קטוזה.

כמה ביצים ביום בקיטו, ומה עם הכולסטרול

עד ביצה ביום לא נקשרה למחלות לב במחקרי מעקב גדולים. אבל בקיטו אוכלים לפעמים שלוש וארבע, ושם המחקר כמעט לא הגיע. מה ידוע, מה לא, ומה בודקים.

מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית

המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.

זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.

התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה

חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות

במטבח של יהודי ספרד יש ביצה שמתבשלת כל הלילה. החל מהמאה החמש עשרה, כך מסופר, בישלו בשבת ביצים לאט עם קליפות בצל, עד שהקליפה הפכה חומה והחלבון קרמי וחום: חמינדוס. אחרי גירוש ספרד ב-1492 הן נדדו עם המגורשים לטורקיה, לסלוניקי ולצפון אפריקה, ומשם לסיר החמין הישראלי. אין בהן כלום מלבד ביצה, בצל וזמן.

ולביצה יש מקום מיוחד גם בצער. בסעודת ההבראה, הארוחה הראשונה של האבלים אחרי הלוויה, מגישים ביצה קשה עגולה, כסמל למעגל החיים. ועל קערת הסדר מונחת ביצה צלויה. במעט מזונות יש כל כך הרבה סמליות, ובעוד פחות מהם יש כל כך הרבה ויכוח רפואי.

כמעט כל תפריט קיטו מתחיל בביצים: חביתה, שקשוקה, ביצה קשה בדרך. ומי שאוכל שתיים בבוקר ועוד אחת בסלט מגיע לשלוש ביום בלי לשים לב, ואז שואל אם זה הרבה.

למה דווקא הביצה

כי היא עושה הכול בזול. חלבון מלא, שומן, כמעט אפס פחמימות, ומחיר שקשה להתחרות בו. קיטו בתקציב מסביר שהמחיר שלה בפיקוח, ובמטבח כשר יש לה עוד יתרון: היא פרווה, ונכנסת גם לארוחה חלבית וגם לבשרית.

והישראלים אוהבים אותה במיוחד. לפי נתוני מועצת הלול, ישראלי אוכל כ-263 ביצים בשנה, יותר מאמריקאי ומאירופאי, ופי 1.8 מהממוצע העולמי.

ביצים לאדם בשנה

סין

314

מקסיקו

306

ישראל

263

ארה״ב

226

אירופה

198

ממוצע עולמי

148

ביצים לאדם בשנה, לפי מועצת הלול. הממוצע העולמי והאירופי הם של 2021, ובשאר המדינות השנים שונות.

סין עם 314 ומקסיקו עם 306 בראש, ישראל עם 263, ארה״ב 226, אירופה 198, והממוצע העולמי 148. כלומר ישראל לא שיאנית עולם, אבל קרובה לצמרת.

והחשש מהביצה הוא החלמון. בחלמון יש כולסטרול, ושנים ההמלצה הייתה להגביל אותו. ב-1968 המליץ איגוד הלב האמריקאי על לא יותר משלוש ביצים שלמות בשבוע. ב-2002 ירדה מההמלצה הספירה של הביצים, ובהנחיות התזונתיות של ארה״ב לשנים 2015–2020 ירדה גם התקרה של 300 מיליגרם כולסטרול ביום. אבל גם ההנחיות האלה ממליצות לאכול כמה שפחות כולסטרול, במסגרת תפריט בריא. השאלה היא מה נשאר מההמלצה הישנה.

מה המחקרים הגדולים מצאו

הניתוח הגדול ביותר פורסם ב-2020. הוא עקב אחרי יותר ממאתיים אלף אנשי מקצועות הבריאות בארה״ב, עד שלושים ושתיים שנה. מי שאכל ביצה ביום ומעלה לא היה בסיכון גבוה יותר למחלות לב ממי שאכל פחות מביצה בחודש, אחרי שהחוקרים התחשבו בשאר התפריט ובאורח החיים. הסקירה המעודכנת שצורפה לו הגיעה לאותה מסקנה לגבי עד ביצה ביום.

אבל יש גם ניתוח שמצא אחרת. ניתוח מ-2019 של שישה מחקרי מעקב בארה״ב מצא שיותר ביצים נקשרו לסיכון מעט גבוה יותר. וכשהחוקרים התחשבו בכמות הכולסטרול בתפריט כולו, הקשר לביצים עצמן נחלש ונעלם.

ומה שחשוב לקרוא בשניהם: מי שאוכל הרבה ביצים שונה גם בדברים אחרים. בניתוח של 2020 מי שאכל יותר ביצים אכל גם יותר בשר אדום, והיה בממוצע כבד יותר. אלה בדיוק הגורמים שהחוקרים מנסים לנטרל, ואף פעם לא מצליחים לגמרי.

והניסוי שנתן לאנשים שתים עשרה ביצים בשבוע

ב-2015 בדקו חוקרים מאוניברסיטת סידני את השאלה ישירות, דווקא אצל מי שבסיכון. 140 אנשים עם טרום סוכרת או סוכרת סוג 2 חולקו לשתי קבוצות לשלושה חודשים: אחת אכלה שתי ביצים ביום, שישה ימים בשבוע, והשנייה פחות משתי ביצים בשבוע. בסוף לא היה הבדל בכולסטרול, ב-LDL, בטריגליצרידים או באיזון הסוכר. ומה שהפתיע: בקבוצת הביצים דיווחו על פחות רעב אחרי ארוחת הבוקר.

וההסתייגות: את המחקר מימן ארגון מגדלי הביצים באוסטרליה, והחוקרים כתבו שלא הייתה לו השפעה על המחקר. ובמחקר אחר, 36 מבוגרים בריאים עלו בהדרגה עד שלוש ביצים ביום. אצל רובם הכולסטרול לא השתנה, אבל אצל 12 מהם עלו ה-LDL וגם ה-HDL, והיחס ביניהם נשאר דומה. כלומר הממוצע מסתיר אנשים שהביצים כן משנות אצלם את המספרים.

ומה איגוד הלב האמריקאי אומר

ב-2019 פרסם איגוד הלב האמריקאי סקירה על כולסטרול במזון. הוא כתב שאנשים בריאים יכולים לאכול עד ביצה שלמה ביום, ומבוגרים עם כולסטרול תקין עד שתיים, כחלק מתפריט בריא, ושהממצאים על ביצים עלולים להיות מושפעים משאר התפריט.

ובאותה סקירה יש גם הצד השני: בניסויים מבוקרים, כולסטרול במזון העלה את ה-LDL לפי הכמות, בעיקר בכמויות גבוהות מהרגיל. ולמי שה-LDL שלו גבוה, שיש לו סוכרת או שהוא בסיכון לאי-ספיקת לב, האיגוד ממליץ על זהירות.

והשאלה של קיטו, שהמחקר כמעט לא הגיע אליה

כאן הפער. בניתוח של 2020 רוב המשתתפים אכלו בין ביצה לחמש ביצים בשבוע. “הרבה” במחקר הוא ביצה ביום. שלוש או ארבע ביצים ביום, כל יום, נמצאות מעבר לרוב הנתונים, ולכן אף אחד מהמחקרים לא אומר עליהן “בסדר” או “לא בסדר”.

ובקיטו יש עוד שכבה: הביצים לא באות לבד, אלא עם , גבינה ובשר. כולסטרול שמזנק בקיטו מסביר שאצל חלק מהאנשים ה-LDL עולה הרבה בתפריט כזה, ושאי אפשר לדעת מראש אצל מי.

אז מה עושים

ומהמטבח הישראלי, שתי ביצים שלא צריכות שום תוספת. שקשוקה, שהגיעה עם העולים מצפון אפריקה בשנות החמישים והשישים, היא ביצים ברוטב עגבניות ופלפלים, בלי לחם אם מוותרים על הניגוב. וחמינדוס הן ביצים, קליפות בצל ולילה בסיר, בלי שום פחמימה.

ביצים חומות שהתבשלו בקליפות בצל בסיר כהה, ולידן בצלחת שתי ביצים קלופות וחצויות
חמינדוס: ביצים שהתבשלו כל הלילה עם קליפות בצל. ביצה, בצל וזמן, ותו לא.תמונה שנוצרה ב-AI

ומתכונים שבנויים על ביצים יש כאן הרבה, משקשוקה עם אבוקדו ועד ביצים ממולאות בטחינה.

מתי להתייעץ עם רופא

אם ה-LDL שלכם כבר גבוה, או שיש לכם רקע של מחלת לב או היסטוריה משפחתית של כולסטרול גבוה מאוד. זו בדיוק הקבוצה שאיגוד הלב ממליץ לה על זהירות, והכמות היא שיחה עם רופא.

אם יש לכם סוכרת. גם כאן ההמלצה היא לבדוק את הכמות עם הרופא, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות.

אם אתם נוטלים תרופה להורדת שומנים בדם, אל תפסיקו אותה בגלל שינוי בתפריט, ואל תשנו מינון לבד.

ואם יש אלרגיה לביצים, אצלכם או אצל ילד בבית, ביצים אינן “ניסוי”. מחליפים אותן בחלבון אחר.

מאיפה ממשיכים

כולסטרול שמזנק בקיטו הוא ההמשך הישיר: מה קורה ל-LDL בקיטו, ואיך קוראים את הבדיקה.

קיטו בתקציב מסביר למה ביצים הן העוגן של כל תפריט זול.

נשנושים בקיטו הוא המקום לחפש חלבון שאינו ביצה.

ארוחת בוקר קטוגנית בלי ביצים הוא המקום לרעיונות כשרוצים לגוון.

15 מתכונים עם חמאה באתר

ועוד 12 במאגר המתכונים

מקורות

  1. Egg consumption and risk of cardiovascular disease: three large prospective US cohort studies, systematic review, and updated meta-analysisBMJ · PMC
  2. Associations of Dietary Cholesterol or Egg Consumption With Incident Cardiovascular Disease and MortalityJAMA
  3. Dietary Cholesterol and Cardiovascular Risk: A Science Advisory From the American Heart AssociationCirculation · American Heart Association
  4. The effect of a high-egg diet on cardiovascular risk factors in people with type 2 diabetes: the Diabetes and Egg (DIABEGG) studyAmerican Journal of Clinical Nutrition · University of Sydney
  5. Plasma lipoprotein response to egg intake: hyper-responders and hypo-respondersJournal of Nutrition · PMC
  6. The Fifty Year Rehabilitation of the EggNutrients
  7. צריכת הביצים בישראל לפני פסחJDN · נתוני מועצת הלול
  8. The long history of huevos haminadosThe Nosher · My Jewish Learning