קטוזה.

קיטו ובלוטת התריס: הבדיקה, התרופה, ומה לא ידוע

בקיטו T3 יורד, ו-TSH לרוב לא. מה זה אומר למי שבריא, מה זה אומר למי שנוטל תרופה לבלוטת התריס, ולמה שינוי גדול בתפריט הוא סיבה לשאול את הרופא על בדיקה.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-1912 פרסם רופא יפני צעיר בשם הקארו השימוטו, בכתב עת גרמני לכירורגיה, תיאור של בלוטות תריס שהוציא מארבע נשים בגיל העמידה. הבלוטות היו מוגדלות, ובמקום רקמה רגילה הן היו מלאות בתאים של מערכת החיסון. הוא קרא לזה “זפק לימפומטי”. כמעט אף אחד לא שם לב, ורק כעשרים שנה אחר כך החלו רופאים במערב להשתמש בשם שלו.

היום, השימוטו היא הסיבה הנפוצה לתת-פעילות של בלוטת התריס, וגם אחת השאלות הנפוצות בקבוצות קיטו. “קיטו הורס את בלוטת התריס” היא טענה שחוזרת, בעיקר בקבוצות של נשים. יש בה גרעין אמיתי, אבל הגרעין הוא בבדיקה ולא בבלוטה. ולמי שכבר נוטל תרופה לבלוטת התריס, יש שאלה מעשית שחשובה יותר.

מה קורה לבדיקה בקיטו

ב-1976 נתנו חוקרים אמריקאים לאנשים עם השמנה תפריט של 800 קלוריות ביום, בשתי גרסאות. באחת לא היו פחמימות כלל, ובשנייה היו לפחות 50 גרם, באותה כמות קלוריות. בגרסה בלי הפחמימות T3 ירד בכ-47 אחוז בתוך שבועיים. בגרסה עם הפחמימות הוא לא השתנה באופן משמעותי. כלומר מה שמוריד את T3 הוא לא הרעב, אלא היעדר הפחמימות.

ב-2022 פורסם ניסוי מבוקר קטן שבדק את זה באנשים בריאים: אחד-עשר מבוגרים במשקל תקין אכלו שלושה שבועות תפריט קטוגני ושלושה שבועות תפריט עתיר פחמימות, באותה כמות קלוריות, בסדר אקראי. בתקופת הקיטו, T3 חופשי היה נמוך בבירור, ו-T4 חופשי דווקא עלה מעט. החוקרים כתבו שהשינויים מרמזים על שינויים מטבוליים לא ידועים שדורשים מחקר נוסף.

קיטו לנשים מסביר את התבנית לעומק: T3 יורד, ו-TSH, המדד הראשון לאבחון תת-פעילות, בדרך כלל נשאר בתחום. לכן היא מתוארת כהסתגלות מטבולית ולא כמחלה של הבלוטה. אבל אחד-עשר אנשים לשלושה שבועות הם לא תשובה לטווח ארוך, ועדיין אין מחקר שבדק מה קורה לבלוטה אחרי שנים בקיטו.

ומכאן העצה המעשית הראשונה: האם קיטו מתאים לי ממליץ לעשות בדיקת תריס לפני שמתחילים. מי שיודע מה הערכים היו לפני, לא מפרש לא נכון את מה שיראה אחרי.

למי שנוטל תרופה לבלוטת התריס: השאלה היא הספיגה

כאן השאלה החשובה יותר, והיא כמעט לא מוזכרת. התרופה המקובלת לתת-פעילות של בלוטת התריס רגישה מאוד למה שנאכל סביבה. איגוד התריס האמריקאי מונה בין מה שעלול לפגוע בספיגה שלה אוכל שנאכל סמוך לנטילה, תכשירים עם ברזל וסידן, וקפה. סקירות מוסיפות גם סיבים וסויה.

ועכשיו תחשבו מה קורה במעבר לקיטו:

הקפה של הבוקר משתנה. אצל רבים הוא הופך לארוחת הבוקר כולה, עם או . קפה בקיטו עוסק במה ששמים בו.

הסיבים משתנים. פחות לחם ודגנים, יותר ירקות, ולפעמים תוסף פסיליום.

מוצרי החלב משתנים, ואיתם הסידן. ולפעמים מתווספים תוספים.

ואם המשקל יורד, אצל חלק מהאנשים זה משנה את הצורך בתרופה.

כלומר אדם שהיה מאוזן היטב על אותו מינון שנים יכול לגלות שהמספרים זזו, לא בהכרח בגלל שקיטו פגע בבלוטה, אלא בגלל שהשתנה מה שנכנס סביב התרופה. ואת זה רואים רק בבדיקה.

היוד: הפער הישראלי

בלוטת התריס בונה את ההורמונים שלה מיוד, ואת היוד היא מקבלת מהמזון ומהמים. ברוב העולם, מלח השולחן מועשר ביוד. בישראל לא, ומשרד הבריאות מקדם תקנות שיחייבו העשרה.

ב-2016 נערך הסקר הלאומי הראשון של יוד בישראל, על יותר מאלף ילדים בגיל בית ספר ויותר מאלף נשים בהיריון. הבדיקה היא של יוד בשתן, והתוצאה הפתיעה: 62 אחוז מהילדים ו-85 אחוז מהנשים בהיריון היו מתחת לטווח שארגון הבריאות העולמי ממליץ עליו.

יוד בשתן, מיקרוגרם לליטר

ילדים, חציון

83

ילדים, סף מינימלי

100

נשים בהיריון, חציון

61

נשים בהיריון, סף מינימלי

150

יוד בשתן, ערך חציוני, מיקרוגרם לליטר, לעומת הסף התחתון של ארגון הבריאות העולמי. הסקר הלאומי של 2016.

החציון אצל הילדים היה 83 מיקרוגרם לליטר, מול סף של 100. אצל הנשים בהיריון 61, מול סף של 150. החוקרים הצביעו על שתי סיבות אפשריות: מלח שאינו מועשר, ומי שתייה שמגיעים יותר ויותר מהתפלה, שיש בהם מעט יוד. בדיקה חוזרת ב-2020–2021 לא מצאה שיפור.

ומה זה אומר לקיטו? שני דברים. החלב הישראלי עשיר ביוד, אבל רוב הישראלים אוכלים מעט מוצרי חלב, כך שבממוצע הם מספקים רק חלק קטן מהצורך. תפריט קטוגני עם גבינות ושמנת משנה את התמונה הזו, ותפריט קטוגני בלי חלב משנה אותה בכיוון ההפוך. ומלח גס או “גורמה”, שנפוץ במטבח הקטוגני, בדרך כלל אינו מועשר ביוד.

אצות: יוד בכמות שקשה לנחש

מי שעבר לסושי בלי אורז מכיר את הנורי, דף האצה שעוטף את הגליל. והאצות הן מקור היוד הכי עשיר שיש, אבל גם הכי לא צפוי. נורי מכילה מעט יחסית, וקומבו, האצה שממנה מבשלים ציר, יכולה להכיל פי מאה ויותר.

וכאן הבעיה הפוכה: יותר מדי יוד יכול גם הוא לשבש את בלוטת התריס, במיוחד אצל מי שיש לו כבר מחלה בבלוטה. לכן אצות הן תוספת לצלחת, לא דרך “לתקן” יוד, ומי שיש לו השימוטו שואל את הרופא לפני שהוא מוסיף אותן באופן קבוע.

גלילי נורי פרוסים וממולאים בסלמון, אבוקדו ומלפפון בלי אורז, על קרש עץ עם קערית רוטב סויה
גלילי נורי בלי אורז: האצה מוסיפה מעט יוד, וקומבו מוסיפה הרבה יותר.תמונה שנוצרה ב-AI

ומה עם השימוטו

השימוטו היא מחלה אוטואימונית: מערכת החיסון תוקפת את הבלוטה, ובבדיקת הדם רואים נוגדנים נגדה. ברשתות מופיעות טענות שקיטו, או תפריט בלי גלוטן, מרגיעים אותה.

ניסוי מבוקר על קיטו בהשימוטו עדיין לא פורסם. אבל ב-2024 פורסם ניסוי על תפריט דל פחמימות. ארבעים מטופלים בסין חולקו באקראי לשתי קבוצות לשישה חודשים. בקבוצת התפריט דל הפחמימות רמת הנוגדנים העיקריים ירדה מ-211.3 ל-89.45, ובקבוצת הביקורת לא השתנתה.

וההסתייגויות גדולות. זה תפריט דל פחמימות ולא קטוגני, ארבעים איש בלבד, ונוגדנים הם מדד במעבדה, לא הרגשה. הניסוי מראה שהשאלה ראויה למחקר, לא שתפריט מטפל במחלה. ולכן גם כאן אין המלצה לכאן או לכאן.

אז מה עושים

מתי להתייעץ עם רופא

לפני שמתחילים קיטו, אם אתם נוטלים תרופה לבלוטת התריס. לא כי קיטו אסור, אלא כדי לתכנן בדיקה ולדעת מה להשוות.

אל תשנו מינון ואל תפסיקו את התרופה לבד, גם אם אתם מרגישים טוב יותר, וגם אם קראתם שהבדיקה “משקרת” בקיטו.

אל תתחילו תוסף יוד או אצות באופן קבוע בלי לשאול, במיוחד אם יש לכם השימוטו או קשרית בבלוטה.

אם מופיעים עייפות קשה, רגישות לקור, נשירת שיער, עצירות, או להפך, דופק מהיר, רעד וירידה במשקל שלא ניסיתם. אלה תסמינים של תת-פעילות או של יתר-פעילות, והם נבדקים, ולא מוסברים כהסתגלות.

בהיריון או כשמתכננים היריון. הצורך ביוד ובתרופה משתנה בתקופה הזו, וזו שיחה עם הרופא לפני כל שינוי בתפריט. קיטו, תכנון היריון והנקה עוסק במה שמשתנה בהיריון.

מאיפה ממשיכים

קיטו לנשים מפרט את התבנית בבדיקת הדם, ולמה היא שאלה של נשים יותר מגברים.

האם קיטו מתאים לי מסביר אילו בדיקות עושים לפני שמתחילים.

קיטו בגיל המעבר נוגע בתקופה שבה בדיקת התריס הופכת לשגרה.

קיטו בלי מוצרי חלב עוסק בתפריט שבו גם היוד מהחלב יוצא.

10 מתכונים עם שמנת באתר

ועוד 7 במאגר המתכונים

15 מתכונים עם חמאה באתר

ועוד 12 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Could the ketogenic diet induce a shift in thyroid function and support a metabolic advantage in healthy participants? A pilot randomized-controlled-crossover trialPLoS ONE
  2. Altered Intestinal Absorption of L-Thyroxine Caused by Coffee (סיכום למטופלים)American Thyroid Association
  3. Effect of caloric restriction and dietary composition on serum T3 and reverse T3 in manJournal of Clinical Endocrinology & Metabolism · PubMed
  4. First Israeli national iodine survey demonstrates iodine deficiency among school-aged children and pregnant womenThyroid · האוניברסיטה העברית
  5. Iodine status in Israel: biomonitoring 2020–2021Israel Journal of Health Policy Research
  6. Dairy products as a source of iodine in IsraelThyroid
  7. MRI quantitative assessment of the effects of low-carbohydrate therapy on Hashimoto's thyroiditisEndocrine Connections
  8. Hakaru Hashimoto (1881–1934) and the struma lymphomatosaHormones