קיטו וטרשת נפוצה: הניסויים, והטיפול שנשאר
ניסוי בלי קבוצת ביקורת מצא שיפור בעייפות ובאיכות החיים. ניסוי מבוקר מברלין לא מצא הבדל בנגעים במוח. מה נמדד, ולמה הטיפול התרופתי נשאר.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
בשנות השישים והשבעים שמו לב חוקרים בישראל לדבר מוזר. עולים מאירופה חלו בטרשת נפוצה הרבה יותר מעולים מארצות אסיה ואפריקה. ההבדל הזה היה צפוי, כי המחלה שכיחה יותר באירופה. מה שהפתיע היה הילדים.
מה ישראל לימדה על המחלה
ב-1978 פרסמו מילטון אלטר ועמיתים ב-Neurology ניתוח של העולים. עולים מארצות אסיה ואפריקה שהגיעו בגיל צעיר מאוד חלו בשיעורים דומים לעולים מאירופה. אלה שהגיעו מבוגרים יותר שמרו על הסיכון הנמוך של ארץ המוצא.
המסקנה: משהו בסביבה, ובשנים הראשונות של החיים, משפיע על הסיכון. החוקרים עצמם ציינו שהקבוצה הצעירה ביותר הייתה קטנה. אבל השאלה “מה בסביבה” הובילה לשני כיוונים שנחקרים עד היום: ויטמין D ומשקל.
ויטמין D ומשקל בגיל ההתבגרות
ב-2006 פרסמו חוקרים מהרווארד ב-JAMA מחקר על דגימות דם שנשמרו מאנשי צבא אמריקאים, שנים לפני שחלו. בקרב משתתפים לבנים, 148 חולים ו-296 בני ביקורת, כל עלייה של 50 ננומול לליטר ברמת ויטמין D בדם נקשרה לסיכון נמוך ב-41%. בקרב משתתפים שחורים והיספנים הקשר לא היה מובהק.
והחוקרים כתבו במפורש שאין להשתמש בתוספים למניעת המחלה עד שתוכח יעילות. זה מחקר תצפית, ויש לו הסבר חלופי: אותה נטייה גנטית יכולה לגרום גם למחלה וגם לרמה נמוכה של ויטמין D.
ב-2009 הגיע הכיוון השני. אותה קבוצה מהרווארד עקבה אחרי כ-238000 אחיות, ומצאה 593 מקרים של טרשת נפוצה. נשים שבגיל 18 היו עם השמנה היו בסיכון גבוה ביותר מפי שניים לחלות, לעומת נשים רזות יותר באותו גיל. גם זה קשר, לא סיבה, ובמחקר היו נשים בלבד.
שני הממצאים עוסקים בסיכון לחלות. הם לא אומרים דבר על מה שקורה אצל מי שכבר חי עם המחלה. בשביל זה צריך ניסויים.
הניסויים בקיטו
ג׳יי ניקולס ברנטון, נוירולוג מאוניברסיטת וירג׳יניה, התחיל בפיילוט קטן: 20 אנשים עם טרשת נפוצה התקפית, חצי שנה של תפריט אטקינס מותאם. ההתמדה נבדקה במקלוני שתן יומיים. העייפות והדיכאון השתפרו, ואף משתתף לא החמיר.
ב-2022 פרסם הצוות ב-JNNP ניסוי גדול יותר, עם 65 משתתפים. 83% מהם התמידו בתפריט כל חצי השנה. מסת השומן ירדה, ציוני העייפות והדיכאון ירדו, והמשתתפים הלכו רחוק יותר במבחן הליכה של שש דקות.
גם ציון הנכות הנוירולוגית הממוצע ירד, מ-2.3 ל-1.9. מדובר בסולם שבו נוירולוג בודק הליכה, ראייה, כוח ותחושה. שינוי כזה בחצי שנה, בקבוצה שהמחלה שלה הייתה יציבה מלכתחילה, הוא ממצא שמחייב ניסוי מבוקר לפני שמסיקים ממנו משהו.
ציוני איכות החיים, לפני ואחרי חצי שנה
גופני, בתחילת הניסוי
67
גופני, אחרי חצי שנה
79
נפשי, בתחילת הניסוי
71
נפשי, אחרי חצי שנה
82
ציוני איכות החיים בטרשת נפוצה, לפני ואחרי חצי שנה: בתחום הגופני מ-67 ל-79, ובתחום הנפשי מ-71 ל-82.
ולשני הניסויים האלה אותה חולשה: לא הייתה בהם קבוצת ביקורת. המשתתפים ידעו מה הם אוכלים, קיבלו ליווי צמוד, ורבים ירדו במשקל. כל אחד מאלה לבד יכול לשפר עייפות ואיכות חיים. ברנטון עצמו אמר שצריך עוד מחקר, ושיש סיכונים בתפריטים כאלה.
הטוויסט מברלין
בברלין עשו את מה שהניסוי האמריקאי לא עשה: הגרלה. 105 אנשים עם טרשת נפוצה התקפית חולקו לשלוש קבוצות: תפריט ביקורת, תפריט עם צומות, ותפריט קטוגני. המעקב נמשך שנה וחצי, ו-81 משתתפים סיימו. בקבוצה הקטוגנית הוגבלו הפחמימות ל-20 עד 40 גרם ביום.
המדד העיקרי היה מספר הנגעים החדשים בסריקת MRI של המוח. אף תפריט לא הפחית אותו, ולא נמצא הבדל בין התפריטים. בניתוחים משניים, הקבוצה הקטוגנית השתפרה בבדיקה הקוגניטיבית אחרי שנה וחצי.
החוקרים עדיין סיכמו שתפריט יכול להיות דרך משלימה לטיפול. אבל הממצא המרכזי הוא שהמדד שנקבע מראש לא זז. ממצאים משניים הם כיוון למחקר הבא, לא תוצאה.
הטיפול נשאר
טרשת נפוצה התקפית מטופלת היום בתרופות שמשנות את מהלך המחלה. אף אחד מהניסויים כאן לא בדק תפריט במקום התרופות, ואף אחד מהם לא הראה שתפריט עוצר התקפים.
מה שמים בצלחת
דגים שמנים וחלמונים הם בין מקורות המזון המעטים לוויטמין D, וקל להכניס אותם לצלחת קטוגנית. ויטמין D בקיטו מסביר למה בודקים רמה בדם לפני תוסף.
- סלמון אפוי עם שמיר ולימון, ארוחת ערב של חצי שעה
- דג אפוי עם עגבניות וזיתים בתבנית אחת
- חביתת גבינה ותרד לבוקר
- סלט תרד, פטה וצנוברים לצד כל מנה

המאמר הזה אינו מבטיח שיפור במחלה ואינו מבטיח ירידה במשקל. הוא מתאר מה נמדד.
מתי להתייעץ עם רופא
לפני שינוי גדול בתפריט, מספרים לנוירולוג. תפריט מגביל משפיע על משקל, על בדיקות דם ולעיתים על תרופות אחרות.
אם אתם מקבלים טיפול שמשנה את מהלך המחלה, אל תפסיקו אותו ואל תדחו אותו בגלל התפריט.
תסמין חדש, או החמרה שנמשכת יותר מיממה, כמו טשטוש ראייה, חולשה ביד או ברגל, נימול או קושי בהליכה, הם סיבה לפנות לנוירולוג בהקדם.
עייפות קשה או מצב רוח ירוד אחרי מעבר לתפריט חדש נבדקים, ולא מתורצים בהסתגלות. קיטו והמצב הנפשי עוסק במה שנמדד שם.
ולפני תוסף ויטמין D, בודקים רמה בדם ומתייעצים עם הרופא.
המאמר מתאר מחקרים. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.
מאיפה ממשיכים
ויטמין D בקיטו עוסק בדגים, בחלמונים ובבדיקה.
קיטו ופסוריאזיס הוא סיפור דומה על מחלה דלקתית אחרת, ועל מה שהמשקל עושה.
קיטו והמצב הנפשי מתאר מה נמדד בדיכאון.
וקיטו ופרקינסון עוסק במחלה נוירולוגית אחרת, ובשאלה למה התרופה נשארת במרכז.
מקורות
- Migration and risk of multiple sclerosisNeurology
- Serum 25-hydroxyvitamin D levels and risk of multiple sclerosisJAMA · PubMed
- Teenage Obesity Linked to Increased Risk of Multiple SclerosisAmerican Academy of Neurology
- Pilot study of a ketogenic diet in relapsing-remitting MSNeurology: Neuroimmunology & Neuroinflammation · PubMed
- Phase II study of ketogenic diets in relapsing multiple sclerosis: safety, tolerability and potential clinical benefitsJournal of Neurology, Neurosurgery & Psychiatry · PubMed
- Ketogenic Diet as a Strategy for Improved Wellness and Reduced Disability in Relapsing Multiple Sclerosis (S40.007)Neurology · AAN Annual Meeting Abstracts
- Ketogenic Diet Shows Major Benefits for MSUVA Health
- Fasting, ketogenic, and anti-inflammatory diets in multiple sclerosis: a randomized controlled trial with 18-month follow-upBMC Nutrition · PMC