קיטו ופרקינסון: ניסוי קטן, ושאלת החלבון
ניסוי מניו זילנד מצא שיפור בתסמינים שאינם תנועתיים, בשמונה שבועות ובלי קבוצת דמה. למה החלבון בצלחת נוגע לתרופה, ומה מתאמים עם הנוירולוג.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
הכדור נלקח בשבע בבוקר. בשמונה, הידיים כבר רגועות יותר. בצהריים, אחרי שניצל גדול, משהו מתעכב: התרופה “לא נכנסת”, והגוף שוב נוקשה. הרבה אנשים עם פרקינסון מכירים את הרגע הזה, גם בלי לדעת להסביר אותו.
ההסבר נמצא בדרך שבה התרופה נקלטת. ובגללו, כל שיחה על קיטו ופרקינסון מתחילה בשאלה על החלבון, ולא על השומן.
שבעה מתנדבים ומטבח ביתי
הרעיון לבדוק קטונים בפרקינסון נשען על מנגנון: במחלה נפגע אחד ממנגנוני הפקת האנרגיה בתאי העצב, וקטונים אולי עוקפים את הפגיעה הזו. זו השערה ממעבדה.
ב-2005 פורסם ב-Neurology ניסיון ראשון בבני אדם. שבעה מתנדבים עם פרקינסון התבקשו להכין בבית תפריט קטוגני מאוד. חמישה מהם הצליחו להתמיד בו 28 ימים. אצל כל החמישה ציון התסמינים השתפר.
והחוקרים עצמם כתבו שאי אפשר לשלול אפקט פלצבו. לא הייתה קבוצת השוואה, והמשתתפים ידעו מה הם אוכלים. זה מחקר היתכנות: הוא בודק אם אפשר לעשות ניסוי, לא אם הטיפול עובד.
הניסוי מניו זילנד
שלוש עשרה שנים אחר כך, צוות מבית החולים וואיקאטו שבהמילטון, ניו זילנד, עשה את הצעד הבא. הם הגרילו 47 אנשים עם פרקינסון לאחד משני תפריטים: קטוגני או דל שומן. 44 התחילו, ו-38 סיימו את שמונת השבועות.
המדד היה סולם התסמינים המקובל, בארבעה חלקים. החלק הראשון עוסק בתסמינים שאינם תנועתיים: שינה, עייפות, כאב, מצב רוח, עצירות, בעיות במתן שתן. החלקים האחרים עוסקים בתנועה ובסיבוכים שלה.
שיפור בתסמינים שאינם תנועתיים, אחרי שמונה שבועות
תפריט קטוגני
41
תפריט דל שומן
11
שיפור בציון התסמינים שאינם תנועתיים, אחרי שמונה שבועות: 41% בקבוצה הקטוגנית, לעומת 11% בקבוצת התפריט דל השומן.
בנקודות, הציון בקבוצה הקטוגנית ירד ב-4.58, ובקבוצה השנייה ב-0.99. שתי הקבוצות השתפרו בציון הכללי, ובחלקים של התנועה לא נמצא הבדל ביניהן.
הטוויסט: מה שהכותרות השמיטו
בקבוצה הקטוגנית, תופעת הלוואי הנפוצה הייתה החמרה זמנית ברעד או בנוקשות. בקבוצה דלת השומן, התלונה הנפוצה הייתה רעב. החוקרים סיכמו ששני התפריטים אפשריים ובטוחים לשמונה שבועות, ולא יותר מזה.
ויש עוד שלוש הסתייגויות. שמונה שבועות הם זמן קצר למחלה שמתפתחת לאורך שנים. אי אפשר להסתיר ממשתתף מה הוא אוכל, ולכן ציפייה יכולה להשפיע על דיווח עצמי. וחלק מהשיפור הופיע בשתי הקבוצות, אולי פשוט כי המשתתפים קיבלו תשומת לב והקפידו על התפריט.
החלבון והתרופה
לבודופה, התרופה הנפוצה לפרקינסון, היא חומצת אמינו. היא נקלטת במעי, ונכנסת למוח, דרך אותם מובילים שמכניסים חומצות אמינו מהחלבון שבאוכל. סקירה מ-2023 ב-npj Parkinson’s Disease מתארת את התחרות הזו, גם במעי וגם בכניסה למוח.
לא כל מי שנוטל לבודופה מרגיש את זה. אבל אצל חלק מהאנשים, ארוחה עשירה בחלבון קרוב לכדור נקשרת לתרופה שעובדת פחות טוב. לכן יש מי שעובדים עם דיאטנית על פיזור החלבון לאורך היום, למשל העברת רובו לארוחת הערב.
וכאן הנקודה המעשית. תפריט קטוגני נבנה לעיתים סביב בשר, ביצים וגבינות. מעבר כזה יכול לשנות את כמות החלבון ואת התזמון שלו בבת אחת. זה בדיוק הסוג של שינוי שהנוירולוג צריך לדעת עליו מראש.
הקשר הישראלי
פרקינסון אצל יהודים אשכנזים נחקר הרבה בישראל, בגלל שני גנים. ב-2008 פרסמו חוקרים מהמרכז הרפואי תל אביב ומאוניברסיטת תל אביב מחקר על 420 חולים אשכנזים. יותר משליש מהם נשאו מוטציה באחד משני הגנים, GBA או LRRK2. בגן GBA לבדו נמצאו נשאים אצל 17.9% מהחולים, לעומת 4.2% בקבוצת ביקורת מבוגרת. אצל נשאים של המוטציות החמורות בגן הזה, המחלה התחילה בממוצע בגיל 55.7, לעומת 60.7 אצל חולים בלי אף אחת מהמוטציות.
הגנטיקה הזו לא אומרת דבר על תפריט. היא מסבירה למה ישראל היא מקום שבו פרקינסון נחקר לעומק, ולמה למשפחות רבות כאן השאלה מוכרת.
עצירות ומשקל
לפי קרן הפרקינסון האמריקאית, עצירות שכיחה מאוד בפרקינסון. גם ירידה במשקל שכיחה, בגלל תיאבון ירוד, קושי בבליעה, בחילה או תנועות לא רצוניות ששורפות אנרגיה.
שני הדברים האלה נוגעים ישירות לתפריט מגביל. מעבר לקיטו מוריד לעיתים סיבים, ועצירות בקיטו מפרט איך זה קורה. ותפריט שמשביע מהר יכול להוריד משקל אצל מי שכבר מאבד משקל בלי לרצות. קיטו אחרי גיל שישים עוסק בשמירה על השריר בגיל הזה.
מה שמים בצלחת
צלחת שמתאימה לשיחה עם הדיאטנית כוללת ירקות עשירים בסיבים, שומן מהצומח ומנות רכות וקלות לבליעה:
- מרק קישואים קרמי, רך וחם
- חציל קלוי בטחינה לצד ארוחת הצהריים
- טאבולה כרובית, ירוקה ועשירה בסיבים
- קערת סלמון ואבוקדו לארוחת ערב

המאמר הזה אינו מבטיח שיפור בתסמינים ואינו מבטיח ירידה במשקל. הוא מתאר מה נמדד.
מתי להתייעץ עם רופא
לפני כל שינוי גדול בתפריט, ובמיוחד בכמות החלבון או בתזמון שלו, מדברים עם הנוירולוג ועם דיאטנית. כך אפשר לעקוב אחרי התגובה לתרופה.
אם אתם נוטלים לבודופה או תרופה אחרת לפרקינסון, אל תפסיקו אותה, אל תזיזו את מועד הנטילה ואל תשנו מינון בגלל התפריט.
ירידה במשקל בלי כוונה, קושי בבליעה או השתעלות בזמן אכילה הם סיבה לפנות לרופא. כך גם עצירות שנמשכת יותר מכמה ימים, או מלווה בכאב בטן והקאות.
נפילות, בלבול חדש או החמרה פתאומית ברעד או בנוקשות נבדקים מיד, ולא מתורצים בהסתגלות לתפריט.
המאמר מתאר מחקרים. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.
מאיפה ממשיכים
קיטו ואפילפסיה מסביר איך נראה תפריט קטוגני כשהוא טיפול רפואי, עם צוות נוירולוגי.
קיטו אחרי גיל שישים עוסק בשריר, בתרופות ובקצב.
עצירות בקיטו מפרט מה עוזר כשהסיבים יורדים.
וקיטו וטרשת נפוצה עוסק במחלה נוירולוגית אחרת, ובניסוי מבוקר שלא מצא את מה שהניסוי הפתוח רמז עליו.
מקורות
- Low-fat versus ketogenic diet in Parkinson's disease: A pilot randomized controlled trialMovement Disorders
- Low-fat versus ketogenic diet in Parkinson's disease: A pilot randomized controlled trialMovement Disorders · PubMed
- Treatment of Parkinson disease with diet-induced hyperketonemia: a feasibility studyNeurology · PubMed
- To restrict or not to restrict? Practical considerations for optimizing dietary protein interactions on levodopa absorption in Parkinson's diseasenpj Parkinson's Disease
- Genotype-phenotype correlations between GBA mutations and Parkinson disease risk and onsetNeurology · PubMed
- Diet & NutritionParkinson's Foundation
- Weight ManagementParkinson's Foundation