קטוזה.

קיטו וצליאק: מה חופף, ומה לא

קיטו מוציא את רוב הלחם והפסטה, ולכן נראה כמו תפריט בלי גלוטן. אבל לא כל מוצר קיטו נקי מגלוטן. מה ההנחיה לצליאק אומרת, ומה בודקים על כל אריזה.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

ב-1888 תיאר רופא ילדים לונדוני בשם סמואל ג׳י מחלה של ילדים שלא גדלים, עם בטן נפוחה ושלשולים חיוורים, וכתב משפט שנשמע היום כמו נבואה: אם אפשר לרפא את החולה בכלל, זה יהיה דרך התזונה. אבל ג׳י לא ידע איזו תזונה. אחד הסיפורים שהוא תיעד היה על ילד שקיבל כל יום ליטר מהמולים ההולנדיים הטובים ביותר, פרח, ונסוג כשעונת המולים נגמרה.

התשובה הגיעה מהולנד, חצי מאה אחר כך. רופא הילדים וילם דיקה מהאג חשד כבר בשנות השלושים שהחיטה היא הבעיה, ובתחילת שנות הארבעים כבר דיווח על ילדים שהשתפרו בתפריט בלי חיטה. ואז הגיע “חורף הרעב” של 1944–1945, כשהכיבוש הגרמני ניתק את מערב הולנד מאספקה, והלחם כמעט נעלם. לפי מה שסופר אחר כך, הילדים במחלקה שלו השתפרו, וכשהלחם חזר אחרי השחרור, מצבם שוב הורע.

הגרסה הפופולרית אומרת שהרעב “גילה” את הצליאק. זה לא מדויק: הרעב חיזק את מה שדיקה כבר חשד. ההוכחה באה ב-1953, כשהוא ושני עמיתים מדדו את השומן בצואה של הילדים, ומצאו שהנזק מגיע מהגליאדין, חלבון שנמצא בגלוטן של החיטה, ולא מהעמילן.

“אני בקיטו, אז ממילא אני בלי גלוטן” נכון ברוב הימים. בצליאק, השאלה היא לא רוב הימים, אלא כל ביס.

כמה צליאק יש בישראל, באמת

מחקר שבדק 850 מתגייסים בריאים בני 18 בצה״ל מצא פער מפתיע. רק 0.12 אחוזים מהם ידעו שיש להם צליאק לפני הגיוס, אבל בדיקת הדם הייתה חיובית אצל 1.1 אחוז. שישה מהחיוביים הסכימו לביופסיה, ובכל השישה הצליאק אושר.

צליאק אצל מתגייסים בני 18, אחוזים

ידעו לפני הגיוס

0.12

בדיקת דם חיובית

1.1

מתגייסים בני 18 בצה״ל, באחוזים: מי שידע שיש לו צליאק לפני הגיוס, מול מי שבדיקת הדם שלו יצאה חיובית.

כלומר, על כל ישראלי שיודע שיש לו צליאק, יש כנראה כמה שלא יודעים. וגם השכיחות עולה: מחקר של מכבי מצא שקצב הגילוי של סמנים לצליאק יותר מהוכפל בין 2007 ל-2015. העלייה כולה הייתה אצל ילדים, ואצל מבוגרים הקצב נשאר יציב.

המשמעות למי שעובר לקיטו פשוטה: אם יש לכם תסמינים של עיכול, עייפות או אנמיה, בדיקת צליאק נעשית לפני שמוציאים את הלחם. אחרי, היא כבר לא אמינה.

מה חופף

קיטו מוציא מהתפריט לחם, פסטה, קוסקוס, בורגול, עוגות ועוגיות רגילות. אלה גם המקורות העיקריים של גלוטן. מה שנשאר, בשר, דגים, ביצים, גבינות טבעיות, ירקות, אגוזים ושמנים, נקי מגלוטן מטבעו.

ושיבולת שועל, שעליה יש הרבה שאלות בצליאק, כמעט לא נכנסת לקיטו ממילא בגלל הפחמימות. ההנחיה מ-2023 ממליצה לאפשר שיבולת שועל שמסומנת “ללא גלוטן”, עם מעקב אחרי הסבילות.

ומה לא חופף

מוצרי קיטו מעובדים. חלק מהלחמים, הפיתות והמאפים שמסומנים “קיטו” מקבלים את המרקם שלהם מחלבון חיטה, כלומר מגלוטן. המילה “קיטו” על האריזה לא אומרת “בלי גלוטן”. מוצרי “קיטו” בסופר מסביר למה המילה הזו לא מבטיחה כלום.

קמחים חלופיים. או קמח לא מכילים גלוטן מטבעם, אבל אם הם נטחנו או נארזו ליד חיטה, ייתכן זיהום. קמח שקדים, קמח קוקוס ופסיליום עוסק בקמחים עצמם.

רטבים, תבלינים ומוצרים מוכנים. רוטב סויה, תערובות תבלינים, נקניקים ומוצרים מצופים יכולים להכיל גלוטן גם כשהם דלי פחמימות.

החיטה הישראלית שמסתתרת

ב-1953, בשנות הצנע, ביקש דוד בן-גוריון מאסם תחליף לאורז, שהיה במחסור. התוצאה הייתה “אורז בן-גוריון”, הפתיתים: גרגרים קטנים שנראים כמו אורז, ועשויים מחיטה. זו אולי הדוגמה הכי ישראלית לחיטה שלא נראית כמו חיטה.

ויש עוד. הקובה, במעטפת של סולת או בורגול. הקוסקוס של שישי. הציפוי של השניצל. רוטב הסויה במוקפץ. ובמנות “קיטו” במסעדות: קציצות שמקבלות פירורי לחם, ורטבים שמוסמכים בקמח. בקיטו רובם יוצאים ממילא בגלל הפחמימות. בצליאק, גם כפית רוטב נחשבת.

ופסח, מבחינה מעשית, הוא העונה של מדף ה“ללא גלוטן” בישראל. הרבה מאפים כשרים לפסח בנויים על עמילן תפוחי אדמה ולא על קמח מצות, ויש מצות מקמח שיבולת שועל ללא גלוטן. אבל “כשר לפסח” לא אומר “ללא גלוטן”: מצה רגילה היא חיטה, וקמח מצות הוא חיטה טחונה.

מדף בסופר עם שקי קמח ומאפים ארוזים, מצולם בעומק שדה רדוד
מדף מוצרים ללא גלוטן: בקיטו, רוב מה שעליו מיותר ממילא.תמונה שנוצרה ב-AI

אז מה עושים

מתי להתייעץ עם רופא

אם אתם חושדים בצליאק ועוד לא נבדקתם, ספרו לרופא לפני שאתם עוברים לקיטו או מוציאים גלוטן. הבדיקות לצליאק נעשות כשעוד אוכלים גלוטן, והוצאת גלוטן לפניהן עלולה לתת תוצאה שלילית שגויה.

אם יש לכם צליאק ואתם עוברים לקיטו, עדכנו את הגסטרואנטרולוג או את הדיאטנית. ההנחיה ממליצה על מעקב רפואי לכל החיים, וזה הזמן לעדכן.

אם התסמינים חוזרים גם כשאתם בטוחים שאתם בלי גלוטן, פנו לרופא. זה סימן לבדוק, לא לנחש.

מאיפה ממשיכים

מוצרי “קיטו” בסופר הוא המדף שבו צריך הכי הרבה זהירות.

קמח שקדים, קמח קוקוס ופסיליום עוסק בקמחים שמחליפים את החיטה.

לקרוא תווית בישראל מסביר איך קוראים את מה שכתוב על האריזה.

לחם בקיטו מראה למה גלוטן חיטה מופיע לפעמים בראש רשימת הרכיבים של לחם “קיטו”.

9 מתכונים עם קמח שקדים באתר

ועוד 6 במאגר המתכונים

9 מתכונים עם קוקוס באתר

ועוד 6 במאגר המתכונים

מקורות

  1. ACG Clinical Guidelines: Diagnosis and Management of Celiac Disease (2023 update)American Journal of Gastroenterology · ACG
  2. Samuel Jones GeeHistoric Hospital Admission Records Project
  3. Pioneer in the gluten free diet: Willem-Karel Dicke 1905-1962, over 50 years of gluten free dietGut · PubMed
  4. Coeliac disease. II. The presence in wheat of a factor having a deleterious effect in cases of coeliac diseaseActa Paediatrica · PubMed
  5. Increased incidence of coeliac disease autoimmunity rate in IsraelTel Aviv University
  6. תקנות בריאות הציבור (מזון) (סימון גלוטן), התשנ״ו-1996משרד הבריאות
  7. The Austerity Diet That Fed IsraelTablet Magazine