קטוזה.

קיטו אחרי התקף לב: מה נבדק בניסויים, ומה לא

אחרי התקף לב או תומכן, התפריט הוא חלק מהטיפול. מה הראו הניסויים בחולי לב, למה יעד ה-LDL משנה את התמונה, ומה מתאמים עם הקרדיולוג.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

הערה לפני הכול: המאמר הזה אינו אומר לאף אחד להתחיל, להפסיק או לשנות תרופה, ואינו מחליף את הקרדיולוג. אחרי אירוע לבבי, כל שינוי גדול בתפריט מתואם עם הצוות המטפל.

שלושה ימים במחלקה, תומכן אחד בעורק, ומכתב שחרור עם רשימה של חמש תרופות. בבית, מול המחשב, מתחיל החיפוש: מה אוכלים עכשיו. וכמעט מיד צץ קיטו, עם סיפורים על אנשים שהבדיקות שלהם השתפרו. השאלה הגיונית. רק שאחרי התקף לב, היא נשאלת במצב אחר לגמרי.

קיטו וכולסטרול וקיטו וסטטינים עוסקים בבדיקת השומנים ובתרופה. כאן השאלה צרה יותר: מי שכבר עבר אירוע לבבי, ורוצה תפריט דל פחמימה.

הדבר הראשון שקורה אחרי השחרור

לפני הצלחת, יש תוכנית שנבנתה בדיוק לשלב הזה: שיקום לב. זו תוכנית של פעילות גופנית מפוקחת, הדרכה ומעקב, בדרך כלל במכון ייעודי.

סקירת קוקרן מ-2021 איחדה 85 ניסויים עם 23430 משתתפים, רובם אחרי התקף לב או ניתוח מעקפים. בטווח של חצי שנה עד שנה, שיקום שמבוסס על פעילות גופנית היה קשור לכ-28% פחות התקפי לב. על תמותה מסיבה לבבית בטווח הקצר כמעט לא נמצא הבדל, ובניסויים המעטים עם מעקב ארוך נמצאה ירידה, בוודאות נמוכה יותר.

ובישראל, לפי סקרי ACSIS הלאומיים, שיעור ההפניה לשיקום לב אחרי אירוע כלילי עלה מ-38% ב-2006 ל-57% ב-2013. כלומר גם בשנה הטובה מבין השתיים, יותר משליש מהמטופלים לא הופנו. נשים ומבוגרים הופנו פחות. מי שלא קיבל הפניה, שואל עליה את הקרדיולוג או את רופא המשפחה.

היעד שהרופא מסתכל עליו

אחרי התקף לב, ה-LDL מפסיק להיות מדד כללי. לפי הנחיות החברה האירופית לקרדיולוגיה מ-2019, היעד לאנשים בסיכון גבוה מאוד, ובהם מי שכבר עבר אירוע, הוא LDL מתחת ל-55 מיליגרם לדציליטר, כ-1.4 מילימול לליטר, וירידה של לפחות 50% מנקודת ההתחלה.

כאן נכנס הקושי של קיטו. אצל חלק מהאנשים, ובמיוחד בתפריט שבנוי על , ובשר שמן, ה-LDL עולה. כולסטרול שמזנק בקיטו מתאר כמה רחוק זה יכול להגיע. אצל אדם בריא זו שאלה של מעקב. אחרי התקף לב, זו עלייה בכיוון ההפוך מהיעד.

מה נבדק בחולי לב

על קיטו עצמו, אצל אנשים אחרי התקף לב, אין ניסוי שמדד התקפים חוזרים או תמותה. מה שכן נבדק לאורך שנים הוא התפריט הים-תיכוני.

ניסוי ליון בצרפת חילק 605 אנשים אחרי התקף לב ראשון לתפריט ים-תיכוני או לתפריט “זהיר” רגיל, ועקב אחריהם כארבע שנים. במדד המשולב של מוות לבבי והתקף לב לא קטלני, היו 14 אירועים בקבוצה הים-תיכונית מול 44 בקבוצת הביקורת.

ניסוי CORDIOPREV מספרד, שפורסם ב-2022, בדק תפריט ים-תיכוני עשיר בשמן זית מול תפריט דל שומן אצל 1002 חולי לב, במשך כשבע שנים.

אירועים לבביים גדולים לכל אלף שנות מעקב

תפריט ים-תיכוני

28.1

תפריט דל שומן

37.7

אירועים לבביים גדולים לכל 1000 שנות מעקב: 28.1 בקבוצה הים-תיכונית, ו-37.7 בקבוצה דלת השומן.

בספירה, היו 87 אירועים בקבוצה הים-תיכונית ו-111 בקבוצה דלת השומן. אבל היתרון נראה בעיקר אצל גברים: 16.2% מהם בקבוצה הים-תיכונית מול 22.8% בקבוצה דלת השומן. אצל נשים לא נמצא הבדל, ואף אחד מרכיבי המדד, כשנבדק לבד, לא הגיע למובהקות.

הטוויסט: איזה שומן, לא כמה

שני הניסויים האלה מתוארים לפעמים כ“ניצחון של תזונה בריאה”. בפועל, בשניהם התפריט שהצליח יותר לא היה תפריט דל שומן, ובקורדיופרב הוא אף הכיל יותר שומן מקבוצת הביקורת. בליון חלק מהשומן הגיע ממרגרינה מיוחדת על בסיס שמן קנולה, ובקורדיופרב משמן זית. השאלה שהם שאלו לא הייתה “כמה שומן”, אלא “איזה שומן”.

ההנחיות אומרות אותו דבר. הנחיות המניעה האירופיות מ-2021 ממליצות על דפוס ים-תיכוני או דומה לו, ועל החלפת שומן רווי בשומן בלתי רווי. והצהרת איגוד הלב האמריקאי מאותה שנה ממליצה להחליף שומן מן החי ושמני ודקלים בשמנים צמחיים נוזליים, כמו שמן זית.

כלומר, תפריט דל פחמימה שבנוי על שמן זית, דגים, אגוזים וירקות קרוב יותר למה שנבדק מתפריט שבנוי על חמאה ובייקון. זו עדיין לא הוכחה שהוא בטוח אחרי התקף לב, כי זה לא נבדק. שמן זית ושמני זרעים ושומן רווי בקיטו נכנסים לבחירת השומן לעומק.

התרופות שמגיעות עם המכתב

אחרי התקף לב יוצאים בדרך כלל עם כמה תרופות, וחלקן נפגשות עם התפריט. מעכבי SGLT2 מעלים קטונים בעצמם, וקיטו ואי ספיקת לב מסביר למה השילוב עם קיטו דורש זהירות. תרופות ללחץ דם נפגשות עם הירידה בלחץ שמופיעה בשבועות הראשונים, וקיטו ולחץ דם עוסק בזה. ותרופות נוגדות טסיות או נוגדות קרישה הן סיבה נוספת לספר לרופא על כל שינוי בתפריט ובתוספים.

אף אחת מאלה אינה סיבה להפסיק תרופה. כולן סיבה לתאם מראש.

מה על הצלחת

ארוחה שקרובה לניסויים ודלה בפחמימות נראית מוכרת: דג אפוי עם עגבניות וזיתים, סלט יווני ים-תיכוני וחציל קלוי בטחינה. סלמון אפוי בשמיר ולימון מכניס דג שמן לשבוע.

ארוחת צהריים על שולחן עץ: פילה דג לבן אפוי בתבנית עם עגבניות שרי, זיתים ועשבי תיבול, קערת סלט ירקות קצוץ עם שמן זית, וקערית אגוזי מלך, באור יום
ארוחת צהריים על שולחן עץ: פילה דג לבן אפוי בתבנית עם עגבניות שרי, זיתים ועשבי תיבול, קערת סלט ירקות קצוץ עם שמן זית, וקערית אגוזי מלך, באור יום.תמונה שנוצרה ב-AI

המאמר הזה אינו טוען שתפריט כלשהו מונע התקף לב נוסף, ואינו מבטיח ירידה במשקל או בכולסטרול.

מתי להתייעץ עם רופא

בכל מקרה, לפני שמתחילים תפריט דל פחמימה אחרי התקף לב, צנתור או ניתוח מעקפים. הקרדיולוג מכיר את התרופות, את יעד ה-LDL ואת מצב הלב.

אם בדיקת השומנים אחרי השינוי מראה עלייה ב-LDL. זו סיבה לשיחה מיידית, לא לחכות לביקור השנתי.

אם אתם נוטלים מעכב SGLT2, תרופות ללחץ דם, משתנים או נוגדי קרישה. כל אחת מהן נפגשת עם התפריט בדרך אחרת.

ובאופן דחוף: כאב או לחץ בחזה, קוצר נשימה, סחרחורת או עילפון הם סיבה לפנות למוקד חירום ולא לחכות.

המאמר מתאר מחקרים. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.

מאיפה ממשיכים

קיטו וכולסטרול מסביר מה זז בבדיקת השומנים, ולמה בודקים לפני ואחרי.

קיטו וסטטינים עוסק בתרופה שרוב מי שעבר התקף לב יוצא איתה.

שמן זית ושמני זרעים עוסק בשומן שהניסויים בחולי לב בנו עליו.

וקיטו ופרפור פרוזדורים עוסק בבעיית לב אחרת, ובמה שהמחקר המפורסם עליה באמת מדד.

10 מתכונים עם שמנת באתר

ועוד 7 במאגר המתכונים

15 מתכונים עם חמאה באתר

ועוד 12 במאגר המתכונים

9 מתכונים עם קוקוס באתר

ועוד 6 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Long-term secondary prevention of cardiovascular disease with a Mediterranean diet and a low-fat diet (CORDIOPREV): a randomised controlled trialThe Lancet
  2. Mediterranean diet, traditional risk factors, and the rate of cardiovascular complications after myocardial infarction: final report of the Lyon Diet Heart StudyCirculation · PubMed
  3. Exercise-based cardiac rehabilitation for coronary heart diseaseCochrane Database of Systematic Reviews
  4. Cardiac rehabilitation following an acute coronary syndrome: trends in referral, predictors and mortality outcomeEuropean Journal of Preventive Cardiology
  5. 2019 ESC/EAS Guidelines for the management of dyslipidaemias: lipid modification to reduce cardiovascular riskEuropean Heart Journal
  6. 2021 ESC Guidelines on cardiovascular disease prevention in clinical practiceEuropean Heart Journal
  7. 2021 Dietary Guidance to Improve Cardiovascular Health: A Scientific Statement From the American Heart AssociationCirculation