קטוזה.

האם קיטו מעלה קורטיזול? מה נמדד ומה נשאר אחרי שבועות

ניסוי אחד מצא יותר קורטיזול בשתן בדיאטה דלת פחמימה מאוד. מה זה אומר, מה לא השתנה בדם, ואיך השינה, האימון והלחץ הישראלי נכנסים לתמונה.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-4 ביולי 1936 פרסם רופא צעיר ממונטריאול בשם הנס סלייה מכתב קצר בכתב העת Nature, באורך של כשבעים וארבע שורות. הוא הזריק לחולדות מנות לא קטלניות של חומרים שונים, חשף אותן לקור, לפציעה ולמאמץ, ומצא שכולם מייצרים את אותה תמונה: בלוטות יותרת כליה מוגדלות, רקמה לימפטית שמתכווצת, ופצעים בקיבה.

שני פרטים קטנים מאותו מכתב. המילה “לחץ” (stress) לא מופיעה בו בכלל, לפי סקירות היסטוריות שלו, והעורך החליף בכותרת את המילה שסלייה בחר במילה נדירה יותר. המושג שכל העולם מכיר היום נולד במכתב שלא קרא לו בשמו.

הבלוטות שסלייה ראה מתנפחות הן אלה שמפרישות קורטיזול. ולכן כשאנשים שואלים היום “האם קיטו מעלה קורטיזול”, הם שואלים בעצם את השאלה שלו: האם התפריט הוא עוד גורם עקה שהגוף מגיב אליו.

הניסוי שבו שני הממצאים באו יחד

ב-2012 פרסמו חוקרים מבוסטון ב-JAMA ניסוי קטן ומוקפד. 21 מבוגרים צעירים ירדו קודם עשרה עד חמישה עשר אחוזים ממשקלם. אחר כך כל אחד מהם עבר, בסדר אקראי, שלושה תפריטים של ארבעה שבועות כל אחד, באותה כמות קלוריות: דל שומן, עומס גליקמי נמוך, ודל פחמימה מאוד, עם 10% פחמימות.

השאלה הייתה מה קורה להוצאה האנרגטית אחרי ירידה במשקל, שבה הגוף נוטה “לחסוך”.

ירידה בהוצאה במנוחה, בקלוריות ליום

דל שומן

205

עומס גליקמי נמוך

166

דל פחמימה מאוד

138

כמה ירדה ההוצאה האנרגטית במנוחה, בקלוריות ליום: 205 בתפריט דל השומן, 166 בתפריט בעל העומס הגליקמי הנמוך, ו-138 בתפריט דל הפחמימה מאוד.

ההוצאה הכוללת הראתה את אותו כיוון. עד כאן זו כותרת שאוהבי קיטו אוהבים לצטט.

אבל באותו תפריט, הקורטיזול בשתן לאורך יממה היה הגבוה מבין השלושה. החוקרים עצמם ציינו אותו, יחד עם מגמה במדד דלקתי, כממצא שעשוי להעיד על סיכון ולא כפרט צדדי. מי שמצטט את ההוצאה האנרגטית בלי הקורטיזול מצטט חצי ניסוי.

ושתי הסתייגויות: 21 משתתפים, וארבעה שבועות בכל תפריט. זה מספיק כדי לראות כיוון, ולא כדי לדעת מה קורה אחרי חצי שנה.

וגם המדידה עצמה דורשת זהירות. קורטיזול בשתן לאורך יממה הוא סך כל מה שהגוף הפריש ופינה באותו יום, ולא תמונה של הרמה בדם בשעה מסוימת. כדי להבין מה הוא אומר, עוזר ניסוי שמדד באותם אנשים גם את המטבוליזם של ההורמון וגם את הרמה בדם. ויש כזה.

מה הקורטיזול בשתן מודד, ומה לא

כאן נכנס ניסוי מאדינבורו, מ-2007. 17 גברים עם השמנה אכלו ארבעה שבועות תפריט עם 4% פחמימות, ואת התוצאות השוו לתפריט מתון.

בתפריט דל הפחמימה, הכבד ייצר מחדש יותר קורטיזול מצורתו הלא פעילה, בעזרת אנזים בשם 11β-HSD1, והגוף פירק פחות ממנו. זה שינוי אמיתי במטבוליזם של ההורמון.

והטוויסט: הקורטיזול בדם לא השתנה, וגם הקצב היומי שלו ברוק לא השתנה.

כלומר התפריט שינה את הדרך שבה הגוף מייצר, ממחזר ומפנה קורטיזול, בלי שהרמה במחזור הדם זזה. מדידה בשתן מושפעת מכל התנועה הזו, ולכן “יותר בשתן” ו“יותר לחץ” אינם אותו משפט.

ומה נשאר אחרי כמה שבועות

שני הניסויים נמשכו ארבעה שבועות לכל תפריט, כלומר תקופה קצרה, קרובה לשלב ההסתגלות. מטה-אנליזה מ-2022, שמפורטת בטסטוסטרון בקיטו, מצאה שאצל גברים, בתפריטים דלי פחמימה הקורטיזול במנוחה עלה במידה מתונה בשבועות הראשונים, ואחרי כשלושה שבועות ההשפעה כבר לא הייתה עקבית.

החריג שנמצא שם הוא אחרי מאמץ של עשרים דקות ומעלה: שם הקורטיזול היה גבוה בהרבה בדלי פחמימה. כלומר הממצא נוגע לקורטיזול שאחרי אימון, ולא לרמה במנוחה.

ומה שאף אחד מהניסויים האלה לא בדק הוא אנשים רגילים, בחיים רגילים, אחרי חצי שנה. זה הפער האמיתי בספרות, והוא סיבה לזהירות בשני הכיוונים: גם מול מי שמזהיר שקיטו “שוחק את בלוטות האדרנל”, וגם מול מי שמבטיח שאין לו שום השפעה.

איפה הלחץ נכנס באמת

אם התפריט לבדו מזיז את הקורטיזול מעט ולזמן קצר, מה שמסביב לו מזיז יותר.

שינה. בקיטו ושינה מפורטים הדיווחים על שינה קלה יותר בשבועות הראשונים, וההשערות לגביה. לילה קצר ובוקר לחוץ הם שילוב שהגוף מרגיש בלי קשר לצלחת.

סוכר וחרדה. אדרנלין וקורטיזול משתחררים גם כשהסוכר יורד, והתחושה דומה מאוד לחרדה. בחרדה או סוכר מוסבר למה הגוף לא מבדיל בין השניים.

והתקופה. בישראל של השנים האחרונות זו לא שאלה תיאורטית. סקירה שפורסמה ב-2025 בכתב עת ישראלי למדיניות בריאות מתארת עומס נפשי רחב באוכלוסייה מאז אוקטובר 2023. מי שמתחיל קיטו בתקופה כזו מתחיל אותו עם רקע שלא נמדד באף אחד מהניסויים שלמעלה.

מה לאכול בערב

ארוחת ערב שמחזיקה בלי להכביד, עם שומן, חלבון ומלח:

מרפסת ישראלית בשעת דמדומים, ועל שולחן קטן כוס תה צמחים, קערת מרק וטלפון הפוך
מרפסת בשעת דמדומים, כוס תה צמחים וקערת מרק על שולחן קטן, טלפון הפוך. הערב הוא חלק מהתפריט.תמונה שנוצרה ב-AI

המאמר הזה אינו מבטיח ירידה במשקל, ואינו טוען שתפריט כלשהו מוריד לחץ. הוא מתאר מה נמדד.

מתי להתייעץ עם רופא

אם אתם נוטלים סטרואידים (קורטיקוסטרואידים) כטיפול קבוע, או מטופלים במחלה של בלוטת יותרת הכליה. שינוי תזונתי גדול נעשה בתיאום עם הרופא המטפל.

עייפות, סחרחורת בקימה או חולשה שלא עוברות אחרי שבועות ההסתגלות. אלה אינם סימנים שמאבחנים לבד, ומאחוריהם יכולות לעמוד סיבות רבות.

חרדה, דופק מהיר או נדודי שינה שמחמירים, במיוחד אצל מי שנוטל תרופות שמורידות סוכר.

תסמינים של מצוקה נפשית, בכל תקופה. זו שיחה עם רופא המשפחה או איש מקצוע בבריאות הנפש, ולא שאלה של תפריט.

המאמר מתאר מחקרים. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.

מאיפה ממשיכים

טסטוסטרון בקיטו הוא המקום שבו המטה-אנליזה על קורטיזול מפורטת, יחד עם מה שבאמת מזיז את ההורמונים.

קיטו ושינה עוסק בשבועות הראשונים, ובמה שעקבי בדיווחים.

חרדה או סוכר מסביר למה אותם הורמונים מרגישים כמו פחד.

והסתגלות לקיטו לפי שבועות מראה מה צפוי בכל שלב, ומתי עייפות היא כבר לא חלק מההסתגלות.

מקורות

  1. Stress: Eight Decades after Its Definition by Hans Selye: "Stress Is the Spice of Life"Brain Sciences · MDPI
  2. Effects of Dietary Composition on Energy Expenditure During Weight-Loss MaintenanceJAMA
  3. Effects of Dietary Composition on Energy Expenditure During Weight-Loss Maintenance (journal scan)American College of Cardiology
  4. Maybe Atkins Was RightClinician.com · Relias Media
  5. Dietary macronutrient content alters cortisol metabolism independently of body weight changes in obese menJournal of Clinical Endocrinology & Metabolism · University of Edinburgh
  6. Low-carbohydrate diets and men's cortisol and testosterone: Systematic review and meta-analysisNutrition and Health · SAGE
  7. Israeli mental health in the aftermath of the October 7 terrorist attack: risks, challenges, and recommendationsIsrael Journal of Health Policy Research