צרבת בקיטו: למה אצל חלק זה משתפר ואצל חלק מחמיר
יש מי שהצרבת שלו נעלמה בקיטו, ויש מי שהיא הופיעה. מה נמדד על פחמימות ועל סוכר, מה ידוע על שומן, ואילו סימנים בצרבת הם כבר לא צרבת.
מבוסס מקורות · לא עבר סקירה רפואית
המאמר נכתב עם מקור לכל טענה, ולא נסקר על ידי איש מקצוע רפואי. המקורות רשומים בסופו, וכל אחד מהם אפשר לפתוח ולבדוק.
זה מידע כללי, לא ייעוץ. לפני שינוי בתזונה, ובמיוחד אם אתם נוטלים תרופות, דברו עם רופא או דיאטן/ית. ובנושאים רגישים, כמו היריון, סוכרת ותרופות, אין כאן הוראה לשנות טיפול.
התוכן הוא מידע כללי ואינו ייעוץ רפואי. איך עובדת הסקירה
חלק מהתמונות במאמר הזה נוצרו בבינה מלאכותית. הן ממחישות, ואינן צילום של המנה שהוכנה במטבח שלנו. מדיניות התמונות
ב-1984, בפרת׳ שבאוסטרליה, שתה רופא צעיר בשם בארי מרשל תרבית של חיידקים. הוא ועמיתו רובין וורן טענו שחיידק בשם הליקובקטר גורם לדלקות קיבה ולכיבים, והממסד הרפואי צחק עליהם: כולם ידעו שכיבים באים מלחץ ומחומצה. אחרי חמישה ימים מרשל הקיא, ובביופסיה ביום העשירי נמצאה דלקת קיבה חריפה. ב-2005 הם קיבלו פרס נובל.
הסיפור של מרשל הוא על כיבים, לא על צרבת. אבל הוא מזכיר משהו חשוב: מה שכולם “יודעים” על הקיבה לא תמיד נכון. וזה נכון גם לצרבת בקיטו.
“מאז שהתחלתי קיטו נגמרה לי הצרבת” ו“מאז שהתחלתי קיטו יש לי צרבת כל ערב” הם שני משפטים ששומעים באותה קבוצה, באותו שבוע. שניהם יכולים להיות נכונים, כי הם מדברים על שני שינויים שונים שקורים באותו זמן.
הכיוון הראשון: פחות סוכר, פחות חומצה בוושט
הממצא החזק כאן הוא ניסוי מבוקר מ-2022. 98 חיילים משוחררים עם צרבת חולקו לארבעה תפריטים לתשעה שבועות, ששינו את כמות הפחמימות ואת כמות הסוכרים הפשוטים. התוצאה הבולטת הייתה בסוכר: בקבוצה שהפחיתה סוכרים פשוטים בערך בחצי, הוושט נחשף פחות לחומצה, היו פחות אירועי ריפלוקס, ודווח על פחות צרבת. ודווקא הקבוצה שהכי דומה לקיטו, עם מעט פחמימות ומעט סוכר, לא נבדלה באופן מובהק מקבוצת הביקורת. החוקרים ייחסו את זה לשונות גדולה בין המשתתפים, ואולי גם להיצמדות חלקית לתפריט. גם קבוצה שהפחיתה רק את כמות הפחמימות הכוללת השתפרה במדדים.
ולפניו היה מחקר קטן מ-2006. שמונה אנשים עם עודף משקל וצרבת עברו לתפריט של פחות מעשרים גרם פחמימות ביום, ובבדיקה החוזרת הזמן שבו הוושט היה חשוף לחומצה ירד מ-5.1 ל-2.5 אחוזים, וגם התסמינים ירדו. אבל שמונה אנשים, בלי קבוצת ביקורת, הם סימן ולא הוכחה.
מה שהניסוי הגדול מצא הוא שהסוכר חשוב יותר מכמות הפחמימות. וקיטו מוריד את הסוכר כמעט לאפס.
כלומר מי שהצרבת שלו השתפרה בקיטו, סביר שזה בגלל שהסוכר יצא מהתפריט. זה גם אומר שאפשר להרוויח חלק מזה בלי קיטו מלא, פשוט בפחות סוכר.
הכיוון השני: מה שנכנס במקום
וכאן יש פחות מדידות ויותר דיווחים. ארוחה גדולה היא טריגר מוכר לצרבת, ובקיטו הארוחות נוטות להיות גדולות ושומניות, כי זה מה שמשביע. האם השומן עצמו הוא הבעיה, או פשוט גודל הארוחה, קשה להפריד, והמחקר על זה מועט.
ויש עוד שלושה חשודים שבאים יחד עם קיטו:
קפה על בטן ריקה. בקיטו הוא לפעמים ארוחת הבוקר כולה, ועם או . קפה בקיטו עונה על מה שמים בו.
אלכוהול. יין יבש וויסקי נכנסים לתקציב הפחמימות, ולכן הם נשארים בתפריט. אלכוהול בקיטו מסביר מה המספר לא מספר.
אכילה מאוחרת. מי שמדלג על ארוחת בוקר אוכל לפעמים את הארוחה הגדולה של היום בערב, ממש לפני השינה.
השעון, הקפה והחריף
הנתון הכי חד בנושא בא מיפן. ב-2005 השוו חוקרים 147 אנשים עם ריפלוקס ל-294 בלי, ושאלו כמה זמן עובר אצלם בין ארוחת הערב לשינה. מי שהלכו לישון פחות משלוש שעות אחרי הארוחה, היו בסיכוי גבוה פי 7.45 לריפלוקס ממי שחיכו ארבע שעות ויותר. זה מחקר השוואה ולא ניסוי, אבל הפער עצום. וארוחת שישי בערב, שמסתיימת מאוחר ונגמרת בשינה, היא בדיוק המצב הזה.
והקפה? סקירה שאיחדה 15 מחקרים לא מצאה קשר בין שתיית קפה לבין ריפלוקס. כלומר הקפה התורכי של הבוקר הוא כנראה לא האשם הכללי, אבל אצל אדם מסוים הוא יכול להיות טריגר. ובחריף, הסחוג והחריסה, התמונה מעורבת: בניסוי קטן, כמוסות קפסאיצין לא שינו את עוצמת הצרבת בממוצע, אבל היא הגיעה לשיא מוקדם יותר.
כמה ישראלים סובלים מזה
מבוגרים בישראל עם צרבת, אחוזים
לפחות פעם בחודש
21.5
לפחות פעם בשבוע
12.5
לפחות פעמיים בשבוע
8.4
מבוגרים בישראל שסבלו מצרבת או מהחזר חומצי, באחוזים, לפי תדירות. סקר טלפוני ארצי, 2006.
בסקר ארצי של 2,027 ישראלים, 21.5 אחוזים דיווחו על תסמינים לפחות פעם בחודש, 12.5 אחוזים לפחות פעם בשבוע, ו-8.4 אחוזים לפחות פעמיים בשבוע. כלומר כמעט אחד מכל עשרה ישראלים נמצא באזור שבו הצרבת היא כבר שאלה לרופא, ולא רק לתפריט.

אז מה מנסים
מתי להתייעץ עם רופא
כאב או לחץ בחזה, ובמיוחד עם קוצר נשימה, הזעה או כאב שמקרין ליד או ללסת, הוא מקרה חירום. לא מניחים שזו צרבת, ופונים מיד.
קושי בבליעה, הקאה דמית, צואה שחורה, או ירידה במשקל שלא ניסיתם. אלה סימנים שנבדקים, ולא חלק מהסתגלות לתפריט.
צרבת שחוזרת יותר מפעמיים בשבוע במשך כמה שבועות, או שמעירה אתכם בלילה. זו כבר שאלה לרופא, לא לתפריט.
אם אתם נוטלים תרופה נגד חומצה באופן קבוע, אל תפסיקו אותה בגלל שהתסמינים השתפרו. ההחלטה היא של הרופא.
מאיפה ממשיכים
קפה בקיטו הוא החשוד הראשון אצל רוב מי שהצרבת שלו התחילה עם התפריט.
אלכוהול בקיטו מסביר למה הכוס בערב נשארת בתפריט, ומה היא עושה.
עצירות בקיטו הוא תופעת עיכול אחרת שמופיעה בשבועות הראשונים, ויש לה הסבר משלה.
ריח פה בקיטו עוסק בתלונה אחרת מאזור הפה, שגם לה יש לרוב סיבה אחרת מקיטו.
10 מתכונים עם שמנת באתר
- לחם ענן1.6 גרם נטו · חלבי
- פשטידת גבינות אפויה (Meal Prep)2.7 גרם נטו · חלבי
- דיפ גבינה ושום עם ירקות4.2 גרם נטו · חלבי
15 מתכונים עם חמאה באתר
- קפה חמאה קרמי (Bulletproof)0 גרם נטו · חלבי
- כדורי קוקוס ושקדים1.6 גרם נטו · חלבי
- חביתת גבינה ותרד1.7 גרם נטו · חלבי
מקורות
- A very low-carbohydrate diet improves gastroesophageal reflux and its symptomsDigestive Diseases and Sciences
- The Effects of Modifying Amount and Type of Dietary Carbohydrate on Esophageal Acid Exposure Time and Esophageal Reflux Symptoms: A Randomized Controlled TrialAmerican Journal of Gastroenterology · PubMed
- Association between dinner-to-bed time and gastro-esophageal reflux diseaseAmerican Journal of Gastroenterology · PubMed
- Prevalence of gastroesophageal reflux disease symptoms in IsraelWorld Journal of Gastroenterology
- Coffee consumption and gastroesophageal reflux disease: a meta-analysisPubMed
- Barry J. Marshall, Nobel LectureThe Nobel Prize