קטוזה.

עור הפנים בקיטו: שני כיוונים הפוכים ופריחה אחת

האקנה יכולה להשתפר והיא יכולה גם להחמיר, ושני הכיוונים נובעים משני דברים שונים בתפריט. ולפריחה שמופיעה בשבוע הרביעי יש שם, ויש לה גם מוצא.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-2002 פרסם החוקר לורן קורדיין עבודה שבדקה יותר מ-1,300 איש באי קיטבה שבפפואה גינאה החדשה ובשבט האצ’ה בפרגוואי. אף אחד מהם לא סבל מאקנה. בבני נוער במערב, לעומת זאת, השיעור מגיע ל-79 עד 95 אחוזים.

ומי שקורא את זה כטיעון בעד קיטו מפספס את הטוויסט: תושבי קיטבה אוכלים כ-69 אחוזים מהאנרגיה שלהם כפחמימה, בעיקר פקעות. כלומר מה שחסר שם אינו פחמימה, אלא מזון מעובד בעומס גליקמי גבוה. וזו בדיוק ההבחנה שהמאמר הזה בנוי עליה.

יש מי שהעור שלו נקי אחרי חודש בקיטו, ויש מי שדווקא פרח. שני הכיוונים נובעים משני דברים שונים לגמרי שקורים באותו תפריט, ואפשר להפריד ביניהם.

הכיוון הראשון: למה הפחמימה בכלל נוגעת לעור

ההיגיון כאן אינו על קטונים. הוא על אינסולין.

ארוחה עתירת פחמימה זמינה מעלה אינסולין, ואינסולין מעלה את הזמינות של גורם גדילה בשם IGF-1. שני אלה יחד מגדילים את ייצור השומן בבלוטות החלב בעור ומשפיעים על קצב התחלפות התאים בפתח הנקבובית. עור שמייצר יותר שומן ומתפקק מהר יותר הוא בדיוק עור שנסתם.

זה לא מנגנון שהומצא בשביל קיטו. הוא תואר כבר ב-2012 במאמר שבחן את תפקיד הפחמימות באקנה, והציע ממנו שתזונה קטוגנית עשויה להתאים. והצעה היא לא ממצא.

ומה כן נמדד

שני ניסויים מבוקרים בדקו תזונה בעומס גליקמי נמוך, לא קיטו, אצל אנשים עם אקנה.

הראשון, 2007, עקב אחרי 43 גברים בני חמש-עשרה עד עשרים וחמש, לאורך שלושה חודשים. מספר הנגעים ירד ב-23.5 בקבוצת העומס הנמוך, מול ירידה של ‎12.0 בביקורת.

השני, 2012, עקב אחרי 32 מטופלים קוריאנים במשך 10 שבועות, והוא זה שמעניין יותר. לא בגלל ספירת הנגעים, אלא בגלל שלקחו ביופסיות מהעור: בלוטות החלב היו קטנות יותר, הדלקת ברקמה פחתה, וירדה גם הבעת שני חלבונים שקשורים לייצור השומן ולדלקת.

וההסתייגות שהכותבים עצמם כתבו: בניסוי 2007 לא היה אפשר להפריד את ההשפעה של העומס הגליקמי מההשפעה של הירידה במשקל שהתרחשה באותו זמן. ניתוח מאוחר של אותו ניסוי רמז שחלק מהשיפור בסמנים ההורמונליים נעלם אחרי תקנון למשקל. כלומר ייתכן שחלק ממה שנמדד הוא הירידה במשקל, לא הפחמימה.

הכיוון השני, וזה שמפתיע: מה שקיטו מוסיף לצלחת

כאן נמצא ההסבר הסביר ביותר למי שהעור שלו דווקא החמיר, והוא כמעט לא נכתב בעברית.

תפריט קטוגני ישראלי טיפוסי מכיל הרבה יותר מוצרי חלב ממה שהיה לפניו. קוטג’, גבינות, , וחלבון מי גבינה. וזה בדיוק הרכיב שנקשר לאקנה במחקר התצפיתי.

מטה-אנליזה מ-2018 אספה 14 מחקרים על 78,529 אנשים, בני שבע עד שלושים.

יחס סיכויים לאקנה לפי צריכת חלב

מוצרי חלב בכלל

1.25

חלב

1.28

יוגורט

1.36

גבינה

1.22

שתי כוסות חלב ביום ומעלה

1.43

הקו המקווקו: אין הבדל בסיכון

יחסי הסיכויים לאקנה: מוצרי חלב בכלל 1.25, חלב 1.28, יוגורט 1.36, גבינה 1.22, ושתי כוסות חלב ביום ומעלה 1.43. יחס של 1 פירושו שאין הבדל.

שימו לב ליוגורט. הוא גבוה מגבינה, והוא בדיוק מה שנחשב “אוכל בריא” ונכנס לתפריט בכמות.

ושלוש הסתייגויות, כי בלעדיהן המספרים האלה משקרים: כל המחקרים תצפיתיים ורובם נשענים על שאלון שבו אנשים מדווחים בעצמם מה אכלו; הכותבים מצאו הטיית פרסום ושונות גדולה בין המחקרים ואמרו במפורש לקרוא את התוצאה בזהירות; ורווח הסמך של הגבינה נוגע ב-1.00, כלומר היא הפריט שהקשר אליו החלש ביותר. יחס סיכויים של 1.25 אינו “חלב גורם אקנה”. הוא “בקבוצות שנשאלו, מי שצרך יותר דיווח על אקנה קצת יותר.”

והפריחה שיש לה שם

זה החלק שחשוב מכולם בעמוד הזה, כי הוא מצב שאפשר לזהות ושקל מאוד לפרש לא נכון.

פריגו פיגמנטוזה היא פריחה מגרדת, אדומה, שמופיעה בדרך כלל על הגב, הצוואר והחזה, ומשאירה אחריה כתמים כהים. באינטרנט קוראים לה “פריחת הקיטו”, וזה שם לא רשמי שמתאר קשר אמיתי.

סקירה שאספה מקרה אחד ועוד 19 מקרים שדווחו מתארת לוח זמנים עקבי. הפריחה הופיעה בממוצע 31 יום אחרי תחילת התפריט, כלומר לא בשבוע הראשון ולא אחרי שנה, ונסוגה בממוצע 18 יום אחרי שינוי התפריט. רוב המקרים טופלו באנטיביוטיקה ממשפחת הטטרציקלינים, ואצל כשני שלישים מהם נשארה אחריה פיגמנטציה לזמן מה.

והפרט החשוב ביותר כאן: דיווח משנת 2018 תיאר שני מטופלים שהפריחה שלהם נפתרה על ידי הוספת פחמימה לתפריט. אצל השני, הפריחה נסגרה בלי שהקטוזיס הסתיים. הכותבים הציעו שייתכן שאין צורך להפסיק את הקטוזיס כדי שהפריחה תיסגר.

שני דברים שנכתבים כהשפעה של קיטו ואינם

העור היבש

בשבועות הראשונים העור יבש יותר, השפתיים מתבקעות, ולפעמים יש גם תחושת גרד קלה.

ככל הנראה זה קשור למים ולמלח, ולא לקטונים. כל גרם גליקוגן שמתרוקן לוקח איתו מים, הגוף מפריש יותר נתרן, ולזה יש ביטוי בעור כמו שיש לו ביטוי בכל השאר. שפעת הקיטו מסביר את המנגנון ואת מה שעוזר, וזה אותו מנגנון בדיוק.

שיער שנושר

נשירה מפוזרת שמתחילה כמה חודשים אחרי התחלת תפריט היא תיאור כמעט מדויק של טלוגן אפלוביום: מצב שבו יותר זקיקים עוברים יחד לשלב מנוחה בעקבות עומס. נשירת שיער בקיטו מרחיב על זה.

ברשימת הגורמים שלו מופיעים דיאטת הרזיה חדה, צריכת חלבון נמוכה וחוסר בברזל. אף אחד מהשלושה אינו הקטוזיס עצמו. הם מה שקורה כשהירידה מהירה מדי, כשהחלבון נחתך יחד עם הפחמימה, או כשהתפריט נבנה בלי לבדוק ברזל. המצב בדרך כלל חולף מעצמו, והוא מפוזר על כל הקרקפת ולא בכתמים.

מה הסקירה הכוללת אומרת, ומה היא לא

סקירה מ-2025 שבחנה את הקשר בין תזונה קטוגנית לעור הגדירה את העדויות כמוגבלות, בלי מסקנה חזקה לכאן או לכאן.

ומחקר ישראלי מסבך עוד את התמונה. ב-2019 נבדקו נתוני 600,404 בני נוער בבדיקות המיון לצה“ל. לבני נוער עם עודף משקל והשמנה היה סיכוי נמוך יותר לאקנה, עד כחצי בהשמנה החמורה. זה מחקר חתך בלי נתוני תזונה, ובוודאי לא סיבה לעלות במשקל. מה שהוא כן אומר הוא שסיפור “אינסולין גבוה, עור גרוע” פשוט יותר מהמציאות.

צלחת ארוחת בוקר בלי מוצרי חלב: ביצים ברוטב טחינה ירוק, סלמון ואבוקדו, על שולחן בהיר
ארוחת בוקר בלי מוצרי חלב: ביצים בטחינה ירוקה, סלמון ואבוקדו. שבועיים כאלה הם הניסוי העצמי של העמוד הזה.תמונה שנוצרה ב-AI

כלומר התמונה הכוללת היא זו: מנגנון סביר, שני ניסויים קטנים על תזונה שאינה קיטו, קשר תצפיתי לחלב, ומצב עורי אחד מתועד שמופיע דווקא בקיטו. זה מעניין, זה שימושי, וזה אינו הבטחה לעור נקי.

איך קוראים מחקר בקיטו מסביר למה ההבדל בין “נמדד” ל“סביר” הוא כל ההבדל.

מתי להתייעץ עם רופא

כל פריחה חדשה. לא לאבחן “פריחת קיטו” לבד. יש פריחות שנראות דומה ושמחייבות טיפול אחר, ורופא עור מבדיל ביניהן בדקות.

אקנה שמשאירה צלקות או כתמים, או שאינה מגיבה לשינוי. אקנה מצולקת אינה בעיה תזונתית והמתנה בה עולה ביוקר. יש לה טיפולים יעילים.

נשירת שיער שאינה מפוזרת, שאינה נעצרת אחרי כמה חודשים, או שמלווה בעייפות. אלה סימנים שמצדיקים בדיקת ברזל, פריטין ותפקודי תירואיד, ולא התאמה של התפריט.

אם אתם נוטלים איזוטרטינואין או רטינואידים אחרים. הם דורשים מעקב משל עצמם, ושינוי תזונתי משמעותי במקביל הוא דבר שהרופא המטפל צריך לדעת עליו.

מאיפה ממשיכים

שפעת הקיטו הוא המאמר על השבועות הראשונים, ושם נמצא ההסבר ליובש.

תוספים בקיטו נכנס לאבקות החלבון, שהן החשוד הסביר אם העור החמיר.

מה זה קטוזיס מסביר מה באמת קורה בגוף, ולמה כמעט שום דבר בעמוד הזה אינו על הקטונים עצמם.

קיטו והידרדניטיס עוסק במחלת עור כרונית שמאובחנת לרוב באיחור של שנים.

10 מתכונים עם שמנת באתר

ועוד 7 במאגר המתכונים

4 מתכונים עם יוגורט באתר

ועוד 1 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Effects of the ketogenic diet on skin—potential benefits and risksFrontiers in Nutrition · PMC
  2. A low-glycemic-load diet improves symptoms in acne vulgaris patients: a randomized controlled trialThe American Journal of Clinical Nutrition · PubMed
  3. Clinical and Histological Effect of a Low Glycaemic Load Diet in Treatment of Acne Vulgaris in Korean Patients: A Randomized, Controlled TrialActa Dermato-Venereologica
  4. Dairy Intake and Acne Vulgaris: A Systematic Review and Meta-Analysis of 78,529 Children, Adolescents, and Young AdultsNutrients · PubMed
  5. Treatment of Prurigo Pigmentosa with Diet Modification: A Medical Case StudyHawai‘i Journal of Medicine & Public Health · PMC
  6. Ketogenic Diet-induced Prurigo Pigmentosa (the "Keto Rash"): A Case Report and Literature ReviewThe Journal of Clinical and Aesthetic Dermatology
  7. Nutrition and acne: therapeutic potential of ketogenic dietsSkin Pharmacology and Physiology · PubMed
  8. Telogen EffluviumStatPearls · NCBI Bookshelf
  9. Western diet found to influence acne, according to new study led by Colorado State University scientistArchives of Dermatology · Colorado State University
  10. What can we learn from the Kitavans?Science-Based Medicine
  11. Overweight and obese young adults at decreased risk of acneJournal of the American Academy of Dermatology · MedicalResearch.com