קטוזה.

קיטו ועצמות: מה הסמנים בדם מספרים

הולכי תחרות, ילדים עם אפילפסיה ומבוגרים בתפריט אטקינס מותאם: מה נמדד בעצם תחת תפריט דל פחמימה, מה עוד לא ידוע, ומי מדבר עם הרופא על בדיקת צפיפות עצם.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

הולכי תחרות הולכים מהר, הרבה, ובלי לרוץ. שעות של אימון בשבוע, על אספלט. העצמות שלהם סופגות מכה קטנה בכל צעד, ומתחדשות בלי הפסקה. לכן כשחוקרים באוסטרליה רצו לדעת מה תפריט דל פחמימה עושה לעצם של ספורטאי, הם בחרו בהם.

התוצאה הפתיעה גם אותם. הבעיה לא הייתה בסידן.

מה קרה לעצם של הולכי התחרות

ב-2020 פרסמו חוקרים אוסטרלים ניסוי על 30 הולכי תחרות ברמה עולמית, 25 גברים וחמש נשים. במשך שלושה וחצי שבועות אכלו חלקם תפריט קטוגני עתיר שומן, והשאר תפריט עתיר פחמימות. הקלוריות הותאמו בין הקבוצות, כך שההבדל לא נבע מאכילה מועטה.

בקבוצה הקטוגנית עלה בדם, בצום, סמן של פירוק עצם. שני סמנים של בניית עצם ירדו. אחר כך חזרו כולם לאכול פחמימות. סמן הפירוק חזר לאיזון. סמני הבנייה עוד לא.

ניסוי המשך של אותה קבוצה, ב-2022, בדק 28 הולכי תחרות. הוא בחן הגבלת פחמימות לצד אכילה מעטה מדי בכלל. אחרי כמה ימים של תפריט דל פחמימה ועתיר שומן, ירד בצום סמן בניית העצם המרכזי בכ-26%. בקבוצה שאכלה מעט מדי, סמני הבנייה בזמן אימון נשמרו, והפירוק עלה.

הטוויסט: סמן אינו שבר

כל אלה סמנים בדם, ולא צפיפות עצם ולא שברים. הם משתנים מהר, לפעמים בתוך ימים. המחקרים נמשכו שבועות, על ספורטאים צעירים שעושים נפח אימונים שרוב האנשים לא מתקרבים אליו. מה שהם מראים הוא כיוון, לא נזק. החוקרים עצמם כתבו שנדרשים מחקרים ארוכים כדי לדעת מה זה אומר לעצם לאורך זמן.

הנתונים הארוכים יותר מגיעים ממקום אחר לגמרי.

ילדים עם אפילפסיה: הנתון הארוך

התפריט הקטוגני הרפואי ניתן לילדים עם אפילפסיה עמידה לתרופות מאז שנות העשרים של המאה הקודמת. הוא מחמיר בהרבה מקיטו של מבוגר בריא, וקיטו ואפילפסיה מתאר איך הוא נראה.

ב-2008 פורסם מעקב אחרי 25 ילדים כאלה, בגיל ממוצע של כשבע. החוקרים מדדו את תכולת המינרלים בעצם בסריקת DXA לאורך 15 חודשים, והשוו לקבוצה של 847 ילדים בריאים.

ירידה בציון התקן בכל שנה, ביחס לילדים בריאים

מינרלים בעצם, כל הגוף

0.6

מינרלים בעצם, עמוד השדרה

0.6

ירידה בציון התקן בכל שנה, ביחס לילדים בריאים: 0.6 בתכולת המינרלים בכל הגוף ו-0.6 בעמוד השדרה.

ציון תקן מודד כמה ילד רחוק מהממוצע של בני גילו. ירידה של 0.6 בכל שנה היא ירידה מצטברת, והחוקרים כתבו שהמנגנון אינו ברור. המצב היה קשה ביותר אצל ילדים צעירים, עם משקל נמוך, שלא הלכו בכוחות עצמם. ורבים מהילדים נטלו גם תרופות לאפילפסיה, שיש להן השפעה משלהן על העצם.

ומבוגרים?

ב-2022 פרסמו חוקרים מנורווגיה מחקר על מבוגרים עם אפילפסיה עמידה. 53 מהם עברו לתפריט אטקינס מותאם, גרסה מרוככת של התפריט הקטוגני, ו-28 המשיכו לאכול כרגיל. אחרי 12 שבועות ירדו אצל קבוצת התפריט גם סמני הפירוק וגם סמני הבנייה, וגם הורמון הפאראתירואיד והסידן בדם. בקבוצה שלא שינתה תפריט לא נמצאו שינויים מובהקים.

השינויים היו בולטים יותר אצל הצעירים מגיל 37. החוקרים העלו חשש למי שמתחיל תפריט כזה לפני שהעצם הגיעה לשיא המסה שלה.

ומה עם החלבון?

פעם חשבו שחלבון רב “מחמיץ” את הגוף ומוציא סידן מהעצם. סקירה של הקרן האמריקאית לאוסטאופורוזיס מ-2017 אספה 16 ניסויים מבוקרים ו-20 מחקרי עוקבה. היא לא מצאה נזק מחלבון רב יותר, ומצאה סימן מתון לתועלת בעמוד השדרה בלבד. הכותבים הדגישו שאין די ראיות כדי להמליץ על יותר חלבון כטיפול באוסטאופורוזיס.

כלומר, החשד בקיטו אינו נוגע לחלבון. הוא נוגע להגבלת הפחמימה עצמה. החוקרים הנורווגים הצביעו על ירידה בלפטין, הורמון שמופרש מרקמת השומן, כגורם אפשרי, ועדיין אין לכך הוכחה.

מה שמים בצלחת

סידן וויטמין D אינם התשובה לשאלה שהמחקרים פתחו, אבל הם הבסיס. סידן בקיטו מסביר את ההבדל בין קיטו עם גבינות לקיטו בלי חלב, וויטמין D בקיטו עוסק בוויטמין שעובד איתו. ארוחות שמביאות סידן מהצלחת:

שולחן בוקר באור חלון רך עם קערת יוגורט ואגוזים, גבינה לבנה עם זעתר, צלחת סרדינים וברוקולי מאודה, ולידו על הרצפה זוג נעלי הליכה
שולחן בוקר עם קערת יוגורט ואגוזים, גבינה לבנה עם זעתר, צלחת סרדינים וברוקולי מאודה, ולידו זוג נעלי הליכה.תמונה שנוצרה ב-AI

המאמר הזה אינו טוען שקיטו מזיק לעצמות, ואינו מבטיח דבר. הוא מתאר מה נמדד.

מתי להתייעץ עם רופא

אם יש לכם אוסטאופורוזיס, אוסטאופניה או שבר בעבר, מדברים עם הרופא לפני תפריט מגביל לטווח ארוך. קיטו בגיל המעבר עוסק בגיל שבו השאלה הזו עולה הכי הרבה.

אם אתם נוטלים תרופות לאוסטאופורוזיס, סטרואידים או תרופות לאפילפסיה, אל תפסיקו אותן ואל תשנו אותן בגלל התפריט. ספרו לרופא שאתם אוכלים מעט פחמימות.

ילדים ובני נוער, שהעצם שלהם עוד נבנית, עוברים תפריט קטוגני רק במסגרת רפואית.

ספורטאי סיבולת עם כאב עצם ממוקד שמחמיר במאמץ פונים לבדיקה. כאב כזה יכול להיות שבר מאמץ.

ואם אתם בקיטו כבר יותר משנה, שאלו את הרופא אם יש סיבה לבדוק צפיפות עצם במקרה שלכם.

המאמר מתאר מחקרים. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.

מאיפה ממשיכים

סידן בקיטו עוסק בכמה סידן צריך, ומאיפה הוא מגיע בלי חלב.

קיטו לטווח ארוך מרכז את מה שידוע על השנה השנייה והלאה.

קיטו אחרי גיל שישים עוסק בשריר, בחלבון ובתרופות.

וקיטו ודלקת מפרקים שגרונית עוסק במחלה שמעלה בעצמה את הסיכון לשברים.

מקורות

  1. A Short-Term Ketogenic Diet Impairs Markers of Bone Health in Response to ExerciseFrontiers in Endocrinology
  2. Short-Term Carbohydrate Restriction Impairs Bone Formation at Rest and During Prolonged Exercise to a Greater Degree than Low Energy AvailabilityJournal of Bone and Mineral Research
  3. Progressive bone mineral content loss in children with intractable epilepsy treated with the ketogenic dietAmerican Journal of Clinical Nutrition · PubMed
  4. Substantial early changes in bone and calcium metabolism among adult pharmacoresistant epilepsy patients on a modified Atkins dietEpilepsia
  5. Dietary protein and bone health: a systematic review and meta-analysis from the National Osteoporosis FoundationAmerican Journal of Clinical Nutrition
  6. בדיקת דקסה (DXA) לקביעת צפיפות העצםמכבי שירותי בריאות