קטוזה.

שומן רווי בקיטו: מה ידוע, ומה בוחרים במקום

קיטו הוא תפריט עתיר שומן, אבל לא כל שומן זהה. מה מצאה הסקירה של קוקרן על הפחתת שומן רווי, מה זה אומר כשפחמימות לא באות בחשבון, ומתי בודקים כולסטרול.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-2011 התקשר חוקר מהמכונים הלאומיים לבריאות בארה״ב, כריסטופר רמסדן, לרופא בשם רוברט פרנץ. אביו של פרנץ, החוקר איוון פרנץ, ניהל בסוף שנות השישים, יחד עם אנסל קיז, את אחד הניסויים התזונתיים הגדולים שנעשו אי פעם: כמעט 9,500 מאושפזים בבתי חולים פסיכיאטריים ובבית אבות במינסוטה, שחלקם קיבלו תפריט שבו שמן תירס החליף את השומן הרווי. התוצאות פורסמו רק ב-1989, בצורה חלקית, ואז נשכחו.

הבן ירד למרתף של הבית של אביו, ומצא קופסאות של סרטים מגנטיים ומסמכים. כשרמסדן ניתח אותם, ב-2016, התמונה הייתה לא נוחה: בקבוצת שמן התירס הכולסטרול ירד בכ-14 אחוזים, אבל לא היו פחות מקרי מוות, לא מהלב ולא בכלל. וככל שהכולסטרול ירד יותר, הסיכון למות היה דווקא גבוה יותר. ניתוח דומה של נתונים שנמצאו מניסוי אוסטרלי, בסידני, הראה תמונה דומה.

וזה לא סוף הוויכוח, אלא האמצע שלו. הניסויים הישנים האלה נעשו בתנאים שאי אפשר לשחזר היום, ובסידני, למשל, המרגרינה של קבוצת הניסוי הכילה כנראה שומן טראנס, ועל אוכלוסיות מיוחדות. ומבקרים מצאו גם בנתונים שהתגלו חוסר עקביות. הם לא מבטלים את מה שנמצא בסקירות הגדולות, אבל הם מסבירים למה הנושא הזה מעורר כל כך הרבה רגש.

“בקיטו אוכלים שומן, אז חמאה בלי הגבלה” הוא משפט נפוץ. החצי הראשון נכון. השני הוא החלטה, ויש עליה מחקר.

שני סוגים של שומן

שומן רווי נמצא בעיקר במזון מהחי: חמאה, שמנת, גבינות, בשר שמן. גם שמן קוקוס עשיר בו.

שומן לא רווי נמצא בשמן זית ובאבוקדו, ובאגוזים, בזרעים ובדגים שמנים. בתוכו יש שתי משפחות: חד בלתי רווי, שהוא רוב השומן בשמן זית ובאבוקדו, ורב בלתי רווי, שמגיע בעיקר משמני זרעים, מ, מזרעים ומדגים שמנים. רוב האגוזים האחרים, כמו שקדים ומקדמיה, הם בעיקר חד בלתי רווי.

כמה שומן רווי יש במה

שומן רווי, גרם ב-100 גרם

שמן קוקוס

82.5

חמאה מזוקקת (סמנה)

61.9

חמאה

51.4

שמן זית

13.8

טחינה

7.5

שומן רווי, בגרמים ב-100 גרם, לפי מאגר המזון של משרד החקלאות האמריקאי. שמן קוקוס בראש, וטחינה רחוק למטה.

בשמן קוקוס יש כ-82.5 גרם שומן רווי ב-100 גרם, בחמאה מזוקקת כ-61.9, בחמאה רגילה כ-51.4, בשמן זית כ-13.8, ובטחינה כ-7.5. החמאה המזוקקת קרובה לסמנה של המטבח התימני, ושמן הקוקוס, למרות התדמית הבריאה שלו, הוא השומן הרווי ביותר על המדף.

מה נמדד

הסקירה של קוקרן מ-2020 איחדה ניסויים מבוקרים שבהם אנשים הפחיתו שומן רווי לפחות שנתיים. בניתוח של 12 ניסויים עם כ-53 אלף משתתפים, הסיכון לאירועי לב וכלי דם ירד בכ-17 אחוז, ורמת הוודאות דורגה בינונית. ככל שההפחתה הייתה גדולה יותר, הירידה בסיכון הייתה גדולה יותר.

וחשוב לקרוא את זה בגודל הנכון. על התמותה, מכל סיבה ומסיבות לבביות, כמעט לא נמצאה השפעה בטווח הזמן של הניסויים. והניסויים לא נעשו בקיטו.

ומה מחליף

כאן הנקודה שהכי נוגעת לקיטו. לפי הסקירה, החלפה של שומן רווי בשומן רב בלתי רווי או בפחמימות נראתה מועילה, וההשפעה של החלפה בשומן חד בלתי רווי לא הייתה ברורה.

בקיטו פחמימות לא באות בחשבון, ולכן נשאר השומן הרב בלתי רווי. בניסויים הוא הגיע בעיקר משמנים צמחיים. אגוזי מלך, זרעים ודגים שמנים הם מקורות נוספים שלו, אבל הסקירה לא בדקה אותם ישירות. וזה לא אומר להוסיף שמני זרעים לתפריט: זה אומר שכשמחליפים חמאה, זו ההחלפה שנבדקה.

על שמן זית ואבוקדו, שהם בעיקר חד בלתי רווי, לא היו מספיק נתונים לתשובה ברורה. זה חוסר ידיעה, לא ממצא נגדם. שמן זית ושמני זרעים עוסק בשמנים עצמם.

והפרדוקס הישראלי

בשנות התשעים הציעו שלושה חוקרים ישראלים רעיון שהתפרסם בשם “הפרדוקס הישראלי”. ישראל הייתה אז אחת המדינות עם היחס הגבוה בעולם בין שומן רב בלתי רווי לשומן רווי: הרבה שמן סויה, שמן תירס ומרגרינה, ופחות חמאה. לפי התיאוריה הרווחת, זה היה צריך להגן על הלב. ובכל זאת, שיעורי מחלות הלב והסוכרת בישראל לא היו נמוכים מאשר במערב.

זו השערה שנולדה מהשוואה בין אוכלוסיות, ולא מניסוי, ומחקר ישראלי מאוחר יותר לא מצא שחומצה לינולאית, אומגה 6 העיקרית בשמנים, קשורה לסיכון גבוה יותר להתקף לב. אבל היא מזכירה ששום שומן אינו “הפתרון” לבדו, ושהתפריט כולו קובע.

זרזיף שמן זית נשפך מבקבוק זכוכית על קערת סלט ירקות קצוץ
שמן זית על סלט: השומן שהמטבח הישראלי בנוי עליו, ושעליו הוויכוח שקט יחסית.תמונה שנוצרה ב-AI

אז מה עושים

מתי להתייעץ עם רופא

אם הכולסטרול עלה מאז שהתחלתם קיטו, ובמיוחד אם הוא עלה הרבה. כולסטרול שמזנק בקיטו מסביר מה ידוע על זה, ולמה זו שיחה עם רופא ולא החלטה לבד.

אם יש לכם מחלת לב, היסטוריה משפחתית של מחלת לב מוקדמת, או כולסטרול גבוה ממקור גנטי. כאן ההחלטה כמה שומן רווי לאכול היא חלק מהטיפול.

ואם אתם נוטלים תרופה להורדת כולסטרול, אל תפסיקו אותה בגלל שינוי בתפריט.

מאיפה ממשיכים

כולסטרול שמזנק בקיטו עוסק במה שקורה לחלק מהאנשים בבדיקות הדם.

שמן זית ושמני זרעים הוא המקום לבחור שמן.

שומן לבישול במטבח כשר מציע תחליפים לחמאה כשהארוחה בשרית.

דגים בקיטו עוסק בבחירת הדג עצמו: אילו דגים דלים בכספית, וכמה בשבוע.

קיטו וכולסטרול מראה מה זז בבדיקת השומנים בדם, ולמה בודקים לפני ואחרי.

7 מתכונים עם אבוקדו באתר

ועוד 4 במאגר המתכונים

5 מתכונים עם אגוזי מלך באתר

ועוד 2 במאגר המתכונים

10 מתכונים עם שמנת באתר

ועוד 7 במאגר המתכונים

15 מתכונים עם חמאה באתר

ועוד 12 במאגר המתכונים

9 מתכונים עם קוקוס באתר

ועוד 6 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Reduction in saturated fat intake for cardiovascular diseaseCochrane Database of Systematic Reviews
  2. Re-evaluation of the traditional diet-heart hypothesis: analysis of recovered data from Minnesota Coronary Experiment (1968-73)BMJ
  3. Use of dietary linoleic acid for secondary prevention of coronary heart disease and death: evaluation of recovered data from the Sydney Diet Heart StudyBMJ
  4. Omega-6 fatty acids in the Israeli dietIsrael Medical Association Journal
  5. FoodData CentralUSDA