קטוזה.

קיטו ואפילפסיה: טיפול רפואי, לא דיאטה מהאתר

דיאטה קטוגנית היא טיפול מוכר באפילפסיה עמידה לתרופות, בעיקר בילדים. מה נמדד בניסויים, למה זה נעשה רק עם צוות נוירולוגי, ולמה זה לא הקיטו של האתר.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

לפני הכול: אם אתם או ילדכם מטופלים באפילפסיה, המאמר הזה לא מחליף את הצוות הנוירולוגי. הוא מסביר מה ידוע, ולמה הקיטו הרפואי הוא דבר נפרד מהקיטו שעליו כתוב בשאר האתר.

מהיפוקרטס עד הוליווד

הרעיון שרעב עוצר פרכוסים עתיק מאוד. היפוקרטס תיאר צום כדרך לעצור התקפים, ובבשורת מרקוס מופיע נער שנרפא “בתפילה ובצום”. והטוויסט למי שאוהב לקרוא בזהירות: המילים “ובצום” חסרות בכתבי היד העתיקים ביותר, ומהדורות מחקריות של הטקסט משמיטות אותן.

ב-1921 הציע ראסל וילדר ממרפאת מאיו רעיון פשוט: אם הצום עובד בגלל הקטונים, אולי אפשר לייצר קטונים בלי לרעוב, בתפריט עתיר שומן ודל מאוד בפחמימות. הוא גם טבע את השם “דיאטה קטוגנית”. בשנות העשרים טופלו כך מאות חולים.

ואז, ב-1938, הגיעה התרופה פניטואין, ששלטה בפרכוסים בלי לשנות את כל המטבח של המשפחה. הדיאטה נשכחה כמעט לגמרי.

ההחייאה הגיעה מהוליווד. צ׳רלי, בנו של הבמאי ג׳ים אברהמס, אחד מיוצרי “טיסה נעימה”, התחיל לפרכס ב-1993, ושום תרופה לא עזרה. אביו מצא את התוכנית של ג׳ון פרימן בג׳ונס הופקינס, ובמקרה של צ׳רלי, הפרכוסים נעצרו. ב-1994 שודר הסיפור בטלוויזיה האמריקאית, וב-1997 ביים אברהמס סרט טלוויזיה, עם מריל סטריפ, על משפחה אחרת עם סיפור דומה. הקרן שהקים על שם בנו היא עד היום אחת המוכרות בתחום.

הקיטו המקורי

מה זה קיטו מסביר את הרעיון: כשהפחמימות יורדות מאוד, הגוף עובר לייצר קטונים. השימוש הרפואי הראשון ברעיון הזה לא היה ירידה במשקל, אלא הפחתת פרכוסים. עד היום, אפילפסיה שלא מגיבה לתרופות היא המצב הרפואי שבו קיטו נחקר הכי הרבה.

אפילפסיה היא המקום שבו קיטו התחיל כטיפול, ושבו הוא עדיין נעשה כטיפול: עם צוות, מדידה ומעקב.

משקל מטבח דיגיטלי קטן על שיש ביתי, שוקל מנת אבוקדו, ולידו מחברת עם רשימות בכתב יד
בקיטו הרפואי הקלאסי כל מנה נשקלת, לפי יחס שהצוות קבע מראש.תמונה שנוצרה ב-AI

הניסוי שהכריע

הסיפור של צ׳רלי שכנע הורים. מה ששכנע רופאים היה ניסוי. ב-2008 פרסמו חוקרים בלונדון ניסוי מבוקר על 145 ילדים עם אפילפסיה שלא הגיבה לתרופות. חצי התחילו את הדיאטה מיד, וחצי שלושה חודשים אחר כך.

ילדים עם ירידה של יותר ממחצית בפרכוסים, באחוזים

בדיאטה קטוגניתאחרי שלושה חודשים

38%

עוד לא התחילואותה תקופה

6%

אחוז הילדים שהפרכוסים שלהם ירדו ביותר ממחצית, אחרי שלושה חודשים. ההשוואה היא לילדים שעוד חיכו להתחיל.

אחרי שלושה חודשים, אצל 38% מהילדים בדיאטה הפרכוסים ירדו ביותר ממחצית, לעומת 6% בקבוצה שחיכתה. חמישה ילדים בדיאטה הגיעו לירידה של יותר מ-90%. שימו לב לניסוח: 38% הוא אחוז הילדים שהגיבו, לא הירידה הממוצעת. והניסוי היה קטן, קצר ולא סמוי, כי אי אפשר להסתיר מילד מה הוא אוכל.

מה נמדד

הסקירה של קוקרן מ-2020 איחדה 13 ניסויים מבוקרים עם 932 משתתפים: 711 ילדים ו-221 מבוגרים, כולם עם אפילפסיה שלא נשלטה בתרופות.

בילדים, המסקנה הייתה שדיאטה קטוגנית היא אפשרות טיפול לגיטימית. שיעור הילדים שהגיעו לחופש מלא מפרכוסים היה צנוע ברוב המחקרים, אבל במחקר אחד יותר ממחצית הילדים בדיאטה הקלאסית הפסיקו לפרכס.

במבוגרים היו רק מעט מחקרים, רובם בגרסה מקלה של הדיאטה, והחוקרים כתבו שנדרש עוד מחקר.

והסייג החשוב כאן: רמת הוודאות של הממצאים דורגה נמוכה עד נמוכה מאוד, בין השאר כי אי אפשר להסתיר ממשתתף איזו דיאטה הוא אוכל. תופעות הלוואי הנפוצות בילדים היו הקאות, עצירות ושלשול, ובחלק מהמחקרים הן היו סיבה לעזוב את הניסוי.

ובישראל

מרכז שניידר לרפואת ילדים פרסם שהוא עובד לפי הפרוטוקול הקלאסי של ג׳ונס הופקינס, ושהדיאטה נשקלת בדרך כלל אחרי ששתי תרופות לפחות לא הצליחו. מי שמחפש מרכז כזה שואל את הנוירולוג המטפל.

והמבחן האמיתי של הדיאטה הזו הוא לא בבית החולים, אלא בבית. חלה של שבת, מצות בפסח, יום הולדת בגן עם במבה ועוגה, והצלחת של האח הקטן. כל אחד מאלה הוא רגע שבו המשפחה כולה מתכננת מראש, והאוכל נשקל בגרמים.

ותופעת לוואי אחת, מראש

אבנים בכליות. בג׳ונס הופקינס פיתחו אבנים כ-6.7% מהילדים בדיאטה, ובהמשך, כשהצוות התחיל לתת תוסף שמפחית את הסיכון כבר מהיום הראשון, השיעור ירד לכ-0.9%. את התוסף ואת הכמות קובע הצוות. קיטו ואבנים בכליות מרחיב.

למה זה לא הקיטו של האתר

הקיטו הרפואי נבנה לפי יחס מדויק בין שומן לחלבון ולפחמימות, נמדד בגרמים, ומלווה בבדיקות דם ובמעקב אחרי גדילה. הוא נקבע על ידי נוירולוג ודיאטנית שמתמחים בזה, ומותאם לילד הספציפי, לתרופות שלו ולסוג האפילפסיה.

התפריטים והמתכונים באתר הזה לא נבנו לזה, והם לא מחליפים את זה. מבשלים קיטו למשפחה מסביר למה ילד לא עובר לקיטו בגלל ההורה, וכאן זה נכון פי כמה.

מתי להתייעץ עם רופא

לפני כל שינוי תזונתי, אם יש אפילפסיה בבית. גם “רק להוריד קצת פחמימות” הוא שיחה עם הנוירולוג קודם.

תרופה נגד פרכוסים לא מפסיקים ולא משנים לבד, גם כשהדיאטה עובדת. כל שינוי בתרופה נעשה עם הנוירולוג.

הקאות חוזרות, עצירות שלא חולפת, ישנוניות חריגה או סירוב לאכול אצל ילד בדיאטה קטוגנית רפואית נבדקים מול הצוות שמלווה אותה.

ואם אתם שוקלים את זה לילד, השאלה הנכונה לנוירולוג היא האם יש מרכז שמלווה דיאטה קטוגנית, ולא איזה ספר מתכונים לקנות.

מאיפה ממשיכים

מה זה קיטו מסביר את הבסיס, בלי ההקשר הרפואי.

קיטו וסוכרת סוג 1 הוא עוד מקרה שבו קיטו הוא שינוי בטיפול ולא בתפריט.

מבשלים קיטו למשפחה עוסק בילדים בבית שבו מבוגר בקיטו.

קיטו ופרקינסון עוסק במחלה נוירולוגית אחרת, ובמה שהחלבון בצלחת עושה לתרופה.

קיטו ואוטיזם עוסק בילדים על הרצף, שאצל חלקם יש גם אפילפסיה.

מקורות

  1. Ketogenic diets for drug-resistant epilepsyCochrane Database of Systematic Reviews
  2. History of dietary treatment: from Wilder’s hypothesis to the first open studies in the 1920sEpilepsy & Behavior
  3. Food for thought: the ketogenic diet as epilepsy treatmentILAE · Epigraph
  4. ...First Do No Harm (1997 film)Wikipedia
  5. Ketogenic diet cut pediatric seizures (Neal et al., Lancet Neurology 2008)MDedge
  6. Empiric use of potassium citrate reduces kidney-stone incidence with the ketogenic dietPediatrics · Johns Hopkins
  7. The ketogenic diet at Schneider Children’s Medical CenterRambam Maimonides Medical Journal
  8. טיסה נעימהויקיפדיה