קיטו וגאוט: למה השבועות הראשונים הם החלק הרגיש
קטונים מתחרים בחומצה אורית על הפינוי בכליות, ולכן בתחילת קיטו היא יכולה לעלות. מה ידוע, מה נמצא רק בחולדות, ולמה מי שסובל מגאוט מדבר עם רופא לפני.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
“רק לעת זקנתו חלה את רגליו”, מספר ספר מלכים על אסא מלך יהודה. התלמוד, במסכת סוטה, מזהה את המחלה: “שאחזתו פודגרא”, המילה היוונית לגאוט, כאב בכף הרגל. רופאים בני זמננו מתווכחים אם זה באמת היה גאוט, אבל הדימוי ברור: מחלה של מלכים זקנים, שאוכלים טוב.
ויותר מאלפיים וחמש מאות שנה אחר כך, זה עדיין היה הדימוי. ב-1780, בפאסי שליד פריז, כתב בנג׳מין פרנקלין, שסבל מגאוט קשה, “שיחה בין פרנקלין לגאוט”: דיאלוג שבו “גברת גאוט” נוזפת בו על שהוא אוכל יותר מדי וזז פחות מדי. הוא שלח אותו כמכתב לידידה.
גאוט מופיע הרבה בשאלות על קיטו, ובדרך כלל בשתי גרסאות הפוכות: “קיטו גורם להתקפים” ו“קיטו מרפא גאוט”. שתיהן מפשטות, ויש בכל אחת חלק נכון.
מה זה גאוט, בקצרה
כשחומצה אורית בדם גבוהה מדי, היא יכולה לשקוע במפרק כגבישים. הגבישים מעוררים דלקת חריפה: מפרק נפוח, אדום וכואב מאוד, לרוב בבוהן הגדולה. החומצה האורית מפונה בעיקר בכליות.
הנקודה הרגישה: הקטונים והכליות
כאן נמצא החשש האמיתי, והוא ידוע עוד משנות השישים. עבודה מ-1965 מצאה שעירוי של שני גופי הקטון העיקריים גרם לכליות לשמור חומצה אורית, כלומר לפנות פחות ממנה.
ומכאן ההיגיון: בשבועות הראשונים של קיטו, כשהקטונים עולים, החומצה האורית עלולה לעלות יחד איתם. למי שיש לו כבר חומצה אורית גבוהה או היסטוריה של התקפים, זה בדיוק הזמן שבו התקף יכול להופיע. לא מצאתי מחקר טוב בבני אדם שמדד כמה זמן העלייה הזו נמשכת, ולכן אין כאן מספר.
והצד השני: מה שנמצא בחולדות
ב-2017 פורסם ניסוי שבו חולדות בתפריט קטוגני קיבלו התקף גאוט מושרה. אצלן הנפיחות והנזק במפרק היו קטנים יותר, והחוקרים הראו שגוף הקטון העיקרי בולם מנגנון דלקתי מסוים בתאי מערכת החיסון, גם בתאים אנושיים במעבדה.
וחשוב לקרוא את זה בגודל הנכון. זה ממצא מעבדה, והחוקרים עצמם כתבו שצריך מחקר נוסף לפני שזה רלוונטי למטופלים. הוא לא אומר שקיטו מטפל בגאוט, ובוודאי לא שאפשר להפסיק תרופה.
מה באמת מעלה את הסיכון
הניסיון הגדול לבדוק את זה בבני אדם נעשה בהרווארד. חוקר בשם הייון צ׳וי עקב שתים-עשרה שנה אחרי כ-47 אלף גברים, ובדק מה אכלו מי שפיתחו גאוט. ב-2004 הוא דיווח שבשר ופירות ים נקשרו לסיכון גבוה יותר, שמוצרי חלב נקשרו לסיכון נמוך יותר, ושירקות עשירים בפורינים, כמו ו, לא נקשרו לסיכון גבוה יותר. וב-2008 הגיע ממצא שהפתיע עוד יותר.
סיכון יחסי לגאוט, לפי משקאות ממותקים
חמישה-שישה בשבוע
1.29
אחד ביום
1.45
שניים ומעלה ביום
1.85
פחות מפעם בחודש, קו הייחוס
סיכון לגאוט אצל גברים, לפי שתיית משקאות קלים ממותקים, ביחס למי ששתו פחות מפעם בחודש (1 על הציר).
מי ששתו חמישה עד שישה משקאות ממותקים בשבוע היו בסיכון גבוה פי 1.29, משקה ביום פי 1.45, ושניים ומעלה ביום פי 1.85, ביחס למי ששתו פחות מפעם בחודש. משקאות דיאט לא נקשרו לסיכון. האשם, לפי החוקרים, הוא הפרוקטוז, שהגוף מפרק בדרך שמייצרת חומצה אורית. זה מחקר תצפית, אבל הכיוון עקבי, וזה החלק שבו קיטו מוציא מהתפריט את מה שמזיק.
ומישראל הגיע ממצא מרגיע. בניתוח של ניסוי DIRECT מאוניברסיטת בן-גוריון, שבו קבוצה אחת אכלה תפריט דל פחמימות בסגנון אטקינס, בלי הגבלת קלוריות, החומצה האורית אצל מי שהייתה לו רמה גבוהה ירדה אחרי חצי שנה, בדומה לתפריטים האחרים, ולא עלתה.
ומה ההנחיות אומרות
ב-2020 פרסם איגוד הראומטולוגים האמריקאי הנחיות לטיפול בגאוט. הן ממליצות למי שסובל מגאוט להפחית אלכוהול, מזון עשיר בפורינים וסירופ תירס עתיר פרוקטוז, ולמי שבעודף משקל, לרדת במשקל. כל ההמלצות האלה מסומנות כ“מותנות”, והראיות מאחוריהן מדורגות חלשות או חלשות מאוד.
ומה זה אומר לקיטו? חלק מזה הולך בכיוון של קיטו: סוכר וסירופ תירס יוצאים מהתפריט. וחלק הולך בכיוון ההפוך: מזון עשיר בפורינים הוא בעיקר בשר אדום, איברים פנימיים ופירות ים, ובחלק מתפריטי הקיטו יש מהם יותר. ובירה, שהיא גם אלכוהול וגם פחמימות, יוצאת ממילא.
ובמטבח הישראלי, האיברים הפנימיים הם מסורת. המעורב הירושלמי, עם לבבות, טחול וכבד, הכבד הקצוץ של שבת, והפשטידות של פעם. כולם מותרים בקיטו, וכולם עשירים בפורינים. למי שסובל מגאוט, הם מנה של פעם בכמה זמן ולא של כל שבוע. ומוצרי החלב, הלאבנה, הגבינה הלבנה והבולגרית, הם בדיוק הכיוון ההפוך: במחקר של צ׳וי הם נקשרו לסיכון נמוך יותר.

אז מה עושים
מתי להתייעץ עם רופא
לפני שמתחילים קיטו, אם יש לכם גאוט או חומצה אורית גבוהה, ובמיוחד אם היו לכם התקפים בשנה האחרונה.
אם אתם נוטלים תרופה להורדת חומצה אורית או למניעת התקפים, אל תפסיקו אותה ואל תשנו מינון בגלל שינוי בתפריט. גם אם המצב משתפר, ההחלטה היא של הרופא.
אם יש לכם מחלת כליות או אבנים בכליות. חומצה אורית יכולה ליצור גם אבנים, וזו שיחה עם הרופא לפני.
ואם מופיע מפרק נפוח, חם ואדום עם חום, זה נבדק מיד. לא כל מפרק כזה הוא גאוט, וזיהום במפרק הוא מצב דחוף. וכאב המפרקים הנפוץ יותר, שחיקת הברך, מופיע בקיטו וכאב ברכיים.
מאיפה ממשיכים
כמה מים לשתות בקיטו הוא החלק המעשי שהכי קל לשכוח בשבועות הראשונים.
על האש קטוגני עוסק בארוחת הבשר הגדולה, שהיא גורם מוכר להתקף.
אלכוהול בקיטו מסביר מה המספר לא מספר על המשקאות שנשארים בתפריט.
קיטו ואבנים בכליות הוא הצד השני של אותה חומצה אורית: אבני חומצה אורית היו הסוג הנפוץ ביותר אצל מטופלים בקיטו.
6 מתכונים עם תרד באתר
- חביתת גבינה ותרד1.7 גרם נטו · חלבי
- פשטידת גבינות אפויה (Meal Prep)2.7 גרם נטו · חלבי
- ביצים ירוקות בתרד וקישוא3.5 גרם נטו · פרווה
5 מתכונים עם פטריות באתר
- חביתת פטריות וגבינה2.3 גרם נטו · חלבי
- פטריות שום בחמאה4.4 גרם נטו · חלבי
- עוף בקרם קוקוס ופטריות5.3 גרם נטו · בשרי
מקורות
- Renal retention of uric acid induced by infusion of beta-hydroxybutyrate and acetoacetateNew England Journal of Medicine
- β-Hydroxybutyrate Deactivates Neutrophil NLRP3 Inflammasome to Relieve Gout FlaresCell Reports · PubMed
- 2020 American College of Rheumatology Guideline for the Management of GoutArthritis Care & Research · American College of Rheumatology
- Soft drinks, fructose consumption, and the risk of gout in men: prospective cohort studyBMJ
- Purine-rich foods, dairy and protein intake, and the risk of gout in menNew England Journal of Medicine · PubMed
- Effects of low-fat, Mediterranean, or low-carbohydrate weight loss diets on serum urate and cardiometabolic risk factorsDiabetes Care · PMC
- Dialogue between Franklin and the Gout, 22 October 1780Founders Online · National Archives