קיטו ותסמונת מטבולית: שלושה מתוך חמישה
תסמונת מטבולית היא ספירה של חמישה מדדים, לא מחלה אחת. מה ההגדרה, כמה היא נפוצה בישראל, ומה מחקרים על תפריט דל פחמימה מראים, גם בלי ירידה במשקל.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
הערה לפני הכול: המאמר הזה אינו מאבחן, אינו מציע טיפול, ואינו אומר לאף אחד להתחיל, להפסיק או לשנות תרופה. תסמונת מטבולית מאובחנת ומנוהלת אצל רופא.
דף תוצאות של בדיקת דם, ושלוש שורות מסומנות בכוכבית: טריגליצרידים גבוהים, HDL נמוך, סוכר בצום קצת מעל הטווח. ובביקור, הרופא מודד גם מותניים ולחץ דם. אף אחת מהשורות לא נראית דרמטית. ביחד, הן מקבלות שם: תסמונת מטבולית.
השם הזה מבלבל, כי הוא נשמע כמו מחלה. בפועל הוא כלי ספירה: הוא אומר שכמה גורמי סיכון מופיעים יחד, ושהצירוף הזה נפוץ אצל מי שבסיכון לסוכרת ולמחלות לב.
מה זו תסמונת מטבולית
ב-2009 פרסמו כמה ארגונים בינלאומיים הגדרה משותפת. לפיה, מי שעובר את הסף בשלושה מתוך חמישה מדדים, עומד בהגדרה:
- היקף מותניים מעל סף שנקבע לפי אוכלוסייה ומדינה.
- טריגליצרידים של 150 מיליגרם לדציליטר ומעלה.
- כולסטרול HDL מתחת ל-40 אצל גברים ומתחת ל-50 אצל נשים.
- לחץ דם סיסטולי של 130 ומעלה, או דיאסטולי של 85 ומעלה.
- סוכר בצום של 100 מיליגרם לדציליטר ומעלה.
גם מי שכבר מקבל טיפול תרופתי לאחד המדדים האלה נספר כעומד בו. ההיקף הוא המדד היחיד שאין לו סף אחד: ההצהרה השאירה אותו לקביעה לאומית או אזורית, ואף מדד אינו חובה.
כמה זה נפוץ בישראל
במחקר שפורסם ב-2012 בכתב העת של ההסתדרות הרפואית, נבדקו 12036 מבוגרים שהגיעו לבדיקות סקר תקופתיות. לפי ההגדרה המשותפת, 20.2% מהם עמדו בה. לפי הגדרה אמריקאית ותיקה יותר, רק 10.6%. אותם אנשים, אותן בדיקות, ושיעור כפול.
זו לא אוכלוסייה מייצגת: 69.8% מהנבדקים היו גברים, והגיל הממוצע היה 46.1. אבל הנתון מלמד משהו: מה שנספר כ“תסמונת” תלוי במידה רבה בסף.
מה הראה ניסוי של שנים-עשר שבועות
ב-2009 פרסמו ג’ף וולק ועמיתיו ניסוי ב-40 מבוגרים עם פרופיל שומנים שמאפיין תסמונת מטבולית: טריגליצרידים גבוהים ו-HDL נמוך. במשך שנים-עשר שבועות, קבוצה אחת אכלה תפריט דל פחמימה והשנייה תפריט דל שומן, שניהם עם הגבלת קלוריות.
בקבוצה דלת הפחמימה, הטריגליצרידים ירדו ב-51% וה-HDL עלה ב-13%. גם הסוכר והאינסולין בצום ירדו. אבל באותה קבוצה המשקל ירד בכ-10%, ולכן אי אפשר לדעת כמה מהשינוי בא מהפחמימה, וכמה מהירידה במשקל.
הטוויסט: בלי לרדת במשקל
את השאלה הזו בדק ניסוי מאוניברסיטת אוהיו, שפורסם ב-2019. 16 מבוגרים עם תסמונת מטבולית, עשרה גברים ושש נשים, אכלו שלושה תפריטים, ארבעה שבועות כל אחד. החלבון נשאר קבוע, והקלוריות הותאמו כך שהמשקל לא ישתנה. מה שהשתנה הוא היחס בין פחמימה לשומן: 6%, 32% או 57% מהקלוריות מפחמימה.
משתתפים שכבר לא עמדו בהגדרת התסמונת, מתוך שישה-עשר
תפריט דל פחמימה מאוד
9
תפריט בינוני בפחמימה
3
תפריט עתיר פחמימה
1
משתתפים שכבר לא עמדו בהגדרה בסוף כל תפריט, מתוך 16: 9 אחרי התפריט הדל בפחמימה, 3 אחרי התפריט הבינוני ו-1 אחרי התפריט העתיר בפחמימה.
אחרי ארבעה שבועות של תפריט דל פחמימה מאוד, 9 מתוך 16 כבר לא עמדו בהגדרה, בלי שהמשקל ירד. אחרי התפריט הבינוני זה קרה אצל 3, ואחרי העתיר בפחמימה אצל אחד.
המשקל נשאר במקום, והספירה ירדה. זה מה שהופך את הניסוי הזה למעניין, וגם מה שמחייב לקרוא אותו בזהירות.
מה זה מראה, ומה לא
הניסוי קטן מאוד, וכל תפריט נמשך ארבעה שבועות בלבד. האוכל סופק למשתתפים, כך שבחיים עצמם התמונה עשויה להיות אחרת. המימון הגיע מארגוני חלב. ובמכתב לעורך טענו חוקרים אחרים שרוב הפחמימות בתפריט העתיר הגיעו ממקורות מזוקקים ומסוכר מוסף, כלומר ההשוואה הייתה גם בין איכויות שונות של פחמימה.
ויותר מזה: “לא עומד בהגדרה” אינו “בריא”. מדד שירד מתחת לסף יכול לחזור מעליו, והניסויים האלה לא בדקו התקפי לב, שבץ או תמותה. וה-LDL, שאינו אחד מחמשת המדדים, עולה אצל חלק מהאנשים בקיטו. קיטו וכולסטרול מסביר אצל מי, ולמה בודקים לפני ואחרי.
מה על הצלחת
התפריטים בניסויים האלה נבנו מבשר, דגים, ביצים, מוצרי חלב, ירקות ושמנים. ארוחה כזו נראית כמו סלמון בחמאת עשבי תיבול לצד ברוקולי צלוי בשום, או חזה עוף בגריל עם טחינה עם טאבולה מכרובית. אלה ארוחות דלות פחמימה. הן לא טיפול בתסמונת.

המאמר הזה אינו טוען שקיטו מרפא תסמונת מטבולית, ואינו מבטיח ירידה במשקל.
מתי להתייעץ עם רופא
לפני שמשנים תפריט, אם אתם נוטלים תרופות לסוכרת, במיוחד אינסולין, סולפונילאוריאה או מעכבי SGLT2. קיטו וסוכרת סוג 2 מסביר למה השיחה הזו מגיעה לפני.
לפני שמשנים תפריט, אם אתם נוטלים תרופות ללחץ דם או משתנים. לחץ דם שיורד מהר אצל מי שמטופל עלול לגרום לסחרחורת ולהתעלפות.
אם יש לכם מחלת כליות, מחלת כבד, היסטוריה של דלקת לבלב, או שאתם בהיריון. כל אחד מאלה משנה את השאלה אם התפריט מתאים, ואיך עוקבים.
ואחרי כמה חודשים בתפריט, בבדיקות דם חוזרות, כדי לראות מה קרה לכל אחד מהמדדים, וגם ל-LDL.
המאמר מתאר מחקרים והגדרות. הוא אינו ייעוץ רפואי ואינו מכיר אתכם.
מאיפה ממשיכים
קיטו וטרום סוכרת עוסק בסוכר בצום שכבר גבוה מהתקין ועוד לא בטווח הסוכרת.
קיטו וסוכרת סוג 2 עוסק במה שקורה כשהסוכר בצום כבר עבר את גבול הסוכרת.
קיטו ולחץ דם מסביר למה לחץ הדם יורד בשבועות הראשונים, ומה זה אומר למי שמטופל.
קיטו וכבד שומני עוסק במצב שמופיע הרבה פעמים יחד עם התסמונת.
וקיטו וכולסטרול מסביר מה זז בבדיקת השומנים, ולמה זה אישי.
מקורות
- Harmonizing the Metabolic Syndrome: A Joint Interim StatementCirculation
- Hyperuricemia and metabolic syndrome: lessons from a large cohort from IsraelIsrael Medical Association Journal · PubMed
- Carbohydrate restriction has a more favorable impact on the metabolic syndrome than a low fat dietLipids · PubMed
- Dietary carbohydrate restriction improves metabolic syndrome independent of weight lossJCI Insight
- eLetters: Dietary carbohydrate restriction improves metabolic syndrome independent of weight lossJCI Insight
- Adapting diabetes medication for low carbohydrate management of type 2 diabetes: a practical guideBritish Journal of General Practice