קטוזה.

קיטו ואי ספיקת לב: הלב הרעב, המלח והתרופות

עירוי קטונים העלה את תפוקת הלב בניסוי קטן, אבל עירוי אינו תפריט. מה נמדד, למה מעכבי SGLT2 ותפריט קטוגני דורשים זהירות, ומי קובע את המלח.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

הערה לפני הכול: המאמר הזה אינו אומר לאף אחד להתחיל, להפסיק או לשנות תרופה, ואינו מחליף את ההוראות של הקרדיולוג. אי ספיקת לב מטופלת בידי צוות רפואי, וכל שינוי בתפריט עובר דרכו.

באורהוס שבדנמרק שכבו 16 אנשים עם אי ספיקת לב, כל אחד פעמיים, שלוש שעות בכל פעם. בפעם אחת זרם לווריד שלהם עירוי של בטא-הידרוקסי-בוטיראט, הקטון העיקרי בדם. בפעם השנייה, עירוי דמה. הסדר נקבע בהגרלה.

התוצאה פורסמה ב-2019 בכתב העת Circulation, ומאז היא מצוטטת בכל דיון על קיטו ולב. אבל כדי להבין מה היא אומרת, צריך לראות כמה קטונים היו שם בדם.

הרעיון: לב שחסר לו דלק

לב שעובד קשה צורך הרבה אנרגיה. ההשערה שעומדת מאחורי הניסוי היא שבאי ספיקת לב, שריר הלב מתקשה להפיק אנרגיה מהדלקים הרגילים שלו, ופונה יותר לקטונים. מכאן השאלה הטבעית: אם נותנים ללב יותר קטונים, האם הוא יעבוד טוב יותר?

המשתתפים היו אנשים עם אי ספיקת לב עם תפקוד שאיבה ירוד, וממוצע מקטע הפליטה שלהם עמד על 37%.

מה נמדד בעירוי

במהלך העירוי עלתה רמת הקטון בדם מ-0.4 לכ-3.3 מילימול לליטר. תפוקת הלב עלתה ב-2.0 ליטרים לדקה, בערך 40%. הלב הזרים יותר דם בכל פעימה, בממוצע עוד 20 מיליליטר, והדופק עלה ב-7 פעימות לדקה.

החוקרים בדקו גם קבוצה של שמונה מטופלים במינונים עולים. כבר ברמה של 0.7 מילימול לליטר נמדדה עלייה בתפוקה, אבל קטנה בהרבה: 0.3 ליטרים לדקה. ואצל מתנדבים בריאים בני אותו גיל נמדדה תגובה דומה.

רמת הקטון בדם בניסוי העירוי, מילימול לליטר

לפני העירוי

0.4

מינון נמוך

0.7

עירוי מלא

3.3

קצה הטווח של קטוזיס תזונתי

רמת הקטון בדם בניסוי, מילימול לליטר: 0.4 לפני העירוי, 0.7 במינון הנמוך, ו-3.3 בעירוי המלא.

הטוויסט: הרמה שבעירוי והרמה שבצלחת

בקטוזיס תזונתי הרמות בדם נעות בדרך כלל בין 0.5 ל-3 מילימול לליטר, כמו שמוסבר במה זה קטוזיס. העירוי המלא הגיע לרמה שמעל הטווח הזה, ונמשך שלוש שעות. הרמה שקרובה למה שתפריט קיטו נותן, 0.7, נקשרה לתוספת קטנה בהרבה. והניסוי לא מדד אשפוזים, תסמינים או תמותה.

ויש מחקר שמסבך את התמונה עוד יותר. ב-2024 פרסמו חוקרים דנים מעקב אחרי 218 מטופלים עם אי ספיקת לב. מי שרמת הקטון בדם שלהם הייתה מעל החציון היו בסיכון גבוה פי 2.1 למות במהלך המעקב. הגורם שהיה קשור לרמה הזאת יותר מכל היה חומצות השומן החופשיות בדם.

זה מחקר תצפית, והוא אינו אומר שקטונים מזיקים. ייתכן שהגוף מייצר יותר מהם כשהמחלה מתקדמת. אבל הוא כן אומר שהרמה בדם אינה מדד של הצלחה.

מעכבי SGLT2: תרופה שכבר מעלה קטונים

מעכבי SGLT2 הם תרופות שמוציאות סוכר דרך השתן. התווית של אמפגליפלוזין (ג׳ארדיאנס) מתירה אותה לאי ספיקת לב, עם סוכרת ובלעדיה. חוקרים כבר הציעו שחלק מההשפעה שלהן על הלב קשור לעלייה מתונה בקטונים שהן גורמות.

ב-2015 הוסיף מנהל המזון והתרופות האמריקאי אזהרה על חמצת קטוטית לתוויות של כל התרופות בקבוצה. הוא ספר 73 דיווחים על חמצת כזאת, וכתב שהיא יכולה להופיע גם כשהסוכר בדם אינו גבוה במיוחד. התווית האמריקאית של אמפגליפלוזין מונה תזונה קטוגנית בין המצבים שעלולים לעורר חמצת, לצד ירידה באכילה, ניתוח ואלכוהול.

ב-2020 תואר מקרה של אדם שנטל אמפגליפלוזין ועבר לתפריט קיטו, ופיתח חמצת קטוטית. הכותבים קראו לשילוב של התרופה, התפריט והחמצת “שלישייה שאסור לפספס”.

המלח: העצה שמתהפכת

בשבועות הראשונים של קיטו הגוף מאבד מים ומלח, ולכן מי שבריאים מקבלים לעיתים קרובות עצה להוסיף מלח, כמו שמוסבר בשפעת הקיטו. באי ספיקת לב התמונה אחרת.

ההנחיות האירופיות מ-2021 ממליצות לכל מי שחי עם אי ספיקת לב להימנע מיותר מ-5 גרם מלח ביום. ההנחיה האמריקאית מ-2022 אומרת שסביר להימנע מנתרן מופרז כדי להקל על הגודש, ואינה קובעת מספר.

ומה קרה כשבדקו הגבלה חזקה יותר? בניסוי SODIUM-HF הוגרלו 806 מטופלים לתפריט דל נתרן או לטיפול הרגיל. אחרי שנה, אירועים כמו אשפוז, ביקור במיון או מוות קרו אצל 15% בקבוצה הדלה בנתרן ואצל 17% בקבוצה הרגילה, הבדל שאינו מובהק. איגוד אי ספיקת הלב האירופי כתב ב-2024 שהנתונים החדשים מערערים על הגבלה שגרתית של מלח ונוזלים, ושהגבלת נוזלים מתאימה רק למטופלים מסוימים.

השורה התחתונה אינה “להוסיף” ואינה “להוריד עד אפס”. היא אישית, והיא נקבעת עם הקרדיולוג.

משתנים ומלחים בדם

מטופלים רבים עם אי ספיקת לב נוטלים משתנים. לפי StatPearls, משתני לולאה גורמים לאובדן של נתרן, אשלגן ומגנזיום, ושינויים כאלה במלחים יכולים לגרום להפרעות קצב. לכן בודקים אותם בבדיקות דם מדי פעם.

בשבוע הראשון של קיטו הכליות מוציאות בעצמן יותר מים ומלח. שני הדברים יחד, תרופה ותפריט, הם סיבה לתאם עם הרופא לפני השינוי, ולא אחריו. מתי לבדוק ומה לעשות עם התוצאה קובע הרופא.

מה שמים בצלחת

מי שהרופא הגביל לו מלח מחפש טעם בלי המלחייה. לימון, שום, עשבי תיבול, וצלייה בתנור נותנים הרבה טעם. נקניקים, גבינות מלוחות ומרקים מאבקה, לעומת זאת, מוסיפים הרבה נתרן:

את כמות המלח בכל מתכון קובעים לפי מה שהרופא אמר, לא לפי מה שכתוב בו.

משטח מטבח בהיר באור בוקר, ועליו פילה דג לבן נא על קרש חיתוך, לימון חצוי, ראש שום וצרור שמיר טרי, ולידו קופסת תרופות שבועית סגורה וכוס מים
משטח מטבח עם פילה דג, לימון חצוי, שום ושמיר טרי, ולידו קופסת תרופות שבועית. הטעם מגיע מהעשבים, והמלח מהשיחה עם הרופא.תמונה שנוצרה ב-AI

המאמר הזה אינו טוען שקיטו מטפל באי ספיקת לב, ואינו מבטיח דבר. הוא מתאר מה נמדד.

מתי להתייעץ עם רופא

כאב או לחץ בחזה, קוצר נשימה קשה או עילפון הם מצב חירום. מתקשרים למד“א ב-101.

קוצר נשימה שמחמיר, במיוחד בשכיבה, או נפיחות ברגליים שמתגברת, הם סיבה לפנות לצוות המטפל בהקדם.

לפני כל שינוי גדול בתפריט, אם יש לכם אי ספיקת לב. הקרדיולוג צריך לדעת, כי התפריט נוגע במלח, בנוזלים ובתרופות.

אם אתם נוטלים מעכבי SGLT2, משתנים או תרופות לסוכרת, אל תפסיקו אותן ואל תשנו אותן בגלל התפריט. ספרו לרופא שאתם אוכלים מעט פחמימות, ושאלו מה צריך לבדוק.

דופק לא סדיר או מהיר נבדק. קיטו ופרפור פרוזדורים מסביר למה לא מחכים שיעבור.

המאמר מתאר מחקרים, תוויות והנחיות. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.

מאיפה ממשיכים

קיטו ופרפור פרוזדורים עוסק בקצב הלב, במשקל ובאלכוהול.

קיטו ולחץ דם מסביר למה מי שנוטל תרופות ללחץ דם מדבר עם הרופא לפני.

קיטו וסוכרת סוג 2 מפרט את תנאי הבטיחות סביב מעכבי SGLT2.

כמה מים לשתות בקיטו עוסק בשתייה, ובמי שהרופא הגביל לו נוזלים.

קיטו אחרי התקף לב עוסק בתפריט אחרי אירוע כלילי, ובניסויים הים-תיכוניים בחולי לב.

11 מתכונים עם טחינה באתר

ועוד 8 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Cardiovascular Effects of Treatment With the Ketone Body 3-Hydroxybutyrate in Chronic Heart Failure PatientsCirculation
  2. Circulating 3-hydroxy butyrate predicts mortality in patients with chronic heart failure with reduced ejection fractionESC Heart Failure
  3. CV Protection in the EMPA-REG OUTCOME Trial: A "Thrifty Substrate" HypothesisDiabetes Care
  4. FDA revises labels of SGLT2 inhibitors for diabetes to include warnings about too much acid in the blood and serious urinary tract infectionsU.S. Food and Drug Administration
  5. Label: JARDIANCE (empagliflozin) tablet, film coatedDailyMed · U.S. National Library of Medicine
  6. A Case of Diabetic Ketoacidosis in a Patient on an SGLT2 Inhibitor and a Ketogenic Diet: A Critical Trio Not to Be MissedCase Reports in Endocrinology · PubMed Central
  7. Reduction of dietary sodium to less than 100 mmol in heart failure (SODIUM-HF): an international, open-label, randomised, controlled trialThe Lancet
  8. Study of Dietary Intervention Under 100 mmol in Heart Failure: SODIUM-HFAmerican College of Cardiology
  9. 2022 AHA/ACC/HFSA Guideline for the Management of Heart FailureCirculation
  10. 2021 ESC Guidelines for the diagnosis and treatment of acute and chronic heart failureEuropean Heart Journal
  11. Dietary sodium and fluid intake in heart failure: A clinical consensus statement of the Heart Failure Association of the ESCEuropean Journal of Heart Failure
  12. Loop DiureticsStatPearls · NCBI Bookshelf