קטוזה.

קיטו ושינה: מה שעקבי הוא דווקא מה שלא מפרסמים

הטענה היא שקיטו משפר שינה ומגדיל REM. הממצאים סותרים זה את זה, רובם מאוכלוסייה עם גורם מבלבל ענק, ומה שכן עקבי הוא ההפרעה בשבועות הראשונים.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

“מאז שעברתי לקיטו אני ישן מצוין” הוא אחד המשפטים שחוזרים הכי הרבה, ולצידו הטענה המדעית יותר: קיטו מגדיל שנת REM.

לפני כשמונה מאות וחמישים שנה כתב הרמב״ם בהלכות דעות שתי הוראות שינה. הראשונה: “היום והלילה עשרים וארבע שעות, די לו לאדם לישן שלישיתן”, כלומר כשמונה שעות. והשנייה: “ולא יישן סמוך לאכילה”, אלא ימתין כשלוש או ארבע שעות.

ההוראה השנייה, מסתבר, קרובה מאוד למה שמחקר מודרני מצא. אבל לא בכיוון שמי שעושה קיטו היה מצפה.

וזה המאמר שבו התשובה הכי פחות נחרצת באתר. לא כי אין מחקרים, אלא כי הם אומרים דברים הפוכים.

הממצאים סותרים זה את זה

לא במרומז. במפורש.

חלק מהעבודות מתארות שמצב קטוגני מגדיל שינה עמוקה ומקטין REM, והסבר אפשרי שמוצע לכך קשור לאיתות אדנוזין ולחילוף החומרים במוח.

ועבודות אחרות מתארות בדיוק את ההפך: עלייה ב-REM לצד שיפור באיכות השינה. סקירה שריכזה את התחום מצאה שיפור באיכות הכללית, בקושי להירדם ובהתעוררויות לילה, וגם עלייה ב-REM.

כשזה קורה, בדרך כלל ההסבר אינו שאחד הצדדים טועה. הוא שמשהו במערך המחקר שונה.

ומאיפה רוב הנתונים באמת מגיעים

וכאן הפרט שמשנה איך קוראים את כל השאר.

רוב המחקר על קיטו ושינה נעשה על חולי אפילפסיה, ברובו ילדים, תחת תפריט קטוגני רפואי מחמיר מאוד ובליווי צוות.

ובאוכלוסייה הזו יש גורם מבלבל ענק: התפריט מפחית התקפים. התקפים, ופריקות חשמליות בין התקפים, פוגעים בשינה בעצמם. כלומר כשהשינה משתפרת שם, יש לפחות שני הסברים אפשריים, ורק אחד מהם הוא “הקטונים”.

ומה שכן עקבי

ויש חלק אחד שבו הדיווחים דווקא מסכימים, והוא בדיוק החלק שלא מופיע בכותרות.

בשבועות הראשונים השינה נפגעת אצל חלק מהאנשים. קושי להירדם, התעוררויות, ושינה קלה יותר. זה מדווח יחד עם שאר תסמיני המעבר, ומופיע באותו חלון זמן.

זה לא עקבי כי הוא מתועד היטב בניסויים, אלא כי הוא מדווח שוב ושוב בכל מקום שבו שואלים אנשים בתחילת הדרך. וזה מספיק כדי לומר אותו, ובלבד שאומרים גם מה מעמדו.

המנגנון שמציעים לזה, ובזהירות

יש הסבר שמוצע לכך, והוא הגיוני. הוא מוצג כאן כהשערה ולא כממצא.

פחמימות מסייעות לכניסת טריפטופן למוח. טריפטופן הוא אבן הבניין של סרוטונין, וממנו נוצר מלטונין. הורדה חדה של פחמימות עשויה אפוא להפחית זמנית את החומר שממנו מיוצר הורמון השינה.

ובמקביל, יש עבודות שמצאו עלייה בקורטיזול בשבועות הראשונים, וקורטיזול גבוה מקשה על הירדמות בפני עצמו.

שני ההסברים האלה מסתדרים עם מה שאנשים מדווחים. אף אחד מהם אינו מוכח כגורם, והם גם אינם מסבירים למה אצל חלק מהאנשים זה בכלל לא קורה.

הניסוי שבדק את הפחמימה עצמה

ב-2007 בדקה קבוצה מסידני את השאלה ההפוכה: מה פחמימות עושות להירדמות. 12 גברים צעירים ובריאים ישנו במעבדה, ואכלו ארוחת ערב של אורז עם ירקות. פעם האורז היה בעל אינדקס גליקמי גבוה ופעם נמוך, ופעם הארוחה הוגשה ארבע שעות לפני השינה ופעם שעה אחת.

דקות עד ההירדמות

אורז מהיר, ארבע שעות לפני

9.0

אורז מהיר, שעה לפני

14.6

אורז איטי, ארבע שעות לפני

17.5

ההירדמות הכי מהירה הגיעה אחרי האורז ה“מהיר”, ארבע שעות לפני השינה: 9.0 דקות בממוצע. אותה ארוחה שעה לפני השינה, 14.6 דקות. והאורז ה“איטי”, ארבע שעות לפני, 17.5 דקות.

שני דברים יוצאים מזה. הראשון לא מחמיא לקיטו: פחמימה דווקא עזרה להירדם, וזה מתאים להסבר של הטריפטופן. השני מתאים לרמב״ם: התזמון שינה כמעט כמו התוכן, ואותה ארוחה ארבע שעות לפני השינה עבדה טוב יותר מאשר שעה לפני.

ושנה אחר כך אותה קבוצה הפכה את השאלה. 14 גברים בריאים אכלו יומיים תפריט דל מאוד בפחמימות, ונמדדו בשינה. השינה העמוקה גדלה, ושנת ה-REM קטנה. זה הממצא בכיוון אחד, על אנשים בלי אפילפסיה, ולאורך יומיים בלבד.

ומאיפה בכלל מגיעה התחושה

יש כאן חתיכה שמסבירה למה כל כך הרבה אנשים בטוחים שהשינה שלהם השתנתה, וההסבר שלה מפתיע.

הרבה אנשים מדווחים בתחילת קיטו על חלומות חיים במיוחד, כאלה שזוכרים בבוקר. מכאן קצרה הדרך למסקנה “יש לי יותר REM”.

אבל זיכרון חלומות אינו מודד כמה REM היה. הוא תלוי בעיקר בהאם התעוררת בתוך שלב החלום או מיד אחריו. מי שהשינה שלו קלה ומקוטעת יותר מתעורר יותר, ולכן זוכר יותר חלומות.

זה לא אומר שזה מה שקורה לכולם. זה כן אומר שהדיווח הסובייקטיבי הנפוץ ביותר אינו ראיה לכיוון שמייחסים לו, ושייתכן שהוא ראיה לכיוון ההפוך.

ושלושה דברים שמשתנים באותו זמן

ויש עוד סיבה טובה לא להסיק מסיפורים אישיים, גם כשהם רבים ועקביים: מי שמתחיל קיטו לרוב משנה עוד כמה דברים באותו שבוע.

אלכוהול. הרבה אנשים מפסיקים או מצמצמים מאוד. אלכוהול פוגע בשינה באופן מתועד היטב, ובמיוחד ב-REM. מי שהפסיק לשתות ומרגיש שהוא ישן טוב יותר צודק לגמרי, ולא בהכרח בגלל הקטונים.

משקל. ירידה במשקל משפרת דום נשימה בשינה, וזו אחת הסיבות השכיחות לשינה גרועה שאנשים אינם יודעים עליה. גם כאן, השיפור אמיתי והמנגנון אינו התפריט.

שעות האכילה. קיטו מוריד תיאבון אצל חלק מהאנשים, והם מפסיקים לאכול מאוחר בלילה בלי להחליט על כך.

שלושתם משפרים שינה, ושלושתם קורים בדיוק כשמתחילים. כשארבעה דברים משתנים יחד, אי אפשר לדעת מי מהם עשה את העבודה.

ומה שקרה בניסוי ארוך

וכדי לסגור את התמונה, הנה הצד שממתן גם את הצד האופטימי.

בניסוי מוצלב על מבוגרים בריאים, שלושה שבועות על קיטו ושלושה שבועות על תפריט עשיר בפחמימות, באותן קלוריות, לא נמצא הבדל משמעותי באיכות השינה בין שתי התקופות.

ובעבודה שעקבה חצי שנה אחרי 31 מבוגרים עם השמנה, שאכלו יום כן יום לא כ-600 קלוריות בלבד, ובימים האחרים תפריט שבו כשלושים אחוזים מהקלוריות פחמימות, כלומר דל פחמימה ולא קיטו, מדדי איכות השינה וחומרת נדודי השינה לא השתנו לא אחרי שלושה חודשים ולא אחרי שישה. לא לרעה, וגם לא לטובה.

מה שזה אומר בפועל

התמונה הכנה היא זו: אין בסיס להבטיח שיפור שינה מקיטו, ויש בסיס סביר לצפות להפרעה זמנית בהתחלה.

מי שחווה את זה בשבועות הראשונים לא עושה משהו לא נכון, וזה גם אינו סימן שהתפריט אינו מתאים לו. פירוט על חלון המעבר ומה עוד קורה בו בשפעת הקיטו.

צלחת סלמון עם סלט ירוק על שולחן מטבח ירושלמי בשעת ערב מוקדמת, שעון קיר ברקע ואור שקיעה בחלון
ארוחת ערב מוקדמת, ארבע שעות לפני השינה: הרמב״ם והניסוי מסידני מסכימים.תמונה שנוצרה ב-AI

מתי להתייעץ עם רופא

נדודי שינה שנמשכים מעבר לחודש, ישנוניות קשה ביום, או נחירות עם הפסקות נשימה שבן או בת הזוג מבחינים בהן, הם סיבה לבירור ולא להתאמת תפריט. דום נשימה בשינה שכיח, ניתן לאבחון, ואינו נפתר בשינוי מאקרו. גם לישראל יש חלק בסיפור: פרופ’ פרץ לביא, שעמד בראש מעבדת השינה בטכניון, היה ממייסדי החברה שפיתחה מכשיר לאבחון דום נשימה בבית, בלי לילה במעבדה.

זה נכון במיוחד למי שנוטל תרופות שינה, למי שיש לו דיכאון או חרדה, ולמי שהשינה השתנתה בחדות בלי שינוי אחר בחיים.

מאיפה ממשיכים

מה עוד קורה בשבועות הראשונים ואיך מקצרים אותם, בשפעת הקיטו. ולמי שהשינה שלו משובשת ממילא בגלל עבודה, קיטו במשמרת לילה.

קיטו ופיברומיאלגיה מתחיל בניסוי שבו שינה עמוקה שנקטעה גרמה לכאב.

קיטו והפרעה דו-קוטבית עוסק במצב שבו שינה שנקטעת היא סימן אזהרה.

מקורות

  1. The effects of ketogenic dietary therapies on sleep: A scoping reviewJournal of Sleep Research
  2. Effects of epilepsy treatments on sleep architecture and daytime sleepiness: An evidence-based review of objective sleep metricsEpilepsia
  3. The therapeutic properties of ketogenic diets, slow-wave sleep, and circadian synchronyCurrent Opinion in Endocrinology, Diabetes and Obesity
  4. Evaluation of the effects of ketogenic diet therapy on sleep quality in children with drug-resistant epilepsy and their mothersEpilepsy & Behavior
  5. The effect of a ketogenic diet versus a high-carbohydrate, low-fat diet on sleep, cognition, thyroid function, and cardiovascular health independent of weight loss: results from a randomized controlled trialThe American Journal of Clinical Nutrition
  6. High-glycemic-index carbohydrate meals shorten sleep onsetThe American Journal of Clinical Nutrition
  7. Acute effects of the very low carbohydrate diet on sleep indicesNutritional Neuroscience
  8. הלכות דעות, פרק דמשנה תורה לרמב״ם
  9. Peretz LavieAmerican Technion Society
  10. Alternate Day Fasting Combined with a Low Carbohydrate Diet: Effect on Sleep Quality, Duration, Insomnia Severity and Risk of Obstructive Sleep Apnea in Adults with ObesityNutrients · PMC