסיפור הזה נבדק, ויותר מפעם אחת. והתשובה שחזרה מהמחקר שונה ממה שרוב ההורים היו מנחשים.

הסוכר, שלא נמצא אשם

ב-1995 ריכזו מארק וולרייך ועמיתים ב-JAMA את כל הניסויים שמצאו על סוכר והתנהגות של ילדים. 16 פרסומים עמדו בתנאים, ובהם 23 ניסויים. בכל ניסוי ילדים קיבלו פעם סוכר ופעם ממתיק, בלי לדעת מה.

המסקנה: סוכר לא השפיע על ההתנהגות או על הביצועים הקוגניטיביים. החוקרים השאירו פתח: השפעה קטנה, או השפעה על תת-קבוצה של ילדים, אי אפשר לשלול.

ואז הגיע הניסוי שהסביר מאיפה האמונה מגיעה. 35 בנים בגילי 5 עד 7, שהאמהות שלהם תיארו אותם כרגישים לסוכר, קיבלו כולם משקה עם ממתיק בלבד. לחצי מהאמהות נאמר שהילד קיבל מנה גדולה של סוכר.

האמהות שחשבו שהילד קיבל סוכר דירגו אותו כהיפראקטיבי יותר. הן גם נשארו קרובות אליו יותר, ונטו לבקר אותו יותר. הילדים שתו בדיוק אותו דבר.

הניסוי ההולנדי, והטוויסט שבו

ב-2011 פורסם ב-Lancet ניסוי מהולנד ומבלגיה בשם INCA. 100 ילדים בגילי 4 עד 8 עם ADHD הוגרלו לשתי קבוצות של 50. קבוצה אחת קיבלה הדרכה לתזונה בריאה. השנייה עברה לחמישה שבועות של תפריט מצומצם מאוד.

התפריט היה הפוך כמעט מכל מה שנקרא היום “דיאטה”. אורז, בשר, ירקות, אגסים ומים, ולפעמים עוד כמה מזונות. לא דל פחמימה, לא עתיר שומן. המטרה הייתה לבדוק אם מזון מסוים מעורר את התסמינים.

בקבוצת התפריט, 41 ילדים סיימו את השלב הראשון. אצל 32 מהם, שהם 78%, ציון התסמינים ירד ב-40% לפחות. בקבוצת הביקורת לא נראה שיפור כזה. בשלב השני החזירו מזונות לתפריט בלי שהילדים וההורים ידעו אילו, ו-19 מתוך 30 ילדים, 63%, חזרו לתסמינים.

ילדים בניסוי ההולנדי, באחוזים

השתפרו, מתוך מי שסיימו

78

השתפרו, מתוך כל מי שהוגרלו

64

חזרו לתסמינים כשהמזון חזר

63

ילדים בניסוי ההולנדי: השתפרו 78% מתוך מי שסיימו את התפריט, ו-64% מתוך כל מי שהוגרלו אליו. וכשהמזונות חזרו, 63% חזרו לתסמינים.

והטוויסט הוא במכנה. 32 ילדים מתוך 50 שהוגרלו לתפריט הם 64%, לא 78%. חלק מהילדים לא סיימו, וחלק לא הגיבו. והשלב הראשון היה פתוח: המשפחות ידעו מה הילד אוכל. רופא הילדים שמדד את התסמינים לא ידע, אבל ההורים ידעו, וראינו מה ציפייה של הורים עושה.

החוקרים עצמם הציגו את התפריט ככלי אבחון, שנעשה בפיקוח צמוד, ולא כטיפול לכולם. הם גם כתבו שאין לבנות תפריט על סמך בדיקות דם של נוגדני IgG למזון, כי התגובה לא הייתה קשורה אליהן.

תפריט שהוריד מזונות מסוימים הוא לא תפריט שהוסיף שומן. הניסוי ההולנדי לא אומר דבר על קיטו.

ומה עם קיטו עצמו

כאן התשובה קצרה. אין ניסוי של תפריט קטוגני באנשים עם ADHD.

יש מחקר אחד, שפורסם ב-2023 ב-PLOS ONE, בחולדות שמשמשות מודל ל-ADHD. 10 חולדות בכל קבוצה קיבלו במשך 28 ימים תזונה רגילה, תפריט קטוגני או מתילפנידאט, החומר הפעיל בריטלין. החוקרים דיווחו ששתי הקבוצות האחרונות התנהגו פחות כמו חולדות היפראקטיביות, ושחיידקי המעי השתנו.

חולדה שרצה פחות בכלוב היא לא ילד שמתרכז יותר בכיתה. מחקר כזה הוא סיבה לשאול שאלה, לא תשובה.

הבעיה הכפולה של התיאבון

ירידה בתיאבון היא תופעת לוואי שכיחה של מתילפנידאט, לפי שירות הבריאות הבריטי. יש ילדים שיורדים במשקל בחודשים הראשונים, ולכן הרופא בודק גובה, משקל ותיאבון בערך כל חצי שנה.

עכשיו תוסיפו לזה תפריט שמוציא קבוצת מזון שלמה. ילד שאוכל פחות בצהריים בגלל התרופה, ושגם רשימת המזונות שלו התקצרה, יכול להגיע לגירעון בלי שאף אחד ישים לב. וגיל הילדות וההתבגרות הוא גם הגיל שבו תפריטים מגבילים קשורים להפרעות אכילה, כפי שקיטו לבני נוער מפרט.

מה ההנחיה אומרת

ההנחיה הבריטית NICE ל-ADHD מבקשת מהרופאים להדגיש תזונה מאוזנת ופעילות גופנית. היא לא ממליצה להוציא צבעי מאכל ותוספים מהתפריט כטיפול כללי.

תפריטים מצומצמים אינם חלק מההמלצות שלה. על תפריטים כאלה יש עדות מוגבלת לתועלת לטווח קצר, ואין נתונים על תועלת או נזק לטווח ארוך. כשהורים מבחינים בקשר בין מזון מסוים להתנהגות, ההנחיה מציעה יומן של אוכל והתנהגות. אם היומן מראה קשר, מפנים לדיאטנית, וכל הוצאה של מזון נעשית יחד עם הרופא.

מה שמים בצלחת

מה שנבדק באמת הוא ארוחות סדירות, וילד שמגיע לארוחה רעב מספיק כדי לאכול. ומתי לאכול ביחס לשעת התרופה היא שאלה לרופא המטפל.

כל אלה עובדים גם בתוך ארוחה משפחתית רגילה, עם פחמימה בצד לילדים. מבשלים קיטו למשפחה מסביר איך.

שולחן ארוחת בוקר משפחתי באור בוקר, ועליו מחבת עם חביתה ותרד, קערת יוגורט עם אגוזים, פלחי מלפפון ועגבנייה, וכוס מים לצד ילקוט פתוח, בלי לחם ובלי אנשים בתמונה
שולחן ארוחת בוקר משפחתי באור בוקר, ועליו מחבת עם חביתה ותרד, קערת יוגורט עם אגוזים, פלחי מלפפון ועגבנייה, וכוס מים לצד ילקוט פתוח.תמונה שנוצרה ב-AI

מתי להתייעץ עם רופא

לפני כל שינוי גדול בתפריט של ילד או נער, מדברים עם רופא הילדים, ומבקשים הפניה לדיאטנית.

אם הילד מקבל תרופה ל-ADHD, לא מפסיקים, לא מדלגים ולא משנים מינון בגלל תפריט. שאלות על תיאבון ועל עיתוי הארוחות מעלים בביקור הבא, או קודם.

ירידה במשקל, עצירה בגדילה או ילד שמדלג על ארוחות שוב ושוב הם סיבה לפנות לרופא בלי לחכות לבדיקה התקופתית.

עיסוק מוגבר במשקל, באוכל “מותר” ו“אסור”, או הסתרת אוכל הם סימנים שנבדקים. קיטו והפרעות אכילה מפרט אותם.

ומבוגרים עם ADHD שרוצים לנסות קיטו מספרים לרופא המטפל, כי תרופה שמורידה תיאבון ותפריט מגביל משפיעים יחד על המשקל.

המאמר מתאר מחקרים. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם או את הילדים שלכם.

מאיפה ממשיכים

קיטו לבני נוער מסביר למה גיל ההתבגרות הוא מקרה אחר.

קיטו והפרעות אכילה עוסק במי שתפריט מגביל אינו רעיון טוב עבורו.

קיטו והמצב הנפשי מתאר מה נמדד בדיכאון ובחרדה.

וצום וריכוז בודק אם הימנעות מאוכל מחדדת את הראש, ומה קורה אצל ילדים.

קיטו ואוטיזם עוסק בילדים על הרצף, ובמה שהניסויים הקטנים מצאו ולא מצאו.

מקורות

  1. The effect of sugar on behavior or cognition in children. A meta-analysisJAMA · PubMed
  2. Effects of sugar ingestion expectancies on mother-child interactionsJournal of Abnormal Child Psychology · PubMed
  3. Effects of a restricted elimination diet on the behaviour of children with attention-deficit hyperactivity disorder (INCA study): a randomised controlled trialThe Lancet
  4. Attention deficit hyperactivity disorder: diagnosis and management (NG87), RecommendationsNICE
  5. Ketogenic diet ameliorates attention deficit hyperactivity disorder in rats via regulating gut microbiotaPLOS ONE
  6. Side effects of methylphenidate for childrenNHS
  7. Common questions about methylphenidate for childrenNHS